קרן אורה/יבמות/קא/ב

קרן אורה יבמות קא ב

דף ק"א ע"ב

תוס' בד"ה וקראו לו ולא שלוחן תימא כו'. ול"ל דשליחות זו לא שייכא לשליחות דעלמא ואפילו אי בעלמא שלוחו של אדם כמותו הכא מידי דצריך ב"ד הקפידה דהב"ד עצמו יקראו אותו. וכן גבי מדידה דעגלה ערופה וכן איפכא אפי' אי בעלמא לא הוי שלוחו של אדם כמותו הכא אי לאו קרא ה"א דע"י שלוחן נמי יכולין לדבר עמו או למדוד בע"ע:

בגמרא לאיצטרופי בי חמשה כי היכי דליפרסמא מילתא. וכתב הרמב"ם ז"ל דהשנים הנוספי' כשירים אפי' עמי הארץ שאין יודעין להקרות. ודקדק הריטב"א ז"ל והנימק"י מזה דפסולין לא. וכדמשמע מעובדא דרב שמואל בר יהודה דאמר אנא גר אנא וכתב לחלק בין אם בררו יחד כל החמשה או הג' לחוד והשנים לחוד דאז אפי' פסולין כשר לשנים הנוספים. והלח"מ ז"ל כתב כן מסברא דנפשי'. והדברים מבוארים בריטב"א ז"ל וברא"ש ז"ל גריס בעובדא דרב שמואל ג"כ שהשיב לו רב יהודה לפרסומי מילתא וא"כ היה כשר גר בכל גוונא. אבל גם ברי"ף ז"ל לא גרסינן הכא ע"ש ועיין ב"ש סי' קס"ט:

תוס' בד"ה ואנא גר אנא כו'. למה לו להביא הברייתא כו' לדיני ממונות נמי פסול עכ"ל. ולפ"מ שכתבתי לעיל לא תיקשי דאי לאו קרא דלא ב"ד של גרים ה"א דחליצה קילא מד"מ וגר נמי הי' כשר בה כמו לענין מומחין דבד"מ בעינן מומחים ובחליצה סגי בהדיוטות. ועיין בירושלמי בפירקין דמייתי פלוגתא בזה אי חליצה בגרים הית' כשרה ע"ש דמשמע התם כפירוש רש"י ז"ל: דגר היה כשר. לדון דיני ממונות. ועי' ק"ע שם:

ומ"ש א"נ גר היה כשר לדון בלא כפי' לא ידעתי כוונתם אי משום דלחליצה ג"כ כשר היה אי לאו קרא דבישראל משום דחליצה אין כאן כפי'. ובזה יש לישב דברי הירושלמי לשיטתם אבל אין זה נראה דד"מ בלא כפי' שאני דיכולים לקבל עליהם מי שיהיה לדון ביניהם. אבל חליצה כיון דמיקרי דין אפי' בלא כפי' וודאי פסולה בגרים. ועי' בדברי הרא"ש ז"ל דכפי' וקבל' תרי מילי נינהו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף