קרן אורה/זבחים/קח/ב

קרן אורה זבחים קח ב

דף ק"ח ע"ב

גמרא ואלא השוחט להדיוט מנ"ל כו' דם שפך כו' והרמב"ם ז"ל כתב להאי דרשא דדם שפך לשוחט להדיוט. ועיין לח"מ ז"ל מה שדקדק על זה ועיין בת"כ דמשמע התם דמאיש איש דכתיב גבי שחיטה לא דריש כלל. ושנים ששחטו דפטורים יליף התם מדם יחשב לאיש אחד ולא שנים ע"ש:

שם גמרא אמר ר"ל מחלוקת בד' וה' איברים דמר סבר כי כתיב לעשות כו' ואינו חייב על החסר אכל בהמה כתיב. פירש"י ז"ל על כל הבהמה הוא חייב ואינו חייב על אבר אחד ומר סבר אכל אבר ואבר כתיב אבל באבר אחד דברי הכל אינו חייב אלא אחת אם הקריבו לחצאין אחר שהקריב שאר האיברים כו' או מיירי שפקע מעל האש וחזר והחזירו עכ"ל. ויש לדקדק הא ע"כ העלה וחזר והעלה היינו בשתי העלמות דאי בהעלם אחד לכולי עלמא אינו חייב אלא אחת כשני זיתי חלב בהעלם אחת אלא ע"כ בשתי העלמות וא"כ לר' יוסי דלא מחייב על אבר אחד אפילו ד' וה' איברים לא ליחייב אפילו אחת כיון שהיה לו ידיעה בינתיים דהא קיימא לן יש ידיעה לחצי שיעור ואבר אחד חצי שיעור הוא ואילו לא חזר והעלה לא היה חייב עליו אלא דבעיקר מילתא צריך לדקדק היכי קאמר דלר' יוסי לא מיחייב אלא אבהמה כולה ולר"ש על אבר אחד שלם הא תנן לקמן המעלה כזית מן העולה ואימורים בצירוף חייב אלמא דאפילו כזית מצורף משני איברים חייב ולקמן תנן דאם הקריב בפנים ולא שייר אלא כזית חייב בחוץ וע"כ צ"ל היכא דהקריב בפנים ולא נשאר אלא כזית לכ"ע חייב אפילו על כזית מצורף מכמה מינים וכי פליגי בהקרבה בחוץ לר"ש חייב גם על אבר אחד דלעשות אותו קאי על כל אבר ור"י אמר דלעשות אותו אכל בהמה כתיב ואם לא הקריב בחוץ אלא אבר אחד אינו חייב ואכתי תיקשי אמאי חייב לר"י כלל בהעלה וחזר והעלה בשתי העלמות הא יש ידיעה לחצי שיעור וכן לר"ש באבר אחד אם העלה וחזר והעלה אפילו אחת לא ליחייב והא דלר"י חייב אחת על אבר אחד ג"כ היינו כמש"כ רש"י ז"ל דכבר הקריב שאר איברים והאבר הנשאר הקריב לחצאין וגם על זה הקשה כיון דהיה לו ידיעה קודם שהקריב כל הבהמה הוי ידיעה לחצי שיעור ולמה יתחייב כלל אבל לפי מה שכתב רש"י ז"ל דמיירי בפוקעין קשה איפכא אמאי לא יתחייב שתים גם לר"י כיון דבפוקעין צריך להחזיר ולא קאי עליה קרא דלעשות אותו א"כ יתחייב על כל חזרה כזית אע"ג דלאו אבר שלם הוא ועוד קשה לפירוש רש"י ז"ל דלר' יוסי אינו חייב אלא אם העלה כל הבהמה א"כ מאי קאמר מחלוקת בד' וה' איברים כו' אכתי לר"י אמאי חייב אפילו אחת הא ד' וה' אברים לאו כוליה בהמה היא ועוד הא דתניא בתוספתא סתמא דיש מעלה אחר מעלה משמע דכ"ע מודו בזה והא לר"י הראשון לא ליחייב דהא לא העלה אלא מקצת בהמה:

אבל לפירוש התוס' ז"ל שפירשו הא דר"ל בע"א דר"י ס"ל דלעשות אותו אכל בהמה כתיב ואינו חייב אלא אחת אקמא דאכתי איתא לכוליה בהמה אבל אאחריני פטור דכבר נחסר מה שהעלה ראשון והרי זה כנאבד אבל אבר אחד שהעלה לחצאין לכ"ע אינו חייב אלא על זית ראשון דאיתיה לכוליה אבר אבל אשני פטור דאבר חסר הוא ולפי פירושם לא תיקשי מהא דיש ידיעה לחצי שיעור דכזית ראשון שיעור שלם הוא ועליו הוא חייב ועל שאר פטור אבל דברי התוספתא דיש מעלה אחר מעלה וודאי תיקשי גם לשיטתם הא לר' יוסי לא אשכחן מעלה אחר מעלה דהעלאה ראשונה הוי כנאבד ואידך כי מעלה מחסר הוא מעלה ועיין בפירוש המשנה להרמב"ם ז"ל שכתב דלר"ש לעשות אותו על נכ אשר ואבר קאי לפיכך חייב על כל אבר ואבר ור' יוסי אומר שהוא נופל על הקרבן כולו וע"כ אומר על השלם חייב ולא על החסר עכ"ל מזה נראה שכתב כאוקימתא דר"ל אבל התוי"ט ז"ל הביא בשם נוסחת א"י בהאי לישנא נאמר במעלה בחוץ לעשות אותו לה' על כן אמר ר"ש אותו נופל על כל אבר ואבר ולפיכך העלה בחוץ חייב על כל אבר ואבר ואפילו היה חסר ור"י אומר שהוא נופל על האבר כולו וע"כ אומר על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר. ולפי נוסחא זו מפרש לה למתניתין כר' יוחנן דבאבר אחד פליגי ולר"ש חייב אפילו על אבר חסר ולפיכך העלה וחזר והעלה חייב ולר"י אינו חייב על אבר חסר. אבל לא הבנתי נוסחא זו דר' יוחנן מילתא אחריתי אמר דר"ש ס"ל גבי מוקטרי פנים לא פסיל חסרון כלל ולא משום משמעות קרא דלעשות אותו ועוד היכי הוי משמעותא לר"ש דאותו נופל על כל אבר ואבר חייב אפילו על אבר חסר ולר' יוסי דאותו נופל על אבר כולו ע"כ אומר על השלם חייב ואינו חייב על חסר הא זה הוי איפכא מדרשא דר"ל ואולי כוונתו בזה דלר"ש דאותו נופל על כל אבר ואבר בכלל ולא על אבר אחד בפרט וא"כ חייב על האבר אפילו אם הוא חסר כל שיש האיברים כולם בכללם ור"י אומר דאותו קאי על אבר כולו ועליו כתיב (*דמביא) על השלם ולא על החסר אבל לא מצינו להאי משמעותא בגמרא ועוד דא"כ פליגי באבר אחד אם העלה וחזר והעלה וכר' יוחנן וכ"כ התוי"ט ז"ל דהן דברי ר' יוחנן בגמרא וא"כ אינו מובן מה שכתב בדברי ר"ש ולפיכך העלה בחוץ חייב על כל אבר ואבר ואפילו היה חסר הא בחיובא על כל אבר ואבר ליכא רבותא ולאו בזה פליג ר' יוסי והוי ליה לאשמעינן דאפילו באבר אחד אם העלה וחזר והעלה חייב על כל או"א ומה אעשה אם נוסחא זו פליאה ממני לא אוכל הבין לד' ודברי הרמב"ם ז"ל בחיבורו אי פסק כר"ש או כר' יוסי יתבאר לפנינו בס"ד ובפירוש המשנה פסק כר' יוסי והרע"ב ז"ל לא ביאר כלל פלוגתא דר"י ור"ש במאי ע"ש ור' יוחנן מוקי פלוגתא דר"ש ור"י באבר אחד ובמוקטרי פנים דר"ש ס"ל דבמוקטרי פנים לא פסיל חסרון דמהדרינן פוקעין ור"י ס"ל דגם במוקטרי פנים פסיל חסרון ואליבא דעולא איכא תרי לישנא ולחד לישנא פליגי במוקטרי חוץ ג"כ ולר"ש לא פסיל חסרון כלל לא במוקטרי פנים ולא במוקטרי חוץ. וכתב רש"י ז"ל דלהאי לישנא אתי אותו למעוטי פחות מכזית ובאמת מפשטא דשמעתין בריש פירקין ולקמן נראה דתרתי מילי נינהו הא דפוסל חסרון למר במוקטרי חוץ ולמר גם במוקטרי פנים היינו אם נחסר מהעולה או מאימורי שלמים דפטור על מה שנשאר דלא חייבה התורה אלא כשהוא שלם ולא שיעליהו דווקא כאחת אלא אפילו על כזית ממנו חייב והוא ע"ד התוס' ז"ל אלא דמש"כ דזה שהעלה בחוץ הוי כנאבד ואינו חייב על העלאה שניה כבר הקשיתי לעיל מהא דבתוספתא משמע דלכ"ע יש מעלה אחר מעלה. ועוד למה נקטו ר"ש ור"י מחלקותן בהעלה וחזר והעלה ואמאי לא פליגי בהדיא בחסרון ע"כ היה נראה דהעלאת חוץ לא מיחשב חסרון אלא דווקא חסרון ממש והכא בהא פליגי לר"ל ס"ל לר"ש דלא פסיל חסרון אלא באבר אבל לא כל הבהמה ופליגי לענין מלקות ואם העלה כמה איברים זא"ז לוקה על כל אבר ואבר דכל אבר לאו בפ"ע הוא ור"י ס"ל אכל בהמה קאי וכל העלאות בכלל לאו אחד הוא ולפ"ז שפיר יש מעלה אחר מעלה לכ"ע ובחד גברא הוא דפליגי אבל באבר אחד דברי הכל אינו חייב אלא אחת אף על גב דאם שנים שהעלו אבר אחד לחצאין שניהם חייבין דהא אין כאן חסרון מ"מ אחד שהעלה וחזר והעלה אינו חייב אלא אחת כיון דחסרון פוסל בו כוליה העלאה אחת היא והא דילפינן לקמן דעל פחות מכזית פטור מלעשות אותו הוא דרשא אחריתי וכ"ע מודו בזה דהקטרה פחות מכזית לא חשיב הקטרה אבל עדיין אין זה מיושב דאי בהתראה אחת לכ"ע אינו חייב אלא אחת דאיסור אחד ואי בשתי התראות לר"י אמאי אינו חייב אלא אחת כי היכא דאחר שהעלה חייב ע"כ עדיין לא ברירא לי האי שמעתא ה' יאיר עיני:

שוב ראיתי שמשנל"מ ז"ל בפי"ט מה' מעה"ק שהאריך בביאור שיטת רש"י ותוס' ז"ל ומה שיש לדקדק בדבריו ז"ל וביאור דברי הרמב"ם ז"ל ושיטתו בזה יתבאר לקמן בסייעתא דשמיא:

שם תוס' בד"ה אכל בהמה כו' והקשו שם בלא הדרת פוקעין הא אם מחתך אבר לחצאין חייב להעלות הכל א"כ הקטרה היא ע"ש שתי' ולדידי קשה הא לא אשכחן דפוסל חסרון בפנים ואפילו נחסרו מאיברי עולה או אימורי שאר קדשים חייב להעלות הנשאר וא"כ ש"מ דהוי הקטרה כמה שהיא ולמה ליה להש"ס למיתלי מוקטרי פנים שחסרו בהא דמהדרינן פוקעין אי לא וצ"ע ואם נפרש הא דאמר ר"י דהעלה וחזר והעלה פטור היינו אותו אבר עצמו לאחר שפקע חזר והעלהו וכמו שכתב רש"י ז"ל לפי מה שפירש המשנל"מ ז"ל א"ש קצת הא דאמרינן כמאן מהדרינן פוקעין דלא כר"י דהיינו טעמא דר"י אולי צ"ל דחייב דפטר בהעלה וחזר והעלה אלא דא"כ למה ליה למימר דר"י ס"ל מוקטרי פנים שחסרו פטורין הא י"ל דבעלמא מחייב גם אם חסרו ודווקא הכא פוטר כיון דאפילו בפנים לא מהדרינן פוקעין א"כ לאחר שפקע לאו בר הקטרה היא ועיין גם בזה בדברי הלח"מ ז"ל והמשנל"מ ז"ל ועיין בה"ז ז"ל שכתב ברש"י בד"ה אבל באבר אחד והקריבו לחצאין כו' דהא דחייב אחת היינו על האברים שהקריב תחילה ולא משמע הכי אלא ע"ז האבר חייב ועיין משנל"מ ז"ל:

והתוס' ז"ל בד"ה כמאן מהדרינן פוקעין כו' דקדקו מהא דלעיל פ' המזבח מקדש מייתי כמה קראי דמהדרינן פוקעין ותמוה היכי פליג ר' יוסי בהא והיה נראה דמש"כ וצריך לדקדק הוא מילתא באפי נפשה וקאי אהא דאמר אבוה דשמואל דלר' יוסי לא מהדרינן פוקעין הא בפ' המזבח כו' איכא קראי דהיא העולה כו' וקרא דועשית עולותיך כו' ותימא אי פליג עליה ר"י ובאמת תמוה היא דסתמא דמתניתין לעיל דמחזירין פוקעין כדתנן וכולן שפקעו כו' ומדברי התוס' ז"ל נראה די"ל דהא דילפינן חזרת פוקעין לר"י היינו אם פקעו בשלימות אבל לא אם נחסרו ולהכי דקדקו עוד מהא דאי אתה מחזיר עיכולי גידין ועצמות משמע דבשר דומיא דגידים כו' אפילו מקצת מהדרינן ועוד אטו פליג ר' יוסי על הא דקיימא לן חצות עושה עיכול ודרשינן לה מקרא דכל הלילה והרים כו' כדאיתא לעיל פ' המזבח מקדש והכי תנן לה ביומא דף מ"ה:

שם גמרא ואיבעית אימא היינו טעמא דר"ש מזבח פתח כו' י"ל דהני תרי טעמא אליבא דר"ש תליא בתרתי תנאי אליבא דר"ש בסוף מכילתין למ"ד מנוחה ונחלה זו ירושלים ובימי שילה היו הבמות מותרות א"כ שפיר יליף ר"ש מקרא דמנוח דלא בעינן מזבח ור' יוסי דחי הוראת שעה היתה דהא איסור הבמות היה ואיבעית אימא כו' לר"ש נמי לא יליף ממנוח דהוראת שעה היתה להאי תנא אליביה דנחלה זו שילה ואיסור במה היה אלא מקרא יליף מזבח פתח אוהל מועד כו' וק"ל ועיין בפירוש המשנה להר"מ ז"ל שכתב דר"י מביא ראיה מקרא דויעלהו על הצור כו' ויש איזה חסרון בדבריו ז"ל דר"ש הוא דמביא מהאי קרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף