קרן אורה/סוטה/כב/ב

קרן אורה סוטה כב ב

דף כ"ב ע"ב

תוס' ד"ה אלו שמנחותיהם נשרפות תימא כו' ונראה דלא איצטריך לאשמעינן דבכלל אומרת איני שותה הוא או אומר בעלה איני משקה כיון דליתנהו כלל ולעיל איצטריך לאשמעינן אחר קידוש הקומץ והוא אחר שתיה ג"כ דמשקה ואח"כ מקריב וקמ"ל כיון שמתו קודם הקרבה מנחתם נשרפת אבל הכא במתניתין דמיירי קודם שתיה פשיטא דנשרפת ועי' מש"כ לעיל דף ו' בזה וק"ל:

בד"ה ושבעלה בא עליה כו' תימא כיון דבדרך בא עליה. היינו קודם שתיקדש וא"כ הוי הקדש טעות כו' ובירושלמי בפירקין הל' ג' איתא תני ר' חייא עד שהיא בדרך מנחתה קדשה אמר ר' יוסי בר בון מתניתא אמרה כן שבעלה בעלה בדרך ואפ"ה תני דנשרפת ש"מ דהמנחה נתקדשה כבר בדרך. הרי מבואר דמתני' מיירי דהמנחה כבר נתקדשה וכן מסתבר דלאחר מכן ודאי לא קדשו כלל. דהבעל הוא המביא המנחה וכיון שהוא יודע דלא חזיא לשתיה ודאי אין זה הקדש כלל וזה הקדש טעות הוא יותר מאילו יש לה עדים ומ"מ יפלא דהתוס' ז"ל במכילתין רגילין להביא דברי הירושלמי ולא הביאו דברי הירושלמי בזה דמוקי לה שכבר נתקדשה המנחה בדרך וכן במאי דפשיטא להו בישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה דאע"ג דלא חזיא לשתיה מ"מ המנחה קדשה כבר דקדק מהרש"א ז"ל מנ"ל הא ומסתבר דכל דלא חזיא לשתיה מעיקרא דהמנחה לא קדשה וצ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף