קרן אורה/נדרים/לב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה נדרים לב ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


פרק רביעי
דף ל"ב ע"ב

גמ' מאן תנא ר"א היא דאמר וויתור אסור במודר הנאה ופי' הר"ן והרא"ש ז"ל דמיירי בזבינא דרמי על אפיה דשוה בשוה מותר ויקשה מכאן למש"כ לעיל בדברי הרמב"ם ז"ל דכל זביני אסור שוה בשוה דא"כ מאי אריא וויתור ולא מצאתי כעת דינא דוויתור בדברי הרמב"ם והש"ע ז"ל:

והר"ן ז"ל הקשה מהא דמשמע בב"ב דדוקא שותפין לא קפדי אהעמדה כדי אבל אינש דעלמא קפיד ותי' בשם הרמב"ן דוקא העמדה כדי הוא דקפדי אינשי אבל דריסת הרגל לחוד לא קפיד אינש והתוס' והרא"ש ז"ל כתבו לחלק בין חצר לבקעה דבבקעה לא קפיד אבל בחצר קפדי אינשי דעלמא והרא"ש ז"ל כתב דאפי' שותפין קפדי אהדדי בחצר מהא דראב"י לקמן והא דמשמע בב"ב דשותפין לא קפדי אפי' אהעמדה כדי י"ל דס"ל כשארי שינויי שם בב"ב וכמ"ש הוא ז"ל שם בפסקיו דהתם מיירי ברחבה שאחורי הבתים ומ"מ מש"כ דקשיא ליה לר"ת ז"ל מהא דהשותפין שנדרו כו' אין קושיא זו מכרעת דהא רבינא משני בב"ב דמתניתין דהשותפין אתיא כר"א דוויתור אבל לרבנן אפי' בחצר לא קפדי ועיקר קושייתם הוא מהא דמשמע דדוקא שותפין לא קפדי אבל אינשי דעלמא קפדי וכמו שהקשו התוס' ז"ל בב"ב ובביצה אלא דלא הבנתי דברי התוס' ז"ל במגילה דף ח' בד"ה דריסת הרגל כו' מש"כ שם ולא קשה מהתם אפ"ה דביצה. ומה ענין ההיא דביצה להא דהתם בביצה בדין ברירה מיירי ולא איירי התם בדין דריסת הרגל ודברי המהרש"א ז"ל אינן מובנים לי ועיין מש"כ הרשב"א ז"ל בזה באורך ויתבאר בזה באורך בפ' השותפין בס"ד:

וטעמא דפלוגתייהו דר"א ורבנן בוויתור נראה דרבנן ס"ל דכל שאין דרך להקפיד ע"ז לא מיקרי נהנה מחבירו כיון שזה אינו מהנהו כלל כמו וויתור דדרך כל אדם כן וכן כלים שאין משכירין אינו מהנהו בשאילתן וכמ"ש רש"י ז"ל לקמן וכן דריסת הרגל דלא קפדי אינשי לא חשיבא הנאה מחבירו ור"א ס"ל דגם זה בכלל הנאה היא ויש להסתפק לר"א אי אסור בזה מה"ת או מדרבנן ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ו מבואר דמה"ת הוא דאסור דכתב בטבעת ליראות בו ומיפסק ומיזל בארעא דאינו לוקה משום דבעיא דלא איפשטא היא וז"א אלא לר"א דוויתור דדבר שאין משכירין הוא כדלקמן וגם זה יתבאר שם בפ' השותפין ועיין תוס' ז"ל שכתבו דמתניתין דלעיל מוכר בפחות ולוקח ביותר אתיא ג"כ כר"א ולא ידענא מהיכי משמע להו הכי וגם לא הוזכר בזה בשום פוסק ובשמעתין שם ג"כ לא משמע כן ודו"ק ובירושלמי ריש פרק השותפין משמע קצת כדברי התוס' ז"ל ושם יתבאר יותר בס"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף