קרן אורה/זבחים/קטז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
שם תוס' בד"ה אסור לסייען כו' תימא לר' יוסי כו' ולא הבנתי תמיהתם דע"כ לא אמר ר"י השוחטן בחוץ חייב אלא אם הקדיש העו"ג להקריב במקדש אבל אם הקדיש להקריב בבמה והישראל עושה שליחותו וודאי נראה דליכא כרת דלאו קדשי המקדש הם ואינו מחויב להביאו פתח אהל מועד וזה ברור:
שם גמרא כמאן כר"א בן שמוע ע' בדברי הרמב"ם ז"ל פ"א מה' איסורי מזבח שכ' עצי סתירה לעולם אסור וכתב הכ"מ ז"ל דתוספתא היא פ"ט דמנחות והלח"מ ז"ל הביא ממנחות ד' כ"ב דפליגי התם ר"א בר"ש ור"א בן שמוע בהא וכ' דפסק כר"א בן שמוע מדתני בתוספתא דעצי סתירה אסורין ולא הוי צריך לזה דהא רבא הכא עביד עובדא כוותיה דר"א בן שמוע ופשיטא דהילכתא כוותי' ומל' הרמב"ם ז"ל נרא' דעצי סתירה פסול משום עץ שהרקיב דפסול דהוי כבעל מום בבהמ' וא"כ הי' מסתבר דבבמה כשר כמו בע"מ דבהמה דכשר בבמה ורבא קאמר הכא דבבמה נמי פסול עצים שנעשה בהם מלאכ' וצ"ל דפסול זה חמיר מבע"מ אבל עוד נרא' דהא דפוסל רבא בבמה היינו לר' יוסי לעיל דמצריך מזבח לבמה וא"כ בבמה נמי שייך היקש למזבח מה מזבח כו' אבל לר"ש דאמר דאינו צריך מזבח א"כ ליכא הקישא למזבח נרא' דכל העצים כשירים בבמה ובמנחות שם פריך הש"ס בפשיטות מהאי קרא דארונה על ר"א בן שמוע ולא ניחא לי' לחלק בין במה למקדש וצ"ע בקראי דעגלות ששלחו פלשתים עם ארה"ק שנאמר שם ויבקעו עצי העגלה ואת הפרות העלו עולה לה' והא עגלות לאו עצים חדשים הם דכבר נשתמשו בהם ולפי לשון הש"ס ניחא קצת דבעינן שלא נשתמש בהם הדיוט ושימוש העגלות לאו שימוש הדיוט הי' ודו"ק:
שם גמרא בשילה לא הי' אלא ב' מחנות ופריך דא"כ נמצאו זבים וטמאי מתים משתלחין למחנ' אחת כו' וכן איפכא דזבין ומצורעים משתלחין כו' אלא כולהו תלתא הוי. ויש לדקדק מהני קושיות דנמצאו כו' א"כ בנוב וגבעון דשם לא הוי ג' מחנות א"כ משתלחין כל הטמאין למחנה אחת וי"ל דבזמן היתר במה ולא הי' מנוחה או נחלה לא תיקשי לי' אבל שילה דנאסרו הבמות והיא הית' נחלה היה צריך לעשות כל הג' מחנות לקיים קראי דשילוח טמאים כ"א למחנו וע"כ כולהו תלתא הואי ולא נתבאר עד היכן היו מחנה ישראל בשילה וע"כ נרא' דבכל הרואה הי' מחנה ישראל כמו לאכילת קדשים קלים וא"כ לר"ש שגם בנוב וגבעון הי' מחנה ישראל לד' ר"ש בתוספתא דאמר דגם בנוב וגבעון קדשים קלים נאכלין בכל הרואה ע"ש אלא דע"כ הא דאמר ר"ש דנאכל בכל הרואה היינו דבכל מקום שהקריב אינו נאכל יותר מכל הרואה את המקום הזה וא"כ אין לזה מחנה מיוחדת ואולי דעת ר"ש דקדשים קלים שהקריב בבמה גדול' אינו נאכל אלא בכל הרואה מקום הבמה הגדול' ומל' הרמב"ם ז"ל בריש הלכות בית הבחירה משמע דמצות עשה היא לעשות מקדש לשמו ית' ולחוג לפניו ג' פעמים בשנה ובגלגל העמידו המשכן ובשילה עשו בית של אבנים ובנוב וגבעון ג"כ בנו בית ע"ש משמע דבכל העתים הללו קימו המצוה לבנות מקדש לקרבנות ציבור ולהיותו מקודש להראות ולחוג לפניו ג' פעמים בשנ' אלא דיחיד יכול להקריב בכל מקום שירצה וגם לציבור לא הי' מקום מיוחד אלא בכל מקום שעשו ברצונם לבנות בית מקדש שם בנו. ובתוספתא איתא איזהו במת ציבור אהל מועד נטוי ואין שם ארון משמע דבשעת היתר הבמות לא הי' שום בית אלא אוהל מועד נטוי אבל מדברי הרמב"ם ז"ל כדרכו נרא' שבנו גם בית וא"כ אמאי לא עשו גם ג' מחנות לשילוח טמאים ואי בשעת היתר במה לא הי' אלא מחנה שכינ' לבד א"כ מאי קשיא לי' משילה דילמא ברייתא זו אזלא לד' ר"ש דבשילה ג"כ הותרו הבמות כדאיתא לקמן וי"ל דא"כ מאי אירי' שילה דנקט ועוד דא"כ לא הוי אלא מחנה אחת:
ומדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל נרא' דחיוב חגיגה וראי' ברגלים הי' גם בשעת היתר הבמות לעלות אל המקום במת ציבור המקום המקודש בעת הזאת ואם מחויב הוא להראות פנים ה"ה דמחויב להביא עולת ראי' כמש"נ לא יראו פני ריקם וזה דלא כמש"כ המשנל"מ ז"ל בפ"א מה' ק"פ דעולת ראי' לא הקריבו דהוי חובת יחיד ומדברי הרמב"ם ז"ל לא נרא' כן ומסיק הש"ס דקליטת מחנה לויה לא הוה ולא נתבאר טעמו של דבר מ"ש דלענין שילוח טמאין היה מחנה לוי' ולענין קליטה לא קלטה וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |