קרן אורה/מועד קטן/כח/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

קרן אורה TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png כח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ח ע"ב

גמרא אבל לעתיד לבא הוא אומר בלע המות לנצח כו' עיין בש"ג שכ' לפרש דמיתה ע"י מקרה כמש"נ ויש נספה בלא משפט לא יהי' לעתיד אלא איש בחטאו יומתו כמש"נ כי החוטא בן מאה שנה ימות ומפני שיצה"ר לא ישלוט אז לא יהי' החטא מצוי וכל הנשאר בציון קדוש יאמר לו ולכאורה הוא נגד ד' הש"ס דרמי לקראי אהדדי ומשני כאן בישראל בלע המות לנצח וקרא דכי הנער בן מאה שנה ימות מיירי באומות העולם מזה משמע דבישראל ליכא מיתה כלל אבל יש לומר דכוונת הש"ס ג"כ הכי דבישראל לא יהי' החטא מצוי אבל באומות העולם אין קדושה בהם כ"כ ויכולים לבא לידי חטא:

שם גמרא כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו כו' נענה ר"ט וא' ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה א' כו' כבר דקדקו המפרשים ז"ל וכי לא עשו אלא מצוה אחת וגם ממה שאמר ר"ט דעו שחכם גדול הוא מזה נראה שכל אחד ד' חכמה דיבר ונראה לפרש שבד' ז"ל הורו לנו גודל תועלת הצדיקים לדורן בחיים חיותן ומה מאוד יגדל ההספד בהלקח אותן מן הדור ח"ו והוא כי זה ידוע שכל העבודה השלימה בכללה נחלקת לעשה ול"ת וא"א לבא לידי קיום מצות עשה בשלימות אם לא ע"י קיום מצות ל"ת כמש"נ סור מרע ועשה טוב כי עיקר כוונת עשיות הטוב הוא להדבק בקונו בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו ואם לא נטהר מפגמי המעשים הרעים הם כל הל"ת איך הוא יכול להדבק בקונו והוא מלובש בגדים הצואים והם מסכים מבדילין בינו לבין קונו ע"כ האדם השלם צריך שינקה עצמו מכל רע תחילה ואח"כ יוכל לבא לידי עשיית הטוב בשלימות. והנה זה ידוע שלפני כל פועל יקדם תחילה ההליכה והכנה לזה הפועל עד שהוא מגיע לתכלית דבר וכן הוא דרך היצה"ר כי תחילה מתעה את האדם ללכת בדרך חטאים וממשיכו בחבלי השוא עד שהוא מביאו אל מקור הרע מקום אשר קשה מאוד לשוב מדרך הזה וכמו כן הוא פעולת היצ"ט להוליך את האדם בדרכי חיים ובכל יום הוא מתקרב למקור החיים יותר עד שהוא מביאו אל תכלית החיים ומובטח הוא שלא יחטא כיון שכבר הגיע אל מקומו הטוב ולא יתעהו היצה"ר עוד מן הדרך אבל כ"ז שלא הגיע אל תכלית דרך האמת ועדיין הוא מחזיק בדרך כי הולך הוא קרוב הוא יותר לתעות מן הדרך ע"י פיתוי היצה"ר וכן הוא במדה טובה כי ההולך בדרך לא טובה קל הוא יותר לשוב מדרך הזה ממי שכבר הגיע ח"ו אל מקום הרשע בתכלית וזה שאמרו ז"ל ד' מדריגות בדרכי האדם צדיק גמור צדיק שאינו גמור צדיק גמור הוא מי שכבר הגיע אל מקום השלימות והחיים וצדיק שאינו גמור זה הוא שעדיין הוא מחזיק בדרך ההליכה ועדיין לא הגיע אל תכליתו וכן הוא רשע גמור ורשע שאינו גמור ומזה תראה כי מי שהוא צדיק גמור וכבר הגיע אל המעלה העליונה מובטח הוא שלא ירד עוד ח"ו ממעלתו וכן מי שהוא רשע גמור ובא אל תכלית קץ הרע והרשע רחוק הוא מאוד מן התשובה וכמעט לא ישיג אורחות חיים. והנה ככה הוא הנהגת כל נפש פרטי וכן הוא ג"כ הנהגה זו בכלל אומה הישראלית כשהן עולין עולין עד לרקיע ואז שונאי ישראל הם בתכלית הירידה ואם ח"ו גורם החטא יורדין עד לעפר ושונאיהם ירימו ראש ויעלו אך בא וראה חסדי ה' עם עמו כי אפי' אם הם ח"ו בתכלית הירידה לא יטוש ה' את עמו ואם אין בכח עצמן לעלות מעומק הירידה הוא בכבודו ובעצמו יוציאם ויעלם וירידתן צורך עלי' הוא ובאומות העולם הוא להיפך כי עלייתן צורך ירידה הוא כי לבסוף ירדו לבאר שחת באין תקומה ועוד זאת כי אין זוכין לבוא אל תכלית המעלה העליונה כמו ישראל. וע"ז הכוונה נאמר בברכת משנה תורה והיית רק למעלה ולא תהי' למטה ובקללות נאמר הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה והוא כי אם יהיו ישראל על שלימות המעשים יביאם ה' אל המעלה שאין גדולה הימנה היינו שיגיעו אל מקום השלימות אשר בכח האדם להשיג וכאשר יגיעו אל השלימות הזאת לא יהיו למטה כי רחוקים המה זמ"ז בתכלית הריחוק כנ"ל ובהיפוך ח"ו בעת הירידה נאמר ואתה תרד מטה מטה וכיון כי לא יניח אתכם לירד אל מקום הירידה התכלית שאין למטה הימנה אלא תרדו מטה מטה כי תבאו בדרך הירידה ובכל הליכה והליכה תרדו מטה מטה אבל לא יניחם לבא אל שפל המדריגה וכן הוא בעליית הגר כי לא יעלה אל שלימות המעלה ולא יחזיק בדרך העליי' וילך מעלה מעלה ולא ישיג התכלית ובאלו הדברים יבואר דברי המדרש והנה מלאכי אלהים עולין ויורדין בו כי יעקב אבינו ראה עליות וירידות כל המלכיות ומלכות הרביעית ראה עלייתו ולא ראה ירידתו ונתיירא יעקב אבינו ע"ה עד שאמר הקב"ה אם תגביה כנשר כו' משם אורידך כו' ולהבין דברי חכמים מדוע בראשונות ראה ירידתן ובד' לא ראה הירידה והוא ע"פ מה שאז"ל במנחות לקול המולה גדולה את קולך שמעתי וחמלתי עליהם אני אמרתי שבכל מלכות שתעבדו כשיעור מלכות מצרים לחד נוסחא ובשבילך כולם יחד יהיו כשיעור מלכות מצרים ואם נפרש כפשוטו על הזמן הלא בעונותינו רבו כמו רבו כמה פעמים יותר ממלכות מצרים אבל הכוונה כי זה נודע כי גאולת מצרים היתה שקולה כנגד כל הגאולות ע"כ נאמר בה ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי וזה מפני שבשעת הגלות היו בתכלית הירידה הגדולה כמש"נ או הנסה כו' לבא לקחת לו גוי מקרב גוי כעובר כו' וכבר נאמרו הדברים כי מי שכבר הגיע אל מקום הרע קשה מאוד לשוב מאיליו מדרך הזה ולזאת הי' הרועה הנאמן מסרב בלכתו כי להוציא ממסגר אסירים כאלו כמעט אין בכח האדם מצד עצמו כי אם ביד אלוה כאשר הבטיח השי"ת ליעקב אבינו אנכי ארד עמך ואנכי אעלך גם עלה ולזה נאמר ב' לשונות של עליי' כי באמת נתעלו אחר ירידתן מעלה גדולה יותר ממה שהיו קודם ירידתם ומפני זה היו צריכין אז לד' לשונות של גאולה להוציאם מן המקום הרע הזה קליפת מצרים אשר הוא מקור הקליפות ולהעביר אותן בכל הדרך הרע לבל ישלוט הרע בהם עוד ולהובילם בדרך טובה באין מחריד ולהביאם אל המקום הנאמן מקור הטוב והן הן ד' לשונות של גאולה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים כי יוציאם מבית כלא וחושך אשר הנפשות שקועים היו תחת סבלותם והצלתי אתכם מעבודה כי לא תלכו בדרכם כלל לעבוד עבודתם הזרה והנכרי' וגאלתי אתכם בזרוע נטויה כי אפנה הדרך הטובה באין מכשול ואבן נגף וזה נעשה בים כי אמר פרעה נבוכים הם בדרך ורדף אחריהם להשיבם אליו והקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו בדרך ישרה הוליכנו ואת רוח פרעה וכל חילו בער מן הארץ והלכו לבטח עד כי הביאם אליו יתב' והוא המקום המבוקש אשר בקשו אבותינו לתקוע את זרעם במקום נאמן לעולם וזש"נ ולקחתי אתכם לי לעם וכ"ז עשה הקב"ה בכבודו ובעצמו ית' כי אין בכח מלאך או שרף או שליח להוציא מירידה גדולה כזו ולהעלותן למעלה גדולה כזו וע"ז הסדר סידרו לנו הד' כוסות כוס ראשון לברך על הקידוש אשר קדשנו וקרא שמו הקדוש אלינו בהיותינו במצרים והוא נגד ראשית היציאה מתחת סבלות מצרים כוס שני אומרים עליו הלל לשבח על היציאה אשר יצאו מכל דרך הרע עד שהגיעו אל ארץ טובה כוס שלישי מברך על הטוב והמזון אשר צמח בדרך הטובה כוס רביעי אומר עליו הלל הגדול להודות ולהלל בנפש שבעה כי השביענו מטובו והשפיע עלינו כל טוב אשר בכחינו לקבל והנה כבר אמור אצלינו במ"א פי' המקרא לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה כו' כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא כי הביאה למקום הקודש לא נשלם אז על קיום עולם כי בשביל מעשה העגל הי' שמו ית' בכעס ואמר הנה אנכי שולח מלאך וכמש"נ בימי יהושע עתה באתי וכיון שלא באו אל תכלית הטוב גרם החטא וירדו מטה עד שמהראוי הי' שישתעבדו בד' מלכיות כ"א בעומק הירידה כמו מלכות מצרים ולקולו של אברהם אבינו חמל הקב"ה וצירף כל הד' גליות ובכולם ירדו ממדריגה למדריגה עד שביריד' הרביעית שבו לבחי' ירידת מצרים כמש"נ בתוכחת משנה תורה והשיבך ה' מצרים. והנה זה ידוע כי לעומת בחי' ירידת ישראל כן הוא נגד זה עליית הבבליים ע"כ ראה יעקב אבינו ירידת ועליית הג' מלכיות הראשונות כי ירידתן של ישראל לא הי' גדולה ולעומת זה עליות הבבליים לא היתה גדולה ומפני זה ג"כ היו אלו הגאולות בידי אדם ע"י מרדכי ואסתר ובני חשמונאי כי הי' עדיין בכח השליח להשיבן אל מקומם אבל גלות הרביעי ירדנו פלאים ירידה שאין למטה הימנה ע"כ היתה עליית מלכות הרביעית גדולה מאוד עד שלא הי' בכחו של יעקב אבינו לראות ירידתו והקב"ה אמר לו אל תירא כי אם יגביה כנשר כו' משם אורידהו כי הגאולה האחרונה יהי' ע"ד יציאת מצרים ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו והוא יביאנו אל המנוחה ואל הנחלה בביאת עולם כמש"נ תביאמו ותטעמו כו'. והנה הנהגה זו היא בכללי' אומה הישראלית שמקוים אנו במהרה שיוגמר עלייתינו אל מקום הטוב וקיום עולם אבל בכל דור ודור הנהגה זו מתנהגת ע"י צדיקי הדור כמש"נ יפקוד ד' איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם והן הן העלאת ישראל בכלל ובפרט לקרבן לאביהם שבשמים על סדר האמור לעיל כי האדם בראשיתו שקוע הוא בעומק התאוה ע"י טעימת דברי היצה"ר מתחילת היצירה ועל הצדיקים מוטל הדבר לאחוז ביד האדם ולהוציאו מרפש וטיט החטא והתאוה ולהוליכו בשמירה מעולה עד שיעבור כל דרך הרע ולהובילו בדרך עד שיביאוהו אל השלימות לפי מקום השגתו של כאו"א וזש"נ אשר יצא לפניהם להורותם הדרך הטובה אשר ילכו בה ואשר יבא לפניהם אל מקום השלימות של כאו"א ויש אשר יצטרכו להוציאם מעמקי התאות אשר המה שקועים בהם וזש"נ אשר יוציאם וצריך לישא אותם בחיקו עד אשר יביאם אל הדרך הטובה כי אין להניח אותם לילך בעצמן כי קרוב הוא שישובו אל קברות התאוה ע"כ צריך לאחוז בהם בחזקה עד אשר יביאם אל דרך טובה ואז רשות להניח אותם ללכת בעצמן רק הוא יצא לפניה' להורות להם הדרך. ועתה נבא אל ביאור ד' אלו הד' זקנים שהם רמזו בד' ז"ל כל הד' בחינות אלו אשר הצדיקים הם לאורה לדורן ע"כ מהראוי לספוד מספד מר על האדם ח"ו וכ"א אמר דבר אחד כפי סדר הנ' במקרא אשר יצא לפניהם ואשר יבא כו' וענה ר"ט:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף