קרן אורה/נדרים/נד/א

קרן אורה נדרים נד א

פרק שביעי דף נ"ד ע"א

משנה ואסור בפול המצרי לח ומותר ביבש עיין ק"ע שהקשה איסור שבהן להיכן הלך וכתב דבאותן שיבשו קודם נדרו קאמר ואין צורך לזה דבקונם מירק סתם אפי' יבשו אח"כ מותר בהן כיון דתו לא מיקרי ירק וק"ל:

גמ' במאי פליגי רבנן סברי כל מילי דצריך שליחא לאמלוכי ביה לאו מיניה הוא ור"ע סבר מיניה הוא ואמר אביי דמודה ר"ע דאינו לוקה וכתבו התוס' ז"ל בריש כל הבשר דר"ע לא אסר אלא מדרבנן ובנודר מן הבשר אינו אסור בבשר עוף ג"כ אלא מדרבנן ודבריהם ז"ל צ"ע דא"כ מאי קאמר הש"ס דמתניתין דמעילה דלא כר"ע כיון דר"ע אינו אוסר אלא מדרבנן אבל מה"ת לאו מיניה הוא ושפיר מעל שליח והר"ן ז"ל הקשה כנ"ל לאביי מאי פריך לימעול בעה"ב כיון דלר"ע נמי ספיקא הוי ותירץ דדוקא גבי דילועין דלא משמע אלא מריבויא דלישנא הוא דאינו לוקה אבל בכבד ובשר עוף דבאמת חד מינא דבשרא הוא אלא דצריך אימלוכי ביה בזה ס"ל לר"ע דלגמרי מיניה הוא אפי' למלקות ולפ"ז יש לומר דרבנן דר"ע גבי דלועין מודו בכבד ובשר עוף ודכוותיה ודוקא גבי דלועין הוא דפליגי דלר"ע נמי ספיקא הוא וכש"כ למש"כ התוס' ז"ל בחולין דלר"ע אינו אסור אלא מדרבנן וודאי דיש לומר דבבשר עוף מודו רבנן וכי אמרינן בגמרא מאן תנא דפליג עליה דר"ע רשב"ג היא היינו דרשב"ג ודאי פליג עליה בדילועין כיון דפליג אפי' בבשר עוף אבל ת"ק דדלועין אפשר מודה בבשר עוף ועפ"ז יש לישב הא דדייק הש"ס בריש כל הבשר דבשר עוף בחלב דאורייתא היינו כמו שכתבו התוס' ז"ל מדקתני סתמא כל הבשר אסור בחלב משמע דכולהו מדאורייתא וכן בנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ג"כ מה"ת דאע"ג דמימלך ביה שליח מ"מ כיון דבאמת מיניה הוא כולן בכלל נדרו וא"ש בזה דלא סתרי סתמי אהדדי דהכא סתם דמותר בדלועין ובפ' כל הבשר סתם לן תנא דאסור בכל מיני בשר אפי' בבשר עוף ועי' ברא"ש ז"ל ריש פ' כל הבשר וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב סתם הנודר מן הירק מותר בדילועין משמע דפסק כת"ק וכמבואר בדבריו ז"ל בפי' המשנה דאין הלכה כר"ע ובמשנה דכל הבשר לא כתב דאין הלכה כאותו סתם אלא דא"כ מאי קאמר התם דסיפא כר"ע הא כת"ק דר"ע נמי מצי אתיא כיון דמודה בבשר עוף ודכוותיה ועוד דהא משמע דלת"ק המלכת השליח מורה דלאו מיניה הוא וא"כ בבשר עוף נמי מימלך שליח כדאיתא בחולין שם ולקמן בשמעתין וא"כ היכי מודה בה ת"ק ולקמן נמי משמע דבשר עוף ובשר דגים שוין ואי כנ"ל דילמא ברייתא אתיא כת"ק דר"ע ודוקא בשר עוף דמיניה הוא הוא דאסור בו אבל לא בבשר דגים וי"ל דדגים ג"כ בכלל בשר הוא ואשכחן דמיקרי בשר בכתוב. חוה אבל דלועין עם ירק לאו מיניה הוא. אבל הרמב"ם ז"ל נראה דהלך בשיטה זו שהרי כתב בפ"ט דהנודר מן הבשר בכ"מ אסור בבשר עוף ואינך. ובדגים הוא דחילק בין מקום שנמלך בו השליח אי לא וכבר תמהו עליו בזה דבגמרא משמע דעוף ודגים שוין בזה. ומש"כ הלח"מ ז"ל דזה תליא בפלוגתא דבשר עוף בחלב אינו נראה ולדבריו מאי קאמר הש"ס בחולין שם דמתניתין הנודר מן הבשר כר"ע דווקא הא אתיא אפי' כרבנן. כיון דס"ל התם דחיה ועוף בחלב דאורייתא. ועוד דהא כבד וראש ורגל ודאי בשר הוא לענין בשר בחלב ואפ"ה הוי בכלל מידי דמימלך עליה שליח מדמעל שליח ועי' מש"כ המע"מ בחולין שם בשם מהרי"ק ז"ל. אבל לפי הנ"ל כל הני מילי בשר ג"כ מימליך שליח עלייהו אבל לאו משום דמינא אחרינא הוא אלא דאינו חשוב כ"כ ומש"ה הנודר מן הבשר אסור בכל הני בכ"מ דוודאי שם בשר עלייהו והיינו טעמא דאסור בהן אפי' למלקות וכדמוכח מהא דפריך ממתניתין דמעילה אבל דגים לאו מינא דבשר הוא אלא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ויש מקומות דמימליך שליחא גם עלייהו ואומר לא מצאתי אלא דגים והיינו דפריך דגים נמי אמאי תני סתמא מותר בדגים הא מימליך שליח עלייהו וכן מבואר בפי' המשנה דבזמן חכמי המשנה היה בשר דגים בכלל בשר להמלך עליהם שליח אבל בזמה"ז אין בשר דגים בכלל שאר בשר וזהו שכתב מקום שדרכן כו' ובעיני יפלא על מפרשי דבריו ז"ל שדחקו עצמן בדבריו ז"ל והרי דבריו ז"ל מבוארים ע"פ פי' המשנה שלו בחולין כנ"ל וכ"כ הטור ז"ל בסי' רי"ז ע"ש:

ובירושלמי פריך אמתניתין א"כ דטעמיה דר"ע משום דאומר שליח לא מצאתי כו' א"כ יהא אסור בבשר דגים וחגבים שכן הוא אומר לא מצאתי אלא דגים משמע דס"ל בפשיטות דמותר בבשר דגים בכל גוונא ומסיק טעמיה דר"ע הכא הוא משום דדלועין בכלל ירק ורבנן סברי לאו בכלל ירק הוא ואמרינן התם עוד דלענין מכר והפקר ג"כ פליגי לר"ע אם מכר לו גינת ירק גם הדילועין בכלל המכירה ולרבנן אינן בכלל והרשב"א ז"ל בחי' הביא דברי הירושלמי הנ"ל משמע דס"ל כן להלכה לענין מכירה ולסוגיא דשמעתין ז"א כיון דמודה ר"ע לענין מלקות אלמא דגם לר"ע ספיקא הוא אי הוי בכלל ירק אי לא וא"כ במכר אינן מכורים דאוקי ממונא בחזקת מריה מ"מ להך אוקימתא דהירושלמי משמע דלרבנן לא שרי אלא בדבר שאינו מינו אבל בדבר שהוא מינו אפילו מימליך שליח עליה גם לרבנן אסור וכנ"ל ור' יוחנן אמר התם דפליגי הכא בפלוגתא דרשב"ג ורבנן בנודר מן הבשר ולדידיה ס"ל לת"ק נמי דמין ירק הוא ואפ"ה שרו רבנן כיון דמימליך שליח עליה כי היכי דשרי בבשר עוף אע"ג דמינא דבשר הוא אבל בבשר דגים לכ"ע שרי אע"ג דשליח מימליך עליה כיון דלאו מיניה הוא ואין זה בכלל נדרו מבשר והיינו דלא הוזכר בירושלמי הך אוקימתא באומר ירק המתבשל בקדירה עלי דאין צורך לזה כיון דלר"ע מין ירק הוא אפי' לענין מכירה אם אומר ירק גינה זה מכור לך ולשיטה זו אמרינן תו התם דלא פליגי אלא בדלעת מצרית אבל בדלעת יוונית כל עמא מודי שהוא כירק והיינו לאוקימתא קמייתא דפליגי אם כירק הוא אי לא אבל להך אוקימתא דפליגי בדבר דמימליך ביה שליח נראה דפליגי נמי בדלעת יוונית דגם בהו מימליך שליח וכתב הרשב"א ז"ל מטעם זה להחמיר אפילו אי נדר מסתם ירק ולא אמר ירק המתבשל בקדירה יאסר בדלועין כיון דאין אנו בקיאין בדלעת יוונית ואולי הדלועין שלנו מין דלעת יוונית הוא:

ומצאתי ראיה לדברי מדברי הירושלמי סוף פ"ב דכלאים דאמרינן התם ה' דברים נאמרו בדלעת יוונית וחשיב חדא מינייהו הנודר מן הדלועין אינו אסור אלא בדלעת יוונית ונוסחא זו תמוה דאמאי לא יאסר בסתם דלועין ונראה דצריך להגיה הנודר מן הירק אינו אסור אלא בדלעת יוונית. וכדאיתא הכא בירושלמי דמין ירק הם ומסיק התם דבר קפרא לא תני נדרים והיינו כמו שכתב דבר קפרא ס"ל דטעמא משום דמימלך שליח עליה ולהאי טעמא מותר גם בדלעת יוונית והגר"א ז"ל הביא דברי הירושלמי בפי' המשנה שלו ויפלא בעיני מדוע לא הגיה כנ"ל:

ולי נראה דלסוגיא דתלמודין דפשיטא ליה דדלועין לאו בכלל סתם ירק אפי' לר"ע ה"ה דדלעת יוונית לאו בכלל סתם ירק הוא. ובעינן דווקא שיאמר ירק המתבשל בקדירה אם לא שנאמר דדווקא בדלעת מצרית הוא דצריך שיאמר המתבשל בקדירה דאינה ראויה לאכול חיה אבל יוונית דראויה לאכול חיה דמתוקה היא אפשר היא בכלל סתם ירק אבל יותר נראה כהאי פירושא דדלועין פירי הוא ולאו ירק וכדאיתא בתוספתא פ"ז הנודר מן הפירי אסור בקישואין ודלועין והובא בירושלמי אלא דבתוספתא איתא ומותר בפירות האילן ובירושלמי גריס ואסור בפירות האילן וכן עיקר עכ"פ משמע דדילועין מין פירי הוא וצ"ע ועי' ב"י סי' רי"ז:

ומה שנסתפק הר"ן ז"ל לענין בשר מליח היה נראה דזה בכלל דברים שבלב דלא הוי דברים כיון דנדר מן הבשר סתם ובשר מליח ודאי בכלל סתם בשר הוא. ועיין בדברי הר"ן ז"ל בריש כל הבשר מש"כ בשם הרמב"ן ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף