קרן אורה/מנחות/לב/א

קרן אורה מנחות לב א

דף ל"ב ע"א

גמרא שם לא אריוח. יש לדקדק אמאי לא קאמר יותר דקאי אדוכסוסטוס דאשכחן פלוגתא בזה כמבואר בדברי התוס' ז"ל בד"ה רשב"א וקמ"ל דהלכה כרשב"א אבל אריוח לכאורה לא אשכחן מאן דפליג והלכה למה לי וי"ל כיון דתנא דפליג בהא הוא ג"כ רשב"א בשם ר"מ ותרי תנאי אלו אליבי' דרשב"א כמש"כ התוס' ז"ל איכא למימר דקאי על דוכסוסטוס כיון דאמר סתם הלכה כרשב"א לא ידעינן אי אקלף אי אדוכסוסטוס וק"ל:

שם תוס' בד"ה והאידנא נהוג עלמא כו'. עי' בדברי הרא"ש ז"ל ובמרדכי ז"ל וכבר נתארכו הדברים והדיעות בזה בדברי הראשונים ז"ל ובטור וש"ע ז"ל אלא דיש לי לדקדק בעיקר האי דינא בשינוי הפתוחות והסתומות דמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' ס"ת דפסולה וכתב הכ"מ ז"ל מקורו בברייתא דפרק הבונה פתוחה לא יעשנה סתומה כו' כתבה כשירה כו' הרי אלו יגנוזו ולפי לשון הברייתא משמע איפכא דפרשה סתומה לא יעשנה כו' היינו לכתחלה כתבה כשירה כו' הרי אלו יגנוזו דאל"ה הוי ליה למינקט כולהו כחדא פרשה פתוחה שעשאה סתומה כו' או שכתבה כשירה כו' הרי אלו יגנוזו והכ"מ ז"ל העתיק שם בלשון ברייתא או שכתבה כשירה כו' ולא כן הוא הנוסחא לפנינו הן אמת דמשמעתין משמע דשינוי פתוחה או סתומה מעכב מדאמר רנב"י גם מזוזה מצוה לעשותן סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי משמע דוקא במזוזה הדין כן אבל בס"ת אפילו דיעבד מעכב אבל גם זה יש לדחות דהכא אי עבדינהו פתוחות ש"ד לאו דיעבד קאמר דהא ר"מ הי' עושה כן לכתחלה אלא ע"כ ה"ק נהי דמצוה בסתומות מ"מ רשות בידו גם כן לעשות פתוחות אבל בס"ת אסור לשנות אבל פסול לדיעבד אכתי לא שמענו אבל במס' סופרים פ"א איתא פתוחה שעשאה סתומה כו' יגנז ע"ש פ"א:

שם גמרא אמאי הכא סתומות והכא פתוחות מסתמא דתלמודא משמע דתרווייהו פריך מסי"נ ותפלין דבהני והי' אם שמוע סתומה ובמזוזה פתוחה היא ולכאורה האי טעמא דאין סמוכות מן התורה איתא נמי בתפלין ולמה לא יעשה בתפלין גם כן פתוחה כבר נחלקו הראשונים ז"ל בזה ובש"ע סי' ל"ב הובא שני דיעות בזה. ועי' בט"ז שם ובבאיה"ט ודו"ק:

שם תוס' בד"ה דילמא להשלים כו'. עי' בד' ז"ל ולפי דברי הרמב"ם ז"ל דמגליון ס"ת ותפלין ג"כ אסור לעשות מזוזה הוי מצי לשנויי דלהכי אמר דאין מורידין ולכותבה כולה על הגליון והכ"מ ז"ל לא הראה מקור לדין זה וצ"ל דמשמע ליה הכי מסתמא דבריי' דאין עושין מזוזה מס"ת אפילו מגליון ועי' תוס' שבת פ' המוציא שכ' דהא מורידין עושין היינו בגוונא שכ' דשמע בסוף עמוד כו' דאל"ה רחוקים הפרשיות זו מזו ולא משמע כן הכא דא"כ מאי פריך הכא פתוחות כו' כיון דע"כ מיירי להשלים ומדברי רש"י ז"ל נראה שם דאם תלה לשני הפרשיות אע"ג דכמה פרשיות מפסיקות יצא ידי מזוזה ולא מיפסיל ע"י שאר הפרשיות ועי' בדברי הראשונים ז"ל אי מותר להוסיף איזה פסוקים ושמות ונחלקו הראשונים ז"ל ועי' בסנהדרין חמשה טוטפות ועי' ט"ז ז"ל סימן ר"צ בי"ד שהקשה על האי גוונא דהי' אם שמוע בראש עמוד היכי כותב שמע הא הוי שלא כסדרן ע"ש שהוכיח דבפ' לא בעינן כסדרן ואכתי תי' לפי' הקונטרס דהי' נוטל שיטה א' מס"ת ותופר במזוזה והא הוי שלא כסדרן וצ"ל דשיטה ראשונה הי' תופר ואח"כ יכתוב כל המזוזה וק"ל ועי' ביאור הגר"א ז"ל:

שם תוס' בד"ה תפלין על הקלף כו' תימא דלא חשיב כו' וי"ל דלא איירי בדבר שכתובים בו כו'. כוונתם דהני אין בין דמגילה לאו כוליה מי לא קאמר ולא מיירי בדבר שנכתבים בו אע"ג דגם זה איכא בינייהו כמו באין בין דיוה"כ דלא חשיב אלא שזה זדונו בידי אדם ולא חשיב אכילה דאיכא בינייהו דשבת מותר באכילה ויוה"כ אסור וגבי יו"ט נמי קאמר אין בין כו' אלא אוכל נפש ולא חשיב דשבת בסקילה וי"ט בלאו. ועיין מהרש"א ז"ל ולא הבנתי דבריו ז"ל אלא דמאי דלא חשיב היתר אכילה בין שבת ליוה"כ לאו דוקא הוא כ"כ כיון דאכילה לא נאסר בשבת כלל וגם מצוה איכא ועי' תוס' מגילה שם גבי הא דתנן אין בין כו':

שם בא"ד א"ל כו'. גם בזה עיין מהרש"א ז"ל ודבריהם פשוטים כמ"ש התוס' ז"ל בשבת פרק המוציא וכ"כ הבה"ז ז"ל ומהא דסתמא דהש"ס פריך מתפלין על הקלף כו' משמע דמס"ת לא פריך דכשירה גם אדוכסוסטוס ודלא כדברי הרמב"ם ז"ל דפסל ס"ת אדוכסוסטוס וכבר נחלקו הראשונים ז"ל בזה ומש"כ התוס' ז"ל דמזוזה פסולה אגוויל ג"כ לאו כ"ע מודו בזה ועיין ברא"ש ז"ל דמכשיר מזוזה גם על הגוויל וא"כ ליכא בין ס"ת למזוזה אלא למצוה לכתחלה מזוזה אדוכסוסטוס וכבר נתבארו דינים אלו בד' הראשונים ז"ל:

שם תוס' בד"ה אידי ואידי כו'. ע"ש שיטת הר"ר יוסף ז"ל דמזוזה דכשירה אקלף ואדוכסוסטוס גם שינוי מקום לא פסל ובמס' סופרים פ"א לא משמע כן דאיתא התם לענין ס"ת כותבין על הקלף במקום בשר ועל כו' במקום שער ואם שינה בזה ובזה פסול אלמא דאפילו ס"ת דכשירה אתרווייהו מ"מ שינוי מקום פוסל ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף