קרן אורה/זבחים/צא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png צא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף צ"א ע"א

גמרא ת"ש שלמים של אמש כו' הא אידי ואידי דיום כו' משמע קצת מזה דהך בבא לא באכילה מיירי דאי באכיל' היכי מוכח מינה דמקודש קדים דילמא משום דזמן חטאת ואשם אינו אלא יום ולילה ושלמים הוי ב' ימים אלא דיש לדקדק למה לי' למיפשט מדיוקא ליפשיט מהא דתנן לעיל דאשם קודם לתודה ותודה לשלמים אע"ג דתודה ושלמי' תדירי וכן מהא דחטאת קודם לעולה אע"ג דעולה תדירי ועוד יש לדקדק בשמעתין אמאי לא פשטינן לבעיין מהא דתנן בסוף סוכה ובעצרת אומר הילך מצה הילך חמץ אלמא אע"ג דחמץ היינו שתי הלחם מקודש הוא דחובת היום הוא אפ"ה מקדימין מצה היינו לחם הפני' מפני שהוא תדיר ש"מ דתדיר ומקודש תדיר עדיף וכדאית' שם בסוף סוכה טעמא דמתני' וכ"ת דלחם הפנים ג"כ מקודש הוא דעצרת לדידי' ג"כ אהני וכמו שכתבו התוס' ז"ל התם לדידן דקי"ל כרב דסוכה ואח"כ זמן משום דחובת היום עדיף מזמן אע"ג דתדיר הוא דא"כ ליפשוט מאבא שאול דאמר התם דשתי הלחם משום דחובת היום הוא והוי מקודש וע"כ לא פליג ת"ק עלי' אלא משום דלחם הפנים נמי מקודש הוא אבל בתדיר דעלמא מקודש עדיף וי"ל דמאבא שאול ליכא למיפשט דטעמי' משום דקודם הוא להקרבה דבזיכין המתירין את הלחם הוא מאוחר למוספין וחובת היום וכל הקודם להקרבה קודם לאכילה והכי מבואר בתוספתא טעמא דא"ש אלא דלפ"ז יקשה היכי קאמרינן התם דרב דאמר סוכה ואח"כ זמן ס"ל כא"ש הא טעמי' דא"ש הוא משום דשתי הלחם קודם להקרבה ללחם הפנים ועוד דאמאי לא איפשיט בעיין מהא דקיי"ל סוכה ואח"כ זמן אלמא דמקודש היינו סוכה דחובת היום הוא קודם לתדיר והט"ז ז"ל בא"ח סי' תרפ"א הרגיש בזה וכ' דמעלת חובת היום עדיף וליכא למילף מינה לשאר מקודש וכבר דקדקתי לעיל אי מעלת חובת היום עדיף כ"כ א"כ מאי מיבעי לי' בעולת ר"ח ופר העדה הא בעולת ר"ח איכא נמי מעלת חובת היום ובדין הוא שתקדם לפר העדה דאינו אלא מקודש לבד ועדיין צ"ע:

שם תוס' בד"ה דשחטינהו כו' תימא כו' וכיונתם דאמאי תני שלמים של אמש ליתני של יום וקדים ושחטינהו דשלמים קודמים ולא הבנתי תמיהתם דבקדים ושחטינהו לא הוי פליגי ר"מ ורבנן ולכ"ע אי קדים ושחטי' לשאינו תדיר הוא קודם למאי דמיבעי לי' השתא וכבר כתבתי לעיל דהך פשיטותא ממתניתין לא נתברר לי לשיטת התוס' ז"ל דמתני' בקדימת אכילה מיירי:

שם גמרא מתני' נמי דיקא דקתני עד שיזרק כו'. משמע דבעין איפשיטא ואי קדים שחטי' לאינו תדיר מקריב ליה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' תו"מ ואלו בפ"א מה' קרבן פסח כתב סתמא שחטו קודם לתמיד יהא אחר ממרס בדמו עד שיזרוק דם התמיד ולא ביאר דזה דוקא אי שחיט גם התמיד. ומסתימת דבריו ז"ל הי' נרא' דדוקא בתדיר ומקודש דקדימתן הוא מחמת מעלתן בהא קדים שחטי' לאינו תדיר לא מזלזלינן ביה למרס בדמו עד שישחוט ויזרוק התדיר אבל פסח ותמיד דאמרה תורה דתמיד קודם אע"ג דאינו אלא למצוה ולא לעכב מ"מ לא יעבור המצוה לכתחילה אלא טוב יותר למרס בדמו עד אחר התמיד. וע' במשנל"מ ז"ל פ"א מה' תו"מ שכ' כעין זה. וקצת ראיה לזה מהא דתני בריש מנחות במצורע הקדים חטאתו לאשמו לא יהי' ממרס בדמו אלא תעובר צורתו משום דקדימת אשם לחטאת מעכב משמע דאי לא הי' מעכב הי' צריך למרס בדם חטאת משום מצות קדימ' לחוד וכן איתא כה"ג בתוספתא פסחים הקדים אשמו לגזילו כו' אלא דאין זו ראיה דקמ"ל דאפי' שחיטה לחוד קודם לאשם מעכבא דהוי ס"ד דשחיטה לא מעכבא קמ"ל וכדאיתא שם במנחות:

שם משנה אם ראית שמן שהוא מתחלק כו'. לכאורה אין שייכות למשנה זו בפירקין דכולה מיירי בדין קדימת תדיר ומקודש ונראה משום דבתוספתא מוסיף אמתניתין דתנן עופות קודמין למנחות ותו לא והתם תני עוד מנחות קודם ליין ויין לשמן וע"כ היינו בנדבה ומתניתין שייריה משום דהא דמנחות קודמין ליין אין כאן רבותא כ"כ דפשיטא דמנחות קודמין שיש מהן לאשים ויין לספלין אבל בקדימת יין לשמן איכא רבותא ואמאי שייריה להכי תנן אמר ר"ש כו' שאין מתנדבין שמן ובפלוגתא לא קא מיירי ונרא' לומר עוד דהני תרי מימרא דשמואל בשמעתין דאמר דשמן לדברי ר"ט קומצו ושיריו נאכלים דקשה מנ"ל לשמואל להא דר"ט מקרבן מנחה יליף ואמאי לא נימא דר"ט במה מצינו מיין יליף וכמבואר במשנה מנחות וכן הקשו התוס' ז"ל בד"ה אמר ליה כו' וכן אידך מימרא דשמואל המתנדב יין מזלפו על האשים ותרווייהו בהדדי שייכי לקיים דברי התוספתא שהוסיף על מתניתין קדימת יין לשמן והיינו בנדבת יין ושמן וע"כ אתיא כר"ט דאמר מתנדבין שמן ומאיזה טעם יין קודם לשמן להכי קאמר דשמן לר"ט קומצו ושיריו נאכלין ויין כולו לאשים להכי יין קודם לשמן דזה כולו לאשים וזה אינו לאשים אלא הקומץ לבד אבל למ"ד דיין לספלין מסתברא דשמן קודם לו דיש ממנו לאשים וזה משא"כ ביין וזה נכון מאוד דקשה לי על הרמב"ם ז"ל שכ' כדברי התוספתא דיין קודם לשמן ולשיטתו שכתב דלא כשמואל ביין אלא כולו לספלין א"כ אין מן הדין שיקדם שמן ליין דזה לאשים וזה לספלין והא דשמן קודם ללבונה אע"ג דלבונה כולה לאשים כמש"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ז מה' מעה"ק מ"מ שמן דראוי לאכילה קודם ודו"ק.

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף