קרן אורה/יבמות/קי/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף נהור שרגא |
גמ'. ומדהן חרשין מעיקרא אינהו נמי חרשת מעיקרא כו' רש"י ז"ל כ' דלא גרסינן לה דמחרשין גופא מצינן למידק דלא כרבה מדתני יכנסו ולא תני דחולצין. וכי היכי דעל הכי נפיק כיון דהם חרשין מעיקרא:
ויש לישב גירסא אשר לפנינו דאי לאו האי דיוקא ה"א דאינהו פקחת ואח"כ נתחרשה ומש"ה נקט יכנסו אין חולץ לא. להכי דייק דכולהו חרשין וחרשות מעיקרא. ואפ"ה תנן כונס אין חולץ לא:
גמ' אמר רב נחמן אשכחתיה כו' ואמרי הא דתנן קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהם פוטרת צרתה ה"מ כו' דלא דניחא ליה קנינה יותר חזק מהשניה דלא ניחא ךיה אע"ג דתרווייהו קנוין לו במקצת מ"מ זו דניחא ליה נראית יותר אשתו האחרת ומש"ה תקינו רבנן דלא ליפטר חדא לחברתה. ומש"ה בנפלה ליה מאחיו חרש החרשת נראית כאשתו וביאתה פוטרת הקטנה ור"נ אמר להו דמאחיו חרש נמי מספקא ליה. משמע דלר"נ נמי טעמא דמתני' משום האי ספיקא הוא דלא ידעינן בהי ניחא ליה. ולפי סברא זו ע"כ גרסינן במתני' לקמן בא יבם על החרשת פסל את הקטנה ורב חסדא מפרש טעמא דמתני' אליבא דרב דקטנה קנויה ואינה קנויה וחרשת קנויה ומשויירת ופי' רש"י ז"ל קטנה ספק קנויה לגמרי או אינה קנויה כלל. וכדמשמע בגמ'. וצריך לדקדק בזה היכן מצינו דקדושי קטנה ספק הן כיון דרבנן תקינו נישואין לקטנה מהיכא תיתי נימא דתקנתן ספק הוא. ועוד דהאי צד דספק קנויה לגמרי היא ג"כ קשה מאיזה טעם יהיה קנינה יותר חזק מחרשת כיון דתרווייהו מדרבנן הם ועוד היכי אכלה קטנה בתרומה וכל דיני אישות כיון דספק נשואה היא. ולפי שיטת רש"י ז"ל לעיל בהא דקידושין גדלי בהדה דהקידושין חלין למפרע א"ש לישנא דקנויה ואינה קנויה דאי גדלה תחתיו הרי היא קנויה לגמרי למפרע אלא דרב לא ס"ל הכי לעיל דאמר דר"ג מיירי דווקא כשבעל ע"כ נראה דמהאי טעמא קטנה קנויה ואינה קנויה משום דיכולה למאן ולבטל הקידושין ואינה קנויה כלל אבל אי לאו ממאנת קנינה קנין גמור ועדיפא מקנין חרשת כיון דראויה לאחר זמן. וכן מבואר בל' הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' יבום הלכה כ"ג קטנה שיכולה למאן והחרשת אע"פ שקידושי שתיהם מד"ס מ"מ ב' מיני קידושין הם קטנה תיקנו לה קידושין שלא ינהגו בה מנהג הפקר וקידושיה תלוין עד שתגדיל וחרשת תיקנו לה קידושין שלא תשאר פנויה לעולם ועיין בלח"מ שם שדקדק עליה אמאי לא כתב טעמא דגמ' דקנויה ואינה קנויה אבל לפי הנ"ל ניחא דהיינו שכת' וקידושיה תלוין עד שתגדיל ומש"ה הויא קנויה ואינה קנויה וזהו שכ' ג"כ שם הלכה כ"ז דבביאת החרשת לא פסל את הקטנה משום שביאת הקטנה מעולה מביאת החרשת שראויה לאחר זמן. ומצד זה קנויה היא לגמרי וכ"כ הש"ג ז"ל. ועיין רשב"א ז"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |