קרן אורה/מנחות/ז/א

קרן אורה מנחות ז א

דף ז' ע"א

גמרא זאת אומרת כ"ש אין מקדשין שלא מדעת. ויש לדקדק היכי קאמרינן לעיל דרב ס"ל קמץ אין קידש לא הא לקמן דף צ' אמרינן לרב זאת אומרת כ"ש מקדשין וא"כ כי מהדר כו'. וי"ל דלהכי מוקי רב עמרם כגון שהחזירה לביסא חפודה לשינוי' גם אליבא דרב ולדברי התוס' ז"ל בד"ה אמר ר"י כו' בלא"ה ניחא דהא אמרינן הכא דאין מקדשין אלא מדעת היינו פסולין דבר שאינו ראוי אבל בדבר הראוי מקדש אפילו שלא מדעת ובירוצין לקמן הוי דבר הראוי ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' פהמ"ק נראה דאין מקדשין שלא מדעת אפילו דבר הראוי:

שם תוס' בד"ה אין מקדשין כו'. עיין מש"כ בחי' זבחים שם:

שם גמרא א"כ הוצרכת ג' כהנים משמע דהגבהת הכלי עבודה היא ג"כ ופסולה בזר וכן כ' רש"י דבשמאל פסול ובשלמא לגירסת רש"י ז"ל דמיבעי לר"נ בקמיצה ובקידוש קומץ י"ל דהגבהת הכלי בכלל הולכה היא אבל לפי נוסחא דילן כיצד מקדשין את המנחות תקשי למה לי כהן וע"כ צ"ל דאת המנחות היינו הקומץ אבל גם בזה צ"ע דבשלמא בשעת קידוש הקומץ י"ל דמגביה הכלי הוי בכלל הולכה שאחר קידוש אבל המגביה בשעת קמיצה הא הולכה דקודם קידוש לאו הולכה היא ומדתנן הקומץ ונותן בכלי המוליך משמע דוקא הולכה זו שאחר מתן כלי הן אמת דלקמן דף י' משמע דהולכה שקודם מתן כלי גם כן עבודה היא אבל מדברי הרמב"ם ז"ל פט"ו מה' פהמ"ק משמע דהולכה שקודם מתן כלי לאו עבודה היא ע"ש ובמשנל"מ ז"ל. ועוד משמע מד' ז"ל דאפי' הגבהת הכלי בשעת קידוש דקי"ל דבעי הגבהה מע"ג קרקע ג"כ לאו עבודה דכתב התם דבד' עבודות המנחה נפסלת במחשבה ולא חשיב מגביה הכלי בשעת קידוש ולזה י"ל דסדר עבודות נקט כדמשני הש"ס אבל הי' לו לבאר דדוקא כהן מגביה הכלי בשעת קידוש ועבודה היא לפסול במחשבה ונהי די"ל דבכלל קבלה היא דהא קידוש הקומץ היא במקום קבלת הדם וכיון דילפינן מדם דצריך לקדש בכלי שביד כהן כמו בדם מ"מ האוחז הכלי הוי מקבל מ"מ הוי ליה לפרש זאת. ובעיקר טעמא דמיבעיא לן אי קומצין מכלי שע"ג קרקע או מקדשין הי' נראה כיון דקמיצה וקידוש בעי כהונה ויש לומר דבעינן הכל ע"י כהן גם הכלי שקומצין ממנו יהי' הכהן אוחז אותה ולא שתעמוד על גבי קרקע אבל קידוש המנחה מהיכי תיתי לן למימר דע"ג קרקע לא תקדש הא ילפינן דכ"ש מקדשין כשם שהמזבח מקדש ואמאי לא תקדש כשהיא ע"ג קרקע ולקמן משמע דקידוש המנחה גם כן בכלל הבעיא דאמר רבא מקדשין מנחה כו'. שכן מצינו בסידור בזיכין. וצ"ל כיון דכלי עשוי לטלטל יש מקום לומר דאינה מקדשת אלא דרך תשמישה היינו כשהיא ביד אדם האוחזה ודו"ק:

שם תוס' בד"ה אמר ליה מכלי זה כו' והקשו מה חידוש השיבו ותי' דקמ"ל או דעבודה מחנכתו או דכלי עץ הוי וק"ק לפ"ז תרתי למה לי דבשלמא ר"נ ששאלו שפיר שאלו בתחלה על קמיצה אי קימצן מע"ג קרקע וכשפשט לו דאין קומצין חזר ושאלו על קידוש המנחה ואפילו לגירסת רש"י ז"ל דשאלה שניה היא על קידוש קומץ דלכאורה לא הוי ליה לר"נ לספוקי בזה כיון דפשיט ליה דאין קומצין מכלי שע"ג קרקע כ"ש קידוש קומץ דהא לרבא קמיצה אפילו מכלי שע"ג וקידוש א מקדשין אין כאן קושיא כ"כ אם שאלו בפירוש ולא בעי למשמע מכללא אבל אבימי שהשיבו מכלי לאשמעינן דסגי בכלי עץ או דעבודה מחנכתו תרתי למה דלענין זה וודאי ליכא נפ"מ בין קמיצה לקידוש הקומץ וי"ל ועיין בצ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף