קרן אורה/מנחות/סג/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות קרן אורה רש"ש |
גמרא א"ב דיעבד. ופירש"י ז"ל לר"י דיעבד כשר אפילו מחצה חלות ומחצה רקיקין ולר"י בר"י אפילו דיעבד פסול ועי' במשנל"מ ז"ל בפי"ז מה' מעה"ק שעמד על דברי הרמב"ם ז"ל שלא ביאר דין דיעבד הלכה כמאן ואין הטעם מבורר מ"ש דלר"י דיעבד כשר והיכן מצינו כיוצא בו אם התורה אמרה שלא יביא אלא קרבן א' או חלות או רקיקין אם שינה לא יצא ידי נדרו והי' נראה דדיעבד היינו אם פירש ואמר הרי עלי מנחה מחצה חלות ומחצה רקיקין דנהי דאם אמר סתם הרי עלי מנחת מאפה אינו מביא אלא או חלות או רקיקין דלקרבן אחד נדר אבל אם פי' לחצאין ג"כ הוי נדר ויוצא אם הביא לחצאין והיינו [לר"י אבל לר"י בר"י דמקיש וכל אשר תאפה לבל יעשה במרחשת ומחבת ולכל בלילה וחריבה אפילו בכה"ג לא הוי נדר כמו במחבת ומרחשת אם נדר מחצה במחבת ומחצה במרחשת דאין מצטרפין ה"נ בחלות ורקיקין וצ"ע:
פרק רבי ישמעאל
משנה רי"א עומר הי' בא בשבת מג' סאין ובחול מחמש וחכ"א כו'. ומסקינן דר"י ס"ל עשרון מובחר בלא טירחא אתי מה' סאין בטירחא היינו בריבוי הרקדה אתי מג' ובחול עושין מחמש אבל בשבת בא משלש דמוטב להרבות במלאכה א' היינו הרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה ורבנן ס"ל דבחול נמי א"צ אלא שלש ומוציא מהם עשרון מובחר וא"כ לא שמעינן מרבנן דפליגי על ר"י בסברתו דמוטב כו' אלא דאמרי דגם בחול אין צריך יותר אבל בגמרא לא משמע הכי דאמרינן ע"כ לא אמר ר"י בנו של ריב"ב כו' אבל הכא דלא איתעביד צורך גבוה כרבנן ס"ל משמע דלרבנן עבדינן בשבת כמו בחול אע"ג דירבה במלאכות וצ"ל דמשמע ליה להש"ס דבהא לחוד דבחול נמי סגי בשלש לא שייכא פלוגתא כ"כ דבחול אין לדקדק במנין הסאין אלא אתי לאשמעינן דשבת וחול שוין בזה ואי הוה נצרך לעשרון מובחר ה' סאין בחול הי' מותר גם בשבת לעשות כן אלא אחד שבת ואחד חול שוין בזה ולמצוה מן המובחר שרי להרבות במלאכות גם בשבת:
שם תוס' בד"ה מפשיט את הפסח כו'. ולאו דוקא נקט פסח דבכל קרבנות ציבור הוי מצי לאשמעינן כו' אין דבריהם ז"ל מובנים דבכל קרבנות ציבור לא שייכא פלוגתא זו לא בעולת ציבור ולא בחטאת דעולה ודאי מפשיט את כולה ומעליהו מיד ובחטאת נמי דצריך לאכול מיד וודאי מפשיט את כולו אפילו בשבת וכי פליגי בפסח דלא חזי לאכילה עד הערב א"כ הוי טירחא שלא לצורך שבת ואפילו בישול חטאת ציבור נראה דהותר בשבת כמו הקטר חלבים דהוי מצוה בשעתה ה"נ אכילת חטאת ודווקא בפסח הוא דאין צלייתו דוחה שבת דלא חזי היום גם מ"ש דדוקא בפסח שרו רבנן משום דעיקרן לאכילה לא משמע הכי בשבת פרק כל כתבי דאיכא מ"ד טעמא שלא יהא קדשי שמים מוטל בבזיון אלא דעוד איכא לאשכוחי פלוגתא זו בחטאת החיצון של יוה"כ דאסור לאוכלו עד הערב בהא שייך לאיפלוגי ג"כ אי מפשיטו כולו ול"ד בשבת אלא אפילו ביוה"כ עצמו כיון דלא חזי לאכילה היום אבל גם בזה נראה דלא פליגי ומוד' ר"י דמפשיט את כולו שלא יהא מוטל בעזרה בבזיון משא"כ פסח דיכול להוציאו להר הבית ודו"ק ועיין תוספ' שבת דף קט"ז בד"ה פליגי בטלטול:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |