קרן אורה/זבחים/קטז/א

קרן אורה זבחים קטז א

דף קט"ז ע"א

גמרא כמ"ד לא קרבו שלמים בני נח דאיתמר כו' ובמנחות דף ע"ג פליגי תנאי ר"ע וריה"ג ר"ע אומר דעו"ג אין מקריבין במקדש אלא עולות וריה"ג אומר דכל נדרים ונדבות יכולין להקריב והכא לא מייתי הש"ס פלוגתא דהני תנאי אלא פלוגתא דאמוראי ונראה דלאו חדא פלוגתא היא ותנאי דמנחות פליגי במקדש ורע"א דלא איתרבו להקריב במקדש אלא עולה לחוד אבל בבמה דידהו אפשר דמודה דשלמים נמי מקרבו. וריה"ג אמר דבמקדש איתרבו גם לשלמים אבל בבמה אפשר דס"ל איפכא דלא קרבו אלא עולות. ולפ"ז הא דדריש תתנער אומה שמעשיה בצפון כו' ע"כ צ"ל מעשיו בצפון היינו בבמה דידהו לא קרבי אלא עולה דבמקדש טעונה צפון אף על גב דבמקדש יכולין להקריב שלמים ג"כ אלא דא"כ מאי פריך ומר נמי הא כתיב עורי צפון כו' לימא דאליביה אתי כפשטיה דאע"ג דס"ל דבבמה מקריב גם שלמים אבל במקדש אינו מקריב אלא עולה כר"ע ואתי קרא כפשטי' עורי צפון כו' כי מעשיו במקדש אינה אלא בצפון. ועוד נרא' דפלוגתייהו הכא לא הוי אלא קודם מתן תורה ופלוגתא דר"ע וריה"ג הוא לאחר מ"ת דאיתרבו מאיש איש שנודרין נדרים ונדבות כישראל ולריה"ג דיכולין להקריב שלמים במקדש ה"ה דיכולין להקריב שלמים בבמה דלא נצטוו על שחוטי חוץ כדאמרי' לקמן והרמב"ם ז"ל כתב דבין במקדש ובין בבמה לא מקרבי אלא עולות כמבואר בדבריו ז"ל בפ"ג מה' מעה"ק ובפ' י"ט שם:

שם גמ' שכשנתנה תורה לישראל היה קולו הולך כו' וכל המושלים בימי' האל' אחזה רעדה כו' נתקבצו כולם כו' שמא מבול בא לעולם והשיב להם ה' למבול ישב כו' אלא חמדה גנוזה כו' מיד פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום ענין מאמרם ז"ל בזה יבואר ע"פ דברי המדרש והירושלמי שאמרו באברהם אע"ה נאמר ומצאת את לבבו כו' שנהפך לטוב גם כחו של יצה"ר וזה שנא' את לבבו שני יצריו כולם נאמנים היו לפניו יתב' ובדוד המלך ע"ה נאמר ולבי חלל בקרבי שלא עלתה לו להפכו לטוב אלא הרגו וביערו מקרבו. וזה מובן כי תכלית החפץ הוא מעלתו של אברהם אבינו ע"ה כי לא יחפוץ ה' גם בכליון הרע ויותר ירצה לפניו שלימות היפוכו לטוב וגם ע"ז נאמר כי לא אחפוץ במות המת כי אין חפצו ית' בכליון המת היינו היצה"ר סטרא דמיתא כ"א בשובו כו' וחיה גם הוא וכן היא המידה בשלם הפרטי וכ"כ בכלל העולם חפץ ה' בהשלמת כל ברואיו בהיותם כולם בכללם עושי רצונו הקדוש וכל פועל ה' למענהו אך לזה נצרך שיהיה מבחר הברואים הוא נפש האדם על שלימותו בעבודת ה' ויראתו ולרגלו ילכו כל ברואי העולם אחריו להשלים חפץ בריאותם ותכליתם ויהיה העולם בכללו מושלם לתכלית בריאותו כולם עושין רצון בוראן באהבה ורצון כאשר ברא הכל לכבודו אבל אם נפש האדם לא ישלים תיקונו וישחית דרכו ח"ו השחתתו תפעל בכל ברואי עולם וכולם לא ישלימו תכליתן הטוב בבריאותן וזה קרה בדורות הראשונים אשר השחית האדם דרכו וע"י השחית כל בשר דרכו כאמור וגבר בם הרע עד אשר לא היה בהם מקוה לשוב לטוב והיה נצרך לתיקון העולם לבער החטאים האלה ולהשחיתן כאמור בפ' ע"י מידת דינו הקדוש אשר נגלה פעולתה בעולם והתחיל להבנות מחדש מנח ואילך עד אשר הגיע עת דודים להנתן החמדה גנוזה לבני ישראל ועל ידי אורה ופעולת מצותינו יתוקן נפש האדם על שלימותו ומזיו אורה יקבלו כל הברואים וישובו כולם לטוב וזה ענין אמרם ז"ל כשנתנה תור' היה הקול הולך מסוף העולם ועד סופו כי אור קדושתו נגלה בכל העולם ונתבטל הרע של כולם ובאו ושאלו שמא מבול בא לעולם נתייראו שמא יהי' הביטול ע"י השחתה כמו במבול אמר להם כבר נשבע כו' אמרו לו שמא מבול של אש יביא כי התורה נתנה באש הגדולה ופן יכלו כולם ע"י האש אמר להם כבר נשבע שלא ישחית כל בשר ואופן הביטול הרע על ידי השחתה לא יהיה עוד אלא חמדה גנוזה יש לו כו' ונותנה לבניו ובזיוה וקיומה נהפך הרע לטוב ויבאו כולם על תיקונן השלימות וכולם יחיו ויודו ליוצרם בהכרתו כולם את כבודו ית' מיד פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום כי זה אופן התיקון שוה לכולם ונתקבל להם ואמרו מי יתן והיה כן כי יברך ה' את עמו בכלי המחזיק ברכה הוא השראת זיו שכינתו עליהם ומברכתם יבורכו כל ברואי עולם בטוב ויכירו וידעו כולם מי בראם ולאיזה תכלית נבראו כו' וביעור הרע לא יהי' ע"י השחת' ח"ו כמו המבול אלא הרע יושבת וישוב הכל לטוב ויהיה שלם ואמת לכל ברואי עולם. ובזה יש לכוין מש"נ הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם כי ע"י תגבורת חסדו עלינו במה שנתן לנו תורתו אשר כל האומות הכירו אמתתה תורת אמת מובטח הוא כי לא יבא העולם לידי השחתה ח"ו כ"א יתוקנו כולם לטוב וכד' ר"ש במדרש ע"פ והשבתי חיה רעה היינו שטבע הרע יושבת ולא ירעו ולא ישחיתו אלא כולם ימלאו דעה את ה' כי"ר במהרה בימינו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף