קרן אורה/נדרים/פא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png פא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים

שינון הדף בר"ת


דף פ"א ע"א

גמ' מפני מה אין מצוין ת"ח לצאת כן כל הני טעמי הוא מפני סרך גסות הרוח אשר זה הוא הגורם הראשון שלא להתקיים בו אור התורה כי היא נמשלה למים לבקש מקום הנמוך ורב אשי אמר דקרו לאינשי חמרי יכוין שמעמיסין עול צרכיהם על חבריהם כמו על החמור ולא כן היא דרך השלימים כמו שמצינו בחסידים הראשונים שלא רצו להעמיס אפילו עול כל שהוא על חביריהם והוא מצד ענותם הגדולה. ורב יהודה אמר שלא ברכו בתורה תחלה היינו לא הלכו בה. וזה ג"כ ענין גסות הרוח וגבה לב. כי מי שהוא חכם בעיניו לא יכיר במעלת התורה כי בלתי אורה יחשכו העינים ללכת ימין ושמאל והוא על חכמתו ודעתו יסמך. ע"כ לא יברך עליה כי חכמתו היא שובבתו ועל דעתו כי יוכל להלוך לבטח ע"פ חכמתו וזה שנאמר ולא הלכו בה וכבר נאמר ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. כי גם הכסיל בחושך הולך. אבל הוא כמו הסומא אשר יודע חסרונו ויהלוך אחרי הרואה אשר יוליכנו בדרך הישרה. אבל החכם בעיניו לא ישמע לקול מורה מפני שלא יכיר בחסרון ראותו. וכ"ז אינו אלא מפני רמות רוח. כי באמת חכמת מה להם ואנו אין לנו אלא חכמת התורה המאירת עינים וצריכין אנו לברך עליה יותר מעל אור היום ולאורה נלך לבטח דרכנו:

רב הונא אמר אינו מופר אפילו משום דברים שבינו לבינה. עיין בדברי הרא"ש והר"ן ז"ל שכתבו דמטעם זה פסק הרמב"ם ז"ל כר' יוסי משום דפליגי אליביה. ודחו דאליבא דר"י פליגי אבל לא ס"ל הכי להלכה וקצת יש להוכיח דלהלכה פליגי דאל"ה מ"ט דרב הונא דאמר דלר"י אפילו דברים שבינו לבינה לא הוי ומי הכריחו לזה כיון דע"כ ר"י גופא קאמר לדבריהם דרבנן דהוי דברים שבינו לבינה קאמר אין אלו נדרי עינוי נפש ומהיכי תיתי נימא דר"י לא ס"ל הכי אלא משמע דרב הונא מסתברא ליה הכי לדינא ומשום הכי מוקי לדר"י כוותיה וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף