קרן אורה/יבמות/עט/ב

קרן אורה יבמות עט ב

דף ע"ט ע"ב

גמרא מכדי שמעינן לר"ע כו'. הא דלא משני דר"ע מיירי בסריס אדם שע"י חולי דמותר לקהל לשיטת הרמב"ם ז"ל. משום דלשיטתו לא נקרא סריס אדם אלא דווקא מי שבא לו ע"י אדם או ע"י קוץ כמבואר בדבריו בהל' א"ב. ובאמת לשיטתו איכא נמי סריס חמה לר"ע דחולץ כגון שנעשה ע"י חולי. והיה לו שעת הכושר ולר"א איכא נמי סריס אדם שחולץ כמו ניקב דלעיל דיש לו רפואה אלא סתם סריס אדם היה לו שעת הכושר ואין לו רפואה וסתם סריס חמה לא היה לו שעת הכושר ויש לו רפואה:

ובירושלמי אמרינן דאם הושיט ידו למעי אמו וסירסו חשיב לא היה לו שעת הכושר ולא חולץ. ויש לדקדק בזה דהא קטן נמי לאו בר הקמת שם הוא. כדפרכינן לקמן בפ' בית שמאי על יבם קטן אמאי תגדלנו קרי כאן להקים לאחיו שם. והאי לאו בר הכי הוא. וא"כ אם נעשה סריס בקטנותו נימא נמי דחשיב לא היה לו שעת הכושר אלא וודאי כל שנעשה הסירוס ע"י מקרה חשיב היה לו שעת הכושר. א"כ אפשר לומר דאפי' סירסו אדם במעי אמו כיון שלא היה כך מתחילת בריאתו חשיב היה לו שעת הכושר ויש לחלק:

והנה לעיל פרק כיצד ילפינן לאשת סריס מלא ימחה שמו בישראל פרט לזה ששמו מחוי. וסריס דאינו חולץ נראה דנפקא לן מלהקים לאחיו שם פרט לסריס דלאו בר הקמת שם הוא. ור"ע ור"א פליגי בהאי סברא ר"ע סבר דסריס חמה שמו מחוי יותר משום דלא היה לו שעת הכושר. וכן לא מיקרי בר הקמת שם יותר מסריס אדם. כיון דלא היה לו שעת הכושר. ור"א ס"ל דסריס אדם שמו מחוי יותר כיון דאין לו רפואה. ומש"ה מייתי הש"ס ראיה מהא דאין לך אשה שכשירה ליבום כו'. מאשת סריס לסריס משום דתרווייהו חד דינא להו. ובירושלמי אמר ר' יוחנן דזו דברי ר"ע ור"א. אבל חכמים אומרים דבין סריס אדם בין סריס חמה לא חולץ כו'. ומוקי לסיפא דמתניתין הסריס. לא חולץ כחכמים. אבל הש"ס דילן לא ס"ל הכי:

והא דתניא הכא בברייתא זקן בהדי פצוע וסריס דאין מיבמים. כתב הרמב"ם ז"ל דמיירי בזקן שתשש כחו ביותר. וכן כתב הנימק"י בפ' כיצד ולא הבנתי דאיזה איסור יש בזה. כיון דהיה לו שעת הכושר. וכי גרע מעקרה וזקינה. ומה שכתב הנימק"י שם דעקרה וזקינה יש להם תקוה להפקד כמו שמצינו כמה עקרות וזקינות שנפקדו ג"ז לא הבנתי דפקידת זקינה מעשה נסים הוא. והרמב"ם ז"ל כתב דעקרה וזקינה היה להם שעת הכושר. וא"כ פשיטא דקשיא מ"ש זקן דאינו מיבם. ועי' בלח"מ שם בפ"ו מהל' יבום:

והב"ש ז"ל כתב דאיסור זקן אינו אלא מדרבנן וזקינה ראויה לביאה יותר מזקן וגם איסור דרבנן לא ידענא מנ"ל דמשום סריס וודאי ליכא למיחש כיון דנעשה בידי שמים ומחמת תשות כח ואפשר לומר דלאו משום איסור הוא דלא מייבם. אלא דבכה"ג מצוה בחליצה יותר. ומש"ה חולץ לכתחילה וצ"ע:

ומש"כ הרמב"ם ז"ל דעקרה היה לה שעת הכושר. משמע דלענין איילונית ג"כ פליגי ר"א ור"ע. ולר"א עקרה אסורה ליבם וזו לא מצינו. אבל באמת נראה דכל, שאין בה חסרון ניכר בגוף כמו איילונית לא אימעיטא מאשר תלד כיון שיש לה כלי הולדה. ומאיזה סיבה אחרת הוא דלא ילדה ודו"ק:

גמרא אין לך אשה שכשירה ליבום כו' אע"ג דלא דמי דאשה זו בשעת נישואין ראויה היתה ליבום ואיכא למ"ד נישואין מפילין מ"מ הא לא קיי"ל הכי וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף