קרן אורה/חולין/נב/ב

קרן אורה חולין נב ב

גמרא או שנקרע רוב החיצונה. ופליגי בזה אמוראי אי בכרס גופא יש חילוק בין פנימי לחיצון וי"א דכל הכרס כולו נקרא כרס הפנימי והחיצונה היא בשר החופה את רוב הכרס והנה שמואל אמר לקמן דבשר החופה את הכרס ברובו ובעי הש"ס ברוב קרוע או ברוב נטילה ופירש"י ז"ל אי בעינן דוקא ניטל רובו היינו שנחסר רוב הבשר החופה וקאמר תפשוט ממתניתין או שנקרע רוב החיצונה ואמר ריב"ח איזהו כרם החיצונה בשר החופה כו' ומשני מידי הוא טעמא אלא לשמואל הא אמר שמואל מקום שאין בו מילת משמע מזה דליכא למילף דין בשר החופה מדין כרס החיצונה מדמספקא ליה דילמא בעינן בבשר החופה רוב נטול ולפ"ז יש לדקדק מנ"ל האי דינא דנקדרה כסלע בבשר החופה הא גניבא קאמר להא שמעתא דנקדרה כסלע וגניבא מפרש לכרס החיצונה היינו בכרס ממש מקום שיש בו מילת וי"ל כיון דטעמא משום שאם תמתח תעמוד על טפח ע"כ אין לחלק וא"כ עיקר הדין דטפח ולא הוי רובא בבשר החופה ספיקא הוי לריב"ח דזה נקרא כרס החיצונה טריפה בטפח ולא הוי רובא ולמ"ד דכרס החיצונה הוא בכרס עצמה ובשר החופה מימרא דשמואל היא א"כ בעינן דיוקא רובא ועיין בכר"ו סי' מ"ח מש"כ בזה ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' שחיטה נראה דלא מפרש לרוב נטול היינו שינטל רובו דא"כ למה כתב כיון שנקרע רוב בשר הזה או ניטל פשיטא דניטל עדיף מנקרע וכתב הרמב"ם ז"ל עוד דין חדש בזה אע"פ שלא הגיע הקרע לכרס עד שנראית אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר וכבר קדמני בזה התב"ש ז"ל להביא סיוע לדברי הרמב"ם ז"ל מהא דמשמע לקמן דאליבא דשמואל נמי אפשר לפרש או שנקרע רוב החיצונה דמתניתין בבשר החופה ומאי קמ"ל שמואל אלא ע"כ דברובו דקאמר שמואל היינו ברוב עוביו והי' נראה עוד לומר אי נימא דבעינן שנקרע כולו עד שיראה הכרס אם כן טריפותו הוא מחמת שיצא הכרס והוי בכלל טריפות הכרס ולא מיחשיב ליה לטריפות בפ"ע לעיל אבל אי מטרפא ברוב עובו לבד יכול להיות דהטריפה מחמת עצמה היא. והנה בפי' בשר החופה משמע מדברי הגה"מ דאיכא פלוגתא בזה בין הרמב"ם ז"ל לרש"י ז"ל ע"ש וצ"ע ובדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות ראיתי דבר פלאי שפי' אז שנקרע רוב החיצונה בריב"ח וחשיב לה גם כן בכלל שבשמעתא דאתיין בזה הכלל ע"ש וכ"ז צריך ישוב. והתוס' ז"ל לעיל הקשו למ"ד או שנקרע רוב החיצונה הוא בשר החופה בצרי לה י"ח טריפות ולדידי לא קשיא דר' ישמעאל מפרש הכא כרס הפנימי איצטומכא דכרסא ולא ס"ל כריב"ח ומשמע דר"י התנא הוא דמתני' ריב"ק גבי' ואפשר דכל זה העיד נתן בר שילא ריש טבחיא ועיין בתוספתא בזה:

שם גמרא כגון דעיילין תלת קושייתא כו'. הכ"מ תמה משל"כ לחלק בין בציפא אי לא וכתב הלח"מ לפרש בציפא ובלא ציפא היינו זה בצד זה או זה ע"ג זה והוא תמוה דאטו בין דוחקא לרווחא יתגדל כ"כ השיעור שישוה גרעין א' לג' גרעינין ויש להבין מאי בעי וכמה יתר מכסלע הלא השיעור בריוח אם יקיפנו בחוט ויהי' יותר מטפח ובפרט לדברי האלפס דשיעור כדי שתמתח קאי על יותר מכסלע ולפי' רש"י ניחא קצת שפי' שאם תמתח הקרע וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף