קרן אורה/יבמות/נג/ב

קרן אורה יבמות נג ב

דף נ"ג ע"ב

בשלמא חלץ ועשה מאמר כו'. פי' רש"י ז"ל איבם אחת ויבמה אחת קאי דאוקמי' דצריך למיתני. עיין מהרש"א ז"ל מה שכתב בזה. ולשון רש"י ז"ל מכוונים לדבריו ז"ל. דהשתא הוא דפריך בתר דמסיק דעיקר אשמעותא דמתניתין ביבם אחד ויבמה אחת. אלא דמה שכתבו דלר"ל קפריך. אבל לר' יוחנן ניחא דתני לה משום ב' יבמות ויבם אחד דחלץ ונתן גט איצטריך לאשמעינן לא הבנתי דאם זה הוי רבותא א"כ לר"ל נמי איצטריך דהא לענין נתינת גט ליכא נ"מ אי ח"ל היא או ח"כ אלא וודאי הא דגט לא מהני אחר חליצה לאו רבותא היא בכולהו בבי ועיקרא דמתניתין אתי לאשמעינן דמאמר וביאה לא תפסי אחר חליצה וכר"ע. גם מה שכתב דמבעל ועשה מאמר פריך גם לר' יוחנן דליכא למימר איידי דב' יבמות או ב' יבמים כדפריך לעיל איצטריך לאשמעינן דאין קדושין תופסין באשת איש גם זה לא הבנתי דוודאי איצטריך איידי דב' יבמות דלא הוי אלא ח"ל. והתוס' ז"ל הקשו ג"כ הא דקאמר סד"א ליגזור מאמר דבתר חליצה כו'. למה לי האי טעמא הא בלא"ה איצטריך לאשמעינן דאין קדושין תופסין. והיה נראה לפרש דהש"ס דייק על בבא אחרונה דחלץ ועשה מאמר דכבר תני לה ברישא בכל האופנים. ומאי קמ"ל הכא. מש"ה קאמר בשלמא חלץ ועשה מאמר קמ"ל דלא נימא דאפילו לר"ע ליגזור דבתר חליצה אטו קודם חליצה ואפילו לר"ע תיהני קמ"ל דלא אלא חלץ ונתן גט למה הדר תני. ומשני ולטעמיך דבעית למימר דאיצטריך לאשמעינן רבותא בכל האופנים א"כ בעל ועשה מאמר למה לי אלא וודאי איידי דתנא חלץ ועשה מאמר וקמ"ל דלא גזרינן תני נמי בעל ועשה מאמר ואיידי דתנא בעל ונתן גט דקמ"ל דלא גזרינן תני נמי חלץ ונתן גט. ועי' בחידושי הרמב"ן ז"ל בריש פירקין שכתב בשם הראב"ד ז"ל לפרש דבבא אחרונה דמתניתין קאי אב' יבמים ויבמה אחת וא"ש בזה משה"ק התוס' ז"ל לעיל בד"ה איצטריך לאשמעי' ע"ש אלא דסוגיא דשמעתין א"א לפרש כן דא"כ מאי קאמר חלץ ונתן גט למה לי. גם מש"כ דבעל ועשה מאמר איצטריך דלא נגזור מאמר שאחר בעילה אטו מאמר שקודם בעילה ג"כ קשה דא"כ מאי פריך הש"ס לעיל לר' יוחנן איצטריך לאשמעינן דאין קדושין תופסין באשת איש הא איצטריך לאשמעינן דלא נגזור אטו מאמר שקודם בעילה אלא וודאי בהא לא שייך למיגזר:

הדרן עלך פרק ר"ג

{[מרכז|פרק הבא על יבמתו}}

בד"ה שאנסוהו עובדי כוכבים כו'. ואר"י דיש לדקדק מכאן דאין יבמה נקנית אלא בבא עליה בקישוי כו'. ואפילו למ"ד דבעריות חייב ע"ש. ולענ"ד צ"ע כיון דאיצטריך קרא למעוטי אלמא דמסברא הוי ביאה גמורה. וא"כ מנ"ל לחלק ביבמה ולמימר דביבמה לא הוי ביאה דהא העראה ושלא כדרכה אי לאו דכתיב קרא לרבות לא הוי בכלל ביאה ואפילו הכי איתרבי נמי ביבמה. וכל שכן משמש מת דמסברא בכלל ביאה הוא. דה"ה ביבמה דמיקרי ביאה. ועוד נראה דלמ"ד דחייב חייב אפילו בשפחה חרופה ולא ממעטינן משכבת זרע אלא העראה ושלא כדרכה. ומה שכתבו דביבום בעינן ביאה דרך הקמת שם אינו מוכרח דהא שלא כדרכה וודאי לאו דרך הקמת שם הוא ואפ"ה קונה ביבמה. והא דלא מוקי כגון שהדביקוהו בלא קישוי נראה דלא עדיף מנתכוין להטיח בכותל והטיח ביבמתו דלא קנה משום דלא נתכוין לביאה והכי נמי כשהדביקוהו עובדי כוכבים הרי לא נתכוין לביאה. ומש"ה מוקי לה כגון שנתכוין לאשתו דנתכוין לביאה. ובאמת לא ידענא מה בין הדביקוהו עובדי כוכבים ובין נפל מן הגג ונתקע הא בתרווייהו לא נתכוין לביאה כלל. אלא דא"כ הא דפריך מהא דאמר רבא אין קישוי אלא לדעת משמע דאי הוי שלא לדעת הוי ניחא ואמאי כיון דמפרשי התוס' אנסוהו עובדי כוכבים. היינו שהדביקוהו. א"כ הרי לא נתכוין לביאה והיה נראה דאנסוהו עובדי כוכבים. היינו שאיימו עליו וכדמשמע לישנא דהש"ס. ובא עליה משמע שהוא מעצמו בא עליה. ואי הוי קישוי שלא לדעת הוי א"ש דמיקרי אנוס ועושה הוא להציל את נפשו והוי רבותא יותר משוגג או מזיד דמתכוין לביאה מרצון. אבל באנסוהו עובדי כוכבים הוא עושה שלא מרצונו כלל. אבל כיון דאין קישוי אלא לדעת הרי הוא ג"כ ברצון. ומה שכתבו התוס' ז"ל דלוקמא שמאיימין עליו כו' הוא דבר שאי אפשר. וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' איסורי ביאה דבבועל אין שום אונס. ועיין שם בדברי הה"מ ז"ל. אך אכתי תיקשי אמאי לא מוקי שאנסוהו עובדי כוכבים באימת מות. ובא עליה בלא קישוי. וע"כ הדרן לדיוקא של הר"י ז"ל דביבמה לא קנה וצ"ע. ועוד דא' נימא דהדביקוהו עובדי כוכבים הוי דומיא דנתקע א"כ אפילו נתכוין לאשתו מאי הוי דהא בנתקע אפילו נתכוין לאשתו נמי לא קנה כמו שפי' רש"י ז"ל שנתקשה לאשתו ונתקע ביבמתו. אלא ע"כ צריך לחלק בין נתקע להדביקוהו עובדי כוכבים דזה חשיב קצת מתכוין לביאה. וא"כ הא דאמרינן כגון שנתכוין לאשתו ל"ד אלא כל שהדביקוהו ע"י קישוי קנה. וכן מבואר בש"ע סי' קס"ו. אלא דמש"כ הדביקוהו שלא ע"י קישוי לא קנאה אינו מדוקדק דאפי' בכוונה שלא ע"י קישוי לא קנה לדעת התוס' ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף