קרן אורה/יבמות/עח/א

קרן אורה יבמות עח א

דף ע"ח ע"א

תוס' ד"ה מצרי שני במה יטהר כו'. וא"ת וישא נתינה והולד כשר לר' יוחנן כו'. מדברי התוס' ז"ל נראה ג"כ כשיטת הנימק"י שהבאתי לעיל דדורות הנתינים ג"כ אסור. ומש"ה לא יטהר בנתינה. כיון דבתרא דידה שדינן ליה. אבל לפי שיטת הרמב"ן ז"ל הדק"ל וישא נתינה אלא ש"מ דר' יוחנן ס"ל כס"ד דרבא דבגירותן אינו אלא מדרבנן. ויתבאר עוד בזה לקמן בפירקין בס"ד:

גמרא אמר רבה בב"ח אמר ר"י מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי דבתר דידיה שדינן ליה כו'. וכי אתא רב דימי אמר ר"י דבנה שני הוא דבתר דידה שדינן ליה. ומשמע ליה להש"ס משום דעובר ירך אמו הוא. ופריך עליה אביי מהפריש חטאת מעוברת דס"ל לר' יוחנן דעובר לאו ירך אמו הוא. ומשני משום דכתיב התם אשר יולדו בלידה תליא מילתא. אבל בעלמא בתר אבוה שדינן ליה. ולפ"ז נראה במצרי ראשון שנשא מצרית שני' בנה שלישי כיון דהכתוב תלאו בלידה. וכ"כ הרב המגיד בשם הרמב"ן ז"ל. אבל הרמב"ם ז"ל כתב דהבן הוי שני. ולחומרא בתרי' שדינן ליה. ולפ"ז קושית רב יוסף מהא דר' טרפון תיקשי גם לרב דימי כיון דמודה דלחומרא שדינן ליה בתר דידיה. והיה נראה לומר דזה תליא בהני תרי טעמי להאי טעמא דשדינן ליה בתר דידה משום דעובר ירך אמו. א"כ לקולא נמי שדינן ליה בתר דידה ואם היא שני' בנה שלישי הוא. אבל להאי טעמא דהכתוב תלה בלידה לא שמעינן אלא דגם בתר דידה אזלינן אע"ג דבעלמא כל שאין עבירה הולכין אחר הזכר הכא שדינן ליה בתר דידה ואכתי שני הוא. אבל אם הוא מצרי ראשון בתר דידיה וודאי שדינן ליה ושני הוא:

והנה יש לדקדק בשמעתין הא דתלי' הש"ס האי פלוגתא בעובר ירך אמו או לאו. ומה ענין זה לזה הא כבר שמעינן ממתניתין דקדושין דכל היכא דליכא עבירה הלך אחר הזכר והיכא דאיכא עבירה הלך אחר הפגום שבשניהם אלמא דלא שייך בזה כללא דעובר ירך אמו הוא או לא. ע"כ נראה דדווקא הכא הוא דתלינן ליה בפלוגתא דעובר ירך אמו או לאו משום דהכא עיקר הנ"מ הוא לענין מנין הדורות אי הוי שלישי או שני. ורבה בב"ח אמר דבתר דידיה שדינן ליה. אבל החשבון מצד אמו לאו כלום הוא משום דעובר לאו ירך אמו ותיכף כשנוצר הרי הוא נחשב לעצמו ע"ש אביו ולא ע"ש אמו. ורב דימי אמר דבתר דידה ג"כ שדינן ליה משום דעובר ירך אמו ושני הוא מצד אמו. ואע"ג דבעלמא היכא דאין עבירה הולכין אחר הזכר היינו לענין כהונה ולויה וישראל. אבל לענין מספר הדורות מ"מ שני הוא מצד אמו. ופריך עלה אביי מהפריש חטאת לאחריות דשמעינן לר' יוחנן דעובר לאו ירך אמו הוא. ומשני ליה דהכתוב תלאו בלידה והתורה אמרה כאן דגם מצד האם יהיה שלישי. אבל מצד האב וודאי לכ"ע בעינן שיהיה שלישי וכדברי הרמב"ם ז"ל:

ובקדושין סוף פ' האומר משמע דהאי קרא דלו הלך אחר פסולן דכתיב גבי ממזר מיירי אפילו היכא דאין עבירה. ומש"ה ס"ל לר"א דהוי עבד ממזר. ורבנן הוא דלא מודו ליה משום דולד במעי שפחה כולד במעי בהמה דמי. וא"כ ה"נ הכתיב להם הלך אחר פסולן. וא"כ למה ליה להש"ס למימר דהכתוב תלאו בלידה תיפוק ליה מלהם הלך אחר פסולן. אבל לפי הנ"ל ניחא דלענין מספר הדורות לא ילפינן כלל מקרא דלהם. ועיין תוס' ז"ל בקדושין דף סז שכתבו דקרא דלהם לא נאמר אלא בב' עממין דווקא:

ואי קשיא לי הא קשיא לי לשיטת הרמב"ם ז"ל דאם הוא מצרי ראשון בתר דידיה שדינן ליה גם לרב דימי א"כ אמאי לא. אמרינן דרישא אתי לאתויי אם הוא מצרי ראשון דהבן שני משום דהלך אחר הזכר. וי"ל דאדרבא משם ראיה לדברי הרמב"ם ז"ל. דמשמע התם דמיעוטא דאיזו זו היינו דבהא דרב דימי הולד הולך אחר הפגום דומיא דהא דרבין דממעטינן נמי התם מאיזו זו והולד הולך אחר הפגום:

שוב מצאתי בדברי הירושלמי מפורש כדברי הרמב"ם ז"ל דאיתא התם בעובדא דמנימין דאמר לר"ע אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה אשיא לבני גיורת מצרית. נמצא בן בני כשר לבא בקהל אמר לו ר"ע לא בני אלא אף אתה השיאו לבת גיורת מצרית כדי שיהיו ג' דורות מכאן וג' דורות מכאן הרי מפורש להדיא דבעינן שיהיה ג' דורות משני הצדדים. והרמב"ן ז"ל בעצמו הביאו בחי' לעיל דף ע"ו ע"ב ע"ש. ועיין מה שכתבתי בזה בחי' בתמורה בשמעתא דעובר ירך אמו ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף