קרן אורה/זבחים/צא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות קרן אורה |
שם גמרא דון מינה כו' א"ב וכן הוא מסקנא דרבנן ס"ל דון מינה ומינה וע' בלח"מ ובתוי"ט ובבה"ז במנחות מה שהקשו מהא דשבועות פ' שבועת העדות קי"ל איפכא ובחידושי יבמות דקדקתי עוד מהא דסתמא דמתניתין בפ' הערל בממזר דאסור לעולם זכרים ונקיבות ס"ל ג"כ דון מינה ואוקי באתרה ע"ש:
שם גמרא והא קמכבה כיבוי במקצת כו' ואב"א כיבוי דמצוה שאני כו' או אינו אלא לאשים אמרת לא תכבה לא קשיא הא ר"ש הא ר"י ולא קאמר הש"ס אלא הא ר"ש משמע דלא נאדי משינוייא קמייתא והיה נראה דהש"ס פריך לכ"ע היכי אפשר לומר דמצותו לאשים כיון דיבא עי"ז לידי כיבוי דאסרה תורה ומסתבר יותר דיין נדבה הוי ככל נסכים לספלין ואפילו אי אינו מתכוין לא עבר אלאו דלא תכבה מ"מ לא מסתבר לומר דמצותו בדבר שיבא לידי איסור ומשני דכיבוי במקצת ליכא איסורא כלל ואי בעית אימא כיבוי דמצוה שאני וס"ד דכיבוי דמצוה לא אסרה תורה הוא דקאמר להכי פריך עלה והא דתניא או אינו אלא לאשים אמרת לא תכבה אלמא דכיבוי דמצוה ג"כ בכלל איסור הוא ומשני הא ר"ש הא ר"י הא דמשנינן כיבוי דמצוה שאני לא אמרינן דלא אסרה תורה כלל כיבוי של מצוה אלא הכי קאמרינן לר"ש דדבר שאין מתכוין מותר א"כ הכא דכיבוי מצוה הוא פשיטא דהוי דבר שאין מתכוין ושפיר יש לומר דמצותו בכך ולא עבר כלל על לאו דלא תכבה כדי שלא להוציא לישנא דקרא אשה ריח ניחוח כו' מפשטיה אבל לר"י דאמר דבר שאין מתכוין אסור א"כ אפילו כי עביד לשם מצוה איכא לאו דלא תכבה איצטריך למימר דאתי עשה ודחי ל"ת אין המקרא מפורש כ"כ דליהוי עשה למידחי הלאו דלא תכבה ועפ"ז יש לומר דלא תיקשי קושית רש"י ז"ל דהא הוי פ"ר דנהי דבעלמא כל שהוא פ"ר לא מהני מה שאינו מכוין אבל הכא דמצוה קעביד אפילו אי הוי פ"ר מ"מ בכלל אינו מתכוין הוא ולא עבר אלאו דלא תכבה ופשט המקרא אשה ריח ניחוח אומר כן וראיתי לבה"ז ז"ל שכ' כענין זה אלא לא הבנתי דבריו ז"ל שכ' דלר"ש נמי הוי טעמא או משום דכיבוי במקצת לא שמיה כיבוי או מאידך שינויא דכיבוי מצוה שאני ולהך שינויא דכיבוי במקצת לא הוי כיבוי מאי נפ"מ בין רבי שמעון לר"י ואי משום דלר"י איכא למיחש שמא מכבה כולו ולר"ש הוי דבר שאין מתכוין אם מכבה כולו הא מילתא דלא שכיחא שיכבה כל המערכה בזילוף היין ונראה כמש"כ דהא דקאמר הא ר"ש כו' לפרושי שינויא דכיבוי מצוה שאני קאתי דבשביל זה הוי דבר שאין מתכוין וכו':
אלא דלמאי דכתיבנא דהא דשרי הכא לכבויי לר"ש אע"ג דהוי פ"ר הוא משום דמצוה שאני ועדיף משאר אין מתכוין לא משמע הכי בשבת פ' ר"א דמילה דאמרינן התם בשר אע"פ שיש שם בהרת יקוץ ופריך למה לי קרא הא דבר שאין מתכוין הוא ושני אביי דלר"י נצרכא ורבא אמר מודה ר"ש בפ"ר ופריך ולאביי לית לי' האי סברא והא אביי ורבא דאמרי תרוויהו מוד' ר"ש בפ"ר ולפי הנ"ל מאי קשיא דילמא כי קאמר אביי דמודה ר"ש באין מתכוין דעלמא אבל היכא דאיכא מצוה אפילו בפ"ר מותר וכדאמרינן הכא כיבוי דמצוה שאני וי"ל דמש"ה קאמר הש"ס התם ואיכא דמתני לה להא דאביי ורבא אהא דלעשות אי אתה עושה אבל אתה עושה בסיב כו' משום דהכא נמי לא פשיטא לי' להש"ס הך סברא דלהאי שינויא דכיבוי במקצת לא שמיה כיבוי לא איצטריך להאי סברא דלא שייכא בפלוגתא דר"י ור"ש בדבר שאין מתכוין וע"כ צ"ל דברייתא דאמרה לא תכבה ס"ל דכיבוי במקצת הוי כיבוי ושמואל סמיך אהך ברייתא דתוספתא שהבאתי לעיל דיין קודם לשמן וכמש"כ לעיל ולהכי קאמר נמי התם בתרתי לישנא אבל עדיין אין הדברים ברורים אצלי וע' בבה"ז ז"ל שהביא קושית מהר"ל מפראג ז"ל על ד' הרא"ש ז"ל בפ' שמונה שרצים שהביא ראיה מקושית הש"ס והא קמכבה כו' דסברת הערוך בפ"ר דלא ניחא ליה הוא רק בשבת ולא בשאר איסורין והא מסקינן דלר"ש באמת ליכא משום כיבוי וכמו שהביא הרא"ש ז"ל בעצמו דהערוך הביא ראיה לדבריו ז"ל מכאן וכ"כ התוס' ז"ל בריש כתובות דעיקר ראית הערוך ז"ל משמעתין הוא וקושיא גדולה היא ובה"ז וצ"ק כתבו לישב והכל דחוק והר"ן ז"ל כתב ג"כ כד' הרא"ש ז"ל בפרק הנ"ל ודברים אלו כבר אמורים באורך בדברי הראשונים ואחרונים ז"ל והתוס' ז"ל בכתובות כתבו לדחות ראיות הערוך מכאן דמצוה שאני והוא ע"ד שכתבתי והרא"ש ז"ל בפרק הבונה לא ניחא ליה בהא וכתב דהכא לאו פ"ר הוא ע"ש ועל הראיה שהביא הערוך מהא דסוכה דאית ליה הושענא אחריתי כתב הוא ז"ל ג"כ לדחות דמצוה שאני ע"ש וכבר כתבתי דבפ' ר"א דמילה משמע דליתא להאי סברא דמצוה שאני וכו' והרמב"ם ז"ל בחיבורו פסק דלא כשמואל וע' בכ"מ ז"ל וכתבתי בזה לעיל פרק המזבח מקדש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |