קרן אורה/זבחים/קיא/ב

קרן אורה זבחים קיא ב

דף קי"א ע"ב

גמרא שחיטת לילה בפנים איכא בינייהו לת"ק פטור על העלאה אפילו העלה ביום ור"ש מחייב אפילו העלה בלילה אבל שחט בחוץ בלילה לכולי עלמא חייב דבשחיטת חוץ לא שנא לילה מיום כמו שפירש רש"י ז"ל והוא הדין דחייב על העלאתו אפילו בלילה וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל אבל הראב"ד ז"ל כתב שם דעל העלאה אינו חייב אלא ביום ואם שחט בחוץ בלילה חייב על העלאתו ביום אבל שחט והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור וכתב שם דצורת ההלכה משמע כן ואנכי לא זכיתי לידע משמעות לזה ומ"ש דאשחיטה חייב בלילה ואהעלאה פטור ואולי ס"ל להראב"ד ז"ל דאשחיטת לילה בחוץ גם כן פטור דאינו מתקבל אז בפנים ואינו חייב אלא על העלאה שהעלה ממנו ביום והיינו דמשמע ליה דהא דקאמר שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ חייב עיקר חיוב על העלאה קאי דהיתה ביום וכבר מבואר בדברי התוס' ז"ל בד"ה השוחט בלילה דלא ס"ל הכי אלא חייב גם אשחיטה בלילה והראב"ד ז"ל צ"ל דס"ל דהוי כמו קודם פתיחת דלתות היכל דפטור אשחיטה ולדברי הרמב"ם ז"ל צ"ל כמש"כ התוס' ז"ל דלילה אין מחוסר זמן ובאמת משמע לי עוד מדברי הרמב"ם ז"ל דאפילו יותר מלילה לא חשיב מח"ז דגבי ניסוך המים לא הזכיר דאינו חייב אלא בחג והכ"מ כ' שם דקיצר במובן ולדידי צ"ע דכתב שם המנסך פחות מג' לוגין יין או מים בין בחג בין בשאר ימות השנה פטור וע"כ הא דבין בחג כו' לא לענין נסכי יין קאמר דמה נפקא מינה בנסכי יין בין חג לשאר ימות השנה אלא ע"כ לענין ניסוך המים קאמר דאפילו בשאר ימות השנה פטור בפחות מג' לוגין משמע דבג' לוגין חייב אפילו בשאר ימות השנה. אבל קשה הדבר לומר כן דלדברי הרמב"ם ז"ל אפילו בשאר ימות השנה חייב בחוץ על ניסוך המים וכקושית ר"ל אי מה התם בכל ימות השנה כו' ובתוספתא תני בהדיא בחג חייב בשאר ימות השנה פטור ע"ש וגם בירושלמי דדרש לקרא דוישאבו מים דג' הגבורים וישפכם דוד לה' היינו דהיה שעת ניסוך המים והיתר במה היה משמע דליכא ניסוך המים אלא בחג והיכי ליחייב בחוץ עלי' בשאר ימות השנה ע"כ צ"ע לשונו ז"ל מש"כ בין בחג בין בשאר ימות השנה לענין פחות מג' לוגין:

שם משנה אחד בפנים ואחד בחוץ פטור ומסקינן משום דכוס עושה חבירו דיחוי ואפילו לר"נ פטור והרמב"ם ז"ל כתב בכוסות דאחד בפנים ואחד בחוץ גם כן חייב. וכבר תמהו מפרשי דבריו ז"ל ע"ז והר"י קורקוס ז"ל כתב לישב דבריו דלמאי דמסיק הש"ס דדווקא לרבי דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה הוא דפטור על השני אבל הפריש לאחריות חייב גם על השני וה"נ דומה להפריש לאחריות ע"ש שכתב הוא ז"ל בעצמו שדחוק הוא ואני לא אבין כלל דהא דהפריש לאחריות היינו משום דגם השני ראוי להקרבה לעולה וכדרב הונא אם שחטו סתם כשר תדע דמסיק דאינו חייב על השני אלא בשעיר נשיא דזכר הוא והוא עצמו ראוי לעולה אבל חטאת נקיבה אע"ג דהפריש לאחריות ותרעה עד שתסתאב מ"מ כיון דהיא עצמה לא חזיא לעולה פטור עליה בחוץ ואם כן כל שכן בכוסות דהשני נדחה לשפיכה לאמה היכי מחייב עליה בחוץ ובתוספתא ראיתי אומר שם אחד בחוץ ואחד בפנים אם כיפר בפנים חייב ע"ש ולא הבנתי לשון זה דאפילו לא כיפר בפנים מ"מ חייב על הראשון בחוץ כיון דהיה ראוי ליקרב. והך דינא דשתי חטאות כו' לא מצאתי בדברי הרמב"ם ז"ל ובחידושי מעילה הארכתי בזה וגם בלשונו ז"ל בפי' המשנה שכתב כאן דשתיהם מותרות באכילה דדבר נפלא הוא כתב שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף