קרן אורה/נזיר/ז/א

קרן אורה נזיר ז א

דף ז' ע"א

ומנין שאין מונין ימים לשנים כו'. עיין מגילה שפרש"י ז"ל דלענין נדרים קאמר דאם אמר קונם יין לשנה הותר כשהגיע ר"ה אע"ג דיש עוד כמה ימים משנת החמה אין מונין הימים אלו לשנה ופירושו קשה קצת דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם. וא"צ קרא לזה ויותר נראה פי' התוס' ז"ל דאין מוסיפין על השנה לעברה בימים כ' או ט"ו יום וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' קה"ח וכן אידך מימרא דדייני דקיסרי התם במגילה דאין מחשבין שעות לחדשים צריך ג"כ לפרש כנ"ל דאין עושין ר"ח מלא בשעות ולא מצאתי למימרא זו בדברי הרמב"ם ז"ל כעת:

שם וליהוי כל פרסה ופרסה כו'. פרש"י ז"ל דפריך אהא דמכאן ועד מקום פלוני כיון דלא אמרינן התם אריכא לי הדא מלתא כו' אם כן נימא דקבל עליו כ"כ נזירות כמנין פרסאות אבל אמתניתין לא תיקשי כלל דלא נחית לנזירות מרובה אלא אריכא לי הדא מלתא קאמר אבל התוס' ז"ל פרשו איפכא דאמתניתין הוא דפריך אבל אהא דמכאן ועד מקום פלוני לא תיקשי כיון דמיירי בהחזיק בדרך מסתמא לא קבל עליו נזירות אלא בהיותו בדרך ולפי מה שפרש"י ז"ל אוונא היינו מחוז ג"כ מסתייע כפירושו דאמכאן ועד מקום פלוני פריך דאמכאן ועד סוף העולם לא הוי משני מלתא דאית ביה קיצותא לא קתני דאוונא דעד סוף העולם ג"כ לית ליה קיצותא אבל התוס' ז"ל פירשו דאוונא היינו מספר הימים ושפיר אית ביה קיצותא ומהא דאמר רבא בסוף שמעתא למה לך אקשויי כולי האי משמע כפי' התוס' ז"ל דאמתניתין קפריך דלפרש"י לא משני רבא אלא אפרכא קמייתא דמפרשינן אריכא לי ולקמן בעד מקום פלוני לא אמרינן הכי והיינו משום דהכא קאמר הריני נזיר אחת ומאי קאמר למה לך אקשויי כולי האי ועוד דלפרש"י הוי ליה למיפרך כל הני קושיות לקמן גבי מכאן ועד מקום פלוני ועוד דלמאי דשני רבא בסוף שמעתא דהכא שאני דקאמר הריני נזיר אחת א"כ למה ליה לרבא לשנויי לעיל דמיירי לקמן בהחזיק בדרך וצ"ל דגרסינן בחדא מינייהו רבה וכן משמע בש"מ דגרסינן רבה בשינויא בתרא:

ומשני הש"ס מלתא דאית ביה קיצותא לא קתני ולא אמרינן בזה דקיבל עליו כ"כ נזירות אלא נזירות אחת קבל עליו ותניא נמי הכי דאם אמר הריני נזיר כל ימי חיי או הריני נזיר עולם ה"ז נזיר עולם מאה שנה אלף שנה אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם ואינו מגלח כלל והיינו משום דהוי דבר שיש לו קצבה. ולשיטת התוס' ז"ל אכתי תיקשי אמאי לא הוי במתניתין נזיר לעולם כמו במאה שנה וע"כ צ"ל משום דאזלינן לקולא ואריכא לי הדא מלתא כו' קאמר א"כ דקארי לה מאי קארי לה ומאי פריך מהריני נזיר כשער ראשי דלמא שאני הכא דאריכא לי הדא מלתא קאמר. והתוס' ז"ל כתבו דכשער ראשי ג"כ יש לפרש לקולא אריכא לי הדא מלתא והכא דוקא הוא דמפרשינן הכי מדלא פירש המנין כיון דדבר קצוב הוא והיינו נמי טעמא דלא הוי נזיר עולם וכמו שכתבו התוס' ז"ל בד"ה ואמאי כו' דהיה לו להזכיר מנין סוף העולם ולפ"ז אפילו אמר הריני נזיר עד סוף העולם ולא אמר מכאן נמי לא הוי אלא נזיר שלשים כיון דלא הזכיר המנין בפירוש ולקמן בד"ה והתניא לא משמע כן אלא דוקא מדקאמר מכאן ועד סוף העולם הוא דאריכא לי הדא מלתא קאמר אבל עד סוף העולם לחוד הוי נזיר לעולם:

ורבה משני שאני שערות דמובדלות זו מזו. ומש"ה אמרי' דכ"כ נזירות קבל עליו אבל דבר שאינו מובדל אפילו אם אין לו קצבה חדא נזירות הוא דקבל עליו ולשיטת רש"י ז"ל דנזיר עולם נמי מגלח אחת לשלשים יום קשיא טובא הא בדבר שאין לו קצבה נמי צריך לגלח כל למ"ד יום כמו בהריני נזיר כל ימי חיי ומה בין דבר המובדל לאינו מובדל אבל לשיטת התוס' ז"ל ניחא דבהריני נזיר כל ימי חיי ג"כ חדא נזירות הוא והלכה כך נאמרה דמגלח אחת לי"ב חודש:

ורבא משני דמתניתין שאני דאמר הריני נזיר אחת ולפ"ז לא ס"ל לרבא כל הני חילוקים לא בדבר דאית ליה קיצותא ולא בדברים המובדלים אלא בכל גווני אמרינן דנזירות פרטיות קיבל עליו היכא דאיכא איזה דברים פרטים כמו פרסאות ואוונות. ודוקא הכא דאמר הריני נזיר אחת וכן הוא לשיטת התוס' דרבא אתי לשנויי הני קושיות דקאי אמתני'. ולקמן במתני' דהריני נזיר כשער ראשי יתבאר יותר בזה בס"ד ועי' מל"מ ז"ל בפ"ג שהאריך בזה ג"כ בפירושא דשמעתא ותמה שם על שיטת רש"י ז"ל ולא יצא לאור עדיין בימיו דברי הש"מ דמבואר התם ב' השיטות וכל הדקדוקים שיש בזה עיי"ש והרמב"ם ז"ל לא כתב בחבורו הך דמכאן ועד סוף העולם אלא כתב סתמא הריני נזיר נזירות גדולה עד מאד והך דמכאן ועד מקום פלוני כתב וחילק בין החזיק בדרך או לא ודקדק הכ"מ ז"ל שם אמאי לא כתב דמיירי באתרא דלא מנו פרסי ולפי שיטת התוס' ז"ל הש"ס לא פריך כלל אהא דמכאן ועד מקום פלוני כיון דמיירי בהחזיק בדרך אלא דע"כ איצטריך לשינויא דהש"ס בהא דכתב שם דאם לא החזיק בדרך לא הוי אלא נזיר למ"ד ואהא תיקשי וליהוי כל פרסה וכו' או כל אוונא אלא משום דהוי מלתא דאית ביה קיצותא וכמו שכתב הכ"מ ז"ל אבל לקמן יתבאר דהרמב"ם ס"ל שינויא דמובדלות זו מזו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף