קרן אורה/יבמות/עד/ב

קרן אורה יבמות עד ב

דף ע"ד ע"ב

תוס' ד"ה אימא ה"מ דלאו בר כפרה כו'. אבל מעשר כיון דסגי בטבילה ה"ה במידי דבר כפרה. וכבר דקדק מהרש"א ז"ל דהא אשכחן תנא דמחמיר במח"כ מטבול יום לענין פרה. והיינו למ"ד מח"כ דזב כזב דמי וכדאיתא בזבחים. ומה שתי' דהתם מוכחי קראי דטומאה דאותה פרשה אכשר רחמנא. לא הבנתי מאי מוכח התם יותר מהכא. ונראה דדווקא גבי פרה הוא דמחלקינן בין טבול יום למח"כ משום דפרה קדשים הוא וחידוש הוא שחידשה רחמנא להכשיר טבול יום ע"כ אין לך בו אלא חידושו טבול יום דאותה פרשה. אבל לענין מעשר דלאו חידוש הוא דלא אסרה רחמנא גבי' אלא קודם טבילה. א"כ מהיכ' תיתי לן למיסר מח"כ ולחלק בין טבול יום למח"כ. אבל אתרומה פריך שפיר כיון דמצינו דמח"כ נמי איקרי טמא אימא עד דמייתי כפרה. ומשני הש"ס תרי קראי כתיבי ביולדת עד מלאת כו'. וכפר עליה הכהן כו'. כאן לתרומה כאן לקדשים. ופי' רש"י ז"ל דלמעשר ליכא למימר כיון דלא בעי הערב שמש מה לי בר כפרה מה לי לאו בר כפרה. והתוס' ז"ל כתבו לקמן בד"ה האי מעד אשר יטהר כו'. דאי לא כתב רחמנא ובא השמש וטהר ה"א דעד אשר יטהר הוא בטבילה לחוד במידי דלאו בר כפרה ועד מלאת במידי דבר כפרה. והקשה מהרש"א ז"ל כיון דאיכא לחלק בהכי א"כ הדק"ל דילמא קרא דעד מלאת אתי למעשר ובמידי דבר כפרה. וי"ל דגבי תרומה הוא דאמרינן הכי כיון דלא הוי כתיב ובא השמש ממילא משמע דבטבילה לחוד סגי דהא כתיב התם בההיא פרשתא כ"א רחץ בשרו במים. וע"כ הא במידי דלאו בר כפרה ועד מלאת במידי דבר כפרה ואי הוי נימא הכי ה"ה דה"א במעשר דהכי הוא דינא. אבל השתא דמצינו גבי תרומה דתליא בהערב שמש מסתבר יותר לאוקמי נמי עד מלאת בתרומה מלחלק בטבול יום בין במידי דלאו בר כפרה למידי דבר כפרה ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף