קרן אורה/זבחים/פה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות קרן אורה |
רש"י בד"ה הואיל וכשירים בעופות כו' ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו כו' וכן מום מגונה נראה דס"ל לרש"י ז"ל דדווקא דוקין שבעין כשירים בעופות כיון דאין זה מום מגונה אבל מום מגונה אפי' לא מחוסר אבר פסול גם בעוף והיינו דכתב קרא דהקריבהו כו' אף ע"ג דיליף לה מקרא דמן העוף כו' משום דמהאי קרא דהקריבהו כו' ילפינן כל מום מגונה והתוס' ז"ל לעיל במכילתין כ' דשאר מומין פסולין מדרבנן וקשה לומר דמשום גזירה דרבנן ירדו כיון דכבר קידשן מזבח ועוד לר"ע חייב עליו משום שחוטי חוץ והיכי שייך לפוטרו משום גזירה דרבנן אבל מדברי הרמב"ם ז"ל בהל' איסורי מזבח נראה נמי דבעוף לא פסיל אלא מחוסר אבר דווקא אבל לא שארי מומין וי"ל דבבהמה לא מכשיר משום הואיל וכשירים בעופות אלא דוקין שבעין דווקא אבל שאר מומים כיון דמגונה הוא ג"כ לר"ע ירדו ולא ילפינן מעוף אלא דא"כ היכי פשיט מינה דיש נרבע בעופות מדלא מכשיר ר"ע בנרבע דילמא נרבע שאני דמאיס וכמו שאר מומים וכבר האריכו התוס' ז"ל בזה בכמה דוכתי. ויש עוד כמה מומים דאין שוחטין עליהם לא במקדש ולא במדינה ויש מהן שכ' הרמב"ם ז"ל בה' א"מ דבדיעבד הורצו וכבר כתבתי בזה שם בחי' ויש לדקדק גם מהא דלעיל דף ע"ז נתערב בבע"מ דמוקמינן התם בדוקין שבעין ואליבא דר"ע ואמאי לא מוקי בהני מומי דלכ"ע הורצו ודו"ק:
שם גמרא ומודה ר"ע בעולת נקיבה כקדם מומה להקדישה דמי. צ"ל דאע"ג דלא דמי לגמרי לקדם מומו כו' דהתם לא חל עליו קדושת הגוף כלל והכא בעולת נקיבה קדושת הגוף כדאיתא בתמורה מ"מ כיון דמתחילתה לא חזיא למזבח לאו קדשי מזבח הוא וא"כ בכל גוונא הא דאיצטריך קרא למעוטי הני פסולי דווקא שנפסלו אחר הקדשם ולא מטעמא דאי נפסלו קודם הקדשם חולין הם כלשון רש"י ז"ל בנדה אלא אע"ג דקדוש קדושת הגוף לאו קדשי מזבח הוא וע' מש"כ לעיל בתוס' בד"ה ומוציא אני כו':
שם גמרא אמר עולא ל"ש דאם ירדו לא יעלו אלא שלא משלה כו' אבל משלה בהן האור יעלו כו'. ר"ח מתני אסיפא העצמות כו' פירשי לא יעלו פירש"י ז"ל דה"ה אם עלו ירדו כרבי לקמן והוכרח לזה דאל"ה על מה קאמר עולא ל"ש כיון דבמתני' לא תנן אלא פירשו לא יעלו ואחר עלי' מה דינן לא תנן כלל אלא ע"כ בכלל זה דאפי' אם עלו ירדו עלה אמר עולא ל"ש אלא שלא משלה כו' אבל משלה בהן האור לא ירדו. והנה מאן דמתני לה אסיפא ואשמועי' עולא דאם משלה בהן האור לא ירדו לא שמעינן אם ירדו אחר שמשלה בהן האור אם יעלו דאפשר דלא מהני בהני משלה האור אלא שלא ירדו אבל לא להעלותן אחר שירדו אבל מהא דאמרי' מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא משמע דבסיפא נמי אפי' ירדו יעלו דאי דווקא שלא ירדו אחר שעלו אבל אם ירדו לא יעלו היכי קאמר כ"ש ארישא דאם ירדו יעלו מנ"ל הא כיון דבסיפא ג"כ אם ירדו לא יעלו אלא ודאי גם בסיפא אפי' ירדו יעלו דכל שמשלה בהן האור נעשו לחמו של מזבח בין שלא ירדו ובין שיעלו אפי' אם ירדו ולקמן בסוף מכילתין גבי שחיטת דרום פליגי רבה ורב יוסף ירדו מהו שיעלו ופי' התו' התם דבמשלה בהן האור פליגי וביאר המשנל"מ בפ"ג מה' א"מ דפלוגתייהו בזה שייכא באידך פלוגתא דפליגי בריש מעילה בשחיטת דרום עלו מהו שירדו ולמ"ד לא ירדו אם משלה בהן האור אפי' ירדו יעלו ולמ"ד אם עלו ירדו אפי' משלה בהן האור ירדו לא יעלו אלא דאם עלו לא ירדו ע"ש דמסיק דלכ"ע ירדו לא יעלו אפי' משלה בהן האור ולהך לישנא דמתני להא דעולא אסיפא מבואר דאפי' ירדו יעלו אפי' בעצמות וגידים אם משלה בהן האור ונ"ל אף ע"ג דלאו בני הקטרה וכ"ש שאר פסולי שדינן אם עלו ירדו ואם משלה בהן האור אפי' ירדו יעלו אבל התוס' ז"ל לקמן בד"ה מאן שמעת כו' כ' דמתני' אתיא כרבנן ופירשו לא יעלו אבל אם עלו לא ירדו וא"כ גידין ועצמות ושאר פסולי דמתני' חד דינא להו ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה דס"ל כרש"י ז"ל דפ"ו מה' מעה"ק כתב לישנא דמתני' פירשו לא יעלו שנאמר ועשית עולותיך כו' ובפ"ג מה' פהמ"ק כ' דאם עלו ירדו ולכאורה מוכח מהא דאיצטריך למעוטי דאין אתה מחזיר עיכולי גידין ועצמות דלכתחילה צריך להעלותן דאי כדברי התוס' דלת"ק נמי אם עלו קאמר דלא ירדו פשיטא דאין אתה צריך להחזיר עיכולן דאם ירדו לא יעלו דאין זה מוכרח וכמו שיתבאר לקמן במתני' דכולן שפקעו כו':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |