קרן אורה/מנחות/סב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות קרן אורה |
תוס' בד"ה רב פפא כו'. ע"ש שהקשו מהא דאמרי' בפסחים ומינה מה תרומה בכזית אף מעילה בכזית ואמאי לא אמרינן אוקי באתרא כמו לאו דמעילה דאפילו פחות מכזית. והי' נראה דלא אמרינן בכה"ג אוקי באתרא לחייבו בפחות מכזית שלא יהא טפל חמור מעיקר ועוד דאוקי באתרא לא הוי אלא כמו בנין אב דאין עונשין ממנו כמו שכתב במ"א בזה אלא דאשכחן כה"ג ביבמות פרק הערל דאסרינן ממזרת לאחר עשרה דורות משום דיליף בגז"ש מעמון ומואב ולא אמרינן דון מינה מה התם זכרים ולא נקבות אף ממזר זכר ולא נקבה וכר"ל שם אלא אמרינן אוקי באתרא כמו עד עשרה דורות דנקבה נמי אסורה אלמא דמחייבין על נקבה מהא דאוקי באתרא וי"ל דהתם לא הוי אלא גילוי מילתא דדור עשירי ל"ד אלא עד עולם וממילא בין זכרים בין נקבות אסורין והיינו דפסקינן התם כמ"ד אוקי באתרא אע"ג דבכל דוכתי לא קי"ל הכי וכמ"ש בח"ל יבמות שם ודוק ועיין בתוס' פסחים שם דף ל"ג:
שם גמרא ויהא אשם מצורע טעון תנופה שחוט בק"ו משלמי יחיד כו' משלמי ציבור לא מצי יליף בק"ו מה שלמי ציבור דאין טעונין סמיכה טעונין תנופה שחוטין אשם מצורע שטעון סמיכה א"ד שטעון תנופה שחוט משום דהוי למד מן הלמד דשלמי ציבור משלמי יחיד ילפינן ולמ"ד בזבחים ריש כל הפסולין דסמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא א"ש ועיין תוס' ז"ל שם מה שהקשו משמעתין ועי' מש"כ שם בח"ל מה שנ"ל בזה:
שם תוס' בד"ה וכן השולח כו'. כבר האריכו בזה גם בזבחים פ' התערובות שם ועי' מש"כ שם בחי' ומסקנתם הכא דמאיזה קרא ילפינן דלא בעינן ראוי לבילה ומש"כ מקרא דכי יטהר מזובו ולא מנגעו כבר עמדו הראשונים ז"ל על ד' ועי' ביבמות בהגהו' רי"פ ז"ל ומהא דאימעוט טמא מראיה ג"כ אין ראיה לדברי הרמב"ם ז"ל דיוצא ידי ראיה גם בעולת העוף דלא בעי סמיכה ומד' הרמב"ם ז"ל נראה ג"כ דדוקא בחטאת הוא דאין להקריב בלא סמיכה משום דחטאת בעי בעלים אבל שאר קרבנות דכשרים בלא בעלים כלל יכול לשלוח ממדינת הים ג"כ ועי' בפי"ד מה' פהמ"ק והא דהשולח קרבנו דגבי תנופה הכא לא כתב כלל. וצריך לדקדק מאי טעמא לא הוזכר תנופת נזיר בין כל התנופות דתנן במתניתין וצ"ל דזה בכלל תנופת אימורי שלמים ואיל נזיר נמי שלמים הם אלא דבהדי אימורים מניף גם הלחם וזרוע בשילה אע"ג דחלוקין הם בדין תנופת נשים דבשאר שלמים אין הנשים מניפות ואלו בנזיר גם אשה נזירה מניפה וכדתנן בקידושין וכמש"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' נזירות ועי' לח"מ ז"ל שם ואין דבריו ז"ל מובנים ופשוט הוא כי הרמב"ם אתי לאשמעינן דנזירה נמי מניפה וכמתניתין דקידושין מ"מ בכלל תנופת אימורי שלמים הוא ועיין בתוס' קידושין שדקדקו למה לי קרא למעוטי אשה מתנופה הא מצות עשה שהזמן גרמא הוא דאינה אלא ביום ע"ש ולא הבנתי א"כ קרבן לא ליתי דכל קרבן מצות עשה שהז"ג הוא אלא נראה דכל הני לאו בכלל זמן גרמא הוא ולא מיקרי זמן גרמא אלא חובה הקבוע לה זמן כמו שופר ולולב וציצית ותפילין וכל כיוצא בזה אבל כל הני אינו למצוה זמן קבוע אלא דלהכשירה יש זמן ביום ולא בלילה לא מיקרי זמן גרמא דאין הזמן גורם לחיובא וכן נלענ"ד והאי ענינא דמצות עשה בשב ואל תעשה ג"כ אינה בכלל פטור אשה מעשה שהז"ג דזה לא נאסר אלא בקום ועשה ואי ז"ג נפטרה מעשיה זו אבל להתיר לה איסור אפילו אי ז"ג לא הותרה ולא יצא מכלל כל האזהרות ועונשין דהושווה לאיש. וידעתי שמדברי הראשונים ז"ל לא משמע כן והנלע"ד כתבתי ואין כאן מקומו להאריך בזה וע' בח"ל יבמות פ' הערל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |