קרן אורה/זבחים/לז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
גמרא לימד על בכור בע"מ שניתן לכהן שלא מצינו כו' ופי' רש"י ז"ל שלא מצינו מקום אחר משמע דאיצטריך קרא שינתן לכהן ואי לאו קרא ה"א דבע"מ אינו ניתן לכהן ולכאורה לא נצרכה אלא אם נולד בע"מ אבל אם נולד תם כבר זכו בו הכהנים משעה שנולד ומהיכא תיתי למימר דאם נולד לו מום שיחזור לרשות בעלים ומטעם זה אינו מובן קצת ג"כ ד' התוס' ז"ל שכ' דלא מצינו בענין זה בכל התורה דכל פסולי המוקדשין אינו מתנה לכהן אלא פודהו ומה ענין בכור לשאר פסולי המוקדשין דכל הקדשים אפילו חטאת ואשם אין לכהן זכי' בו מחיים כדאמרינן בפ"ק דתמורה משא"כ בבכור דזכו בו הכהנים מחיים ועוד דכבר נאמר לא תפדה בבכור כיון דלית ביה פדיון ע"כ אוכלהו במומו ולמה לי קרא להכי ונראה כד' רש"י ז"ל וכל שנולד בו מום עד שלא נתנו לכהן ה"א דאינו מחויב ליתנו לכהן דלא זכה בו הכהן אלא כשהוא עומד להקרבה אבל בע"מ יאכלנו בעליו כקדושת בכור להכי איצטריך קרא:
שם גמרא ואימא כולהו למצוה כו' ואי בעית אימא כו' משמע דסברא זו דכפרה בכדי לא אשכחן לא פסיקא לי' להכי קאמר ואב"א כו' וכבר כתבתי לעיל היכי ס"ד דכולהו לא מעכבי כיון דאפילו בשאר קדשים אחת לעכב ועוד דהסברא מצד עצמה ג"כ מוכרחת היא דבלא הרצאת דמים לא הוי כפרה. ונראה דמטעם אחר קאמר איבעית אימא כו' דבהך סברא דכפרה בכדי לא אשכחן לחוד לא סגי וגם למילף משאר קדשים דאחת מעכב לא מצינן דה"א דסגי במתן אחת אפילו שלא על הקרן כמו בשאר קדשים דקרנות כולן למצוה ובזה לא הוי ג"כ כפרה בכדי להכי קאמר ואיבעית אימא כו' וחד קרנות אתי לעכב דאינו כשר אלא אם נתן אחת על הקרן כדין חטאת וכמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' מעה"ק ולפ"ז יקשה קצת לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' פה"מ שכ' דחטאת שנתן במתנה אחת כיפר ג"כ מודם זבחיך ישפך נפקא והא אין שוין בדינן לשאר קרבנות והיכי מצינן למילף חטאת ושאר קרבנות מחד קרא ועוד צ"ע הא דבחטאת כיפר אפילו לא נתן אלא על קרן אחת אי כיפר אפילו נתן על קרן דאין לו יסוד כיון דחטאת בכל מתנותיו אין טעון יסוד או דילמא לא כיפר אלא אם נתן בקרן אחת כנגד היסוד דאטו קיל משאר קרבנות דלא כיפר במתנה אחת אלא כנגד היסוד וכדתנן לעיל במשנה דשלא כנגד היסוד הוי שלא במקומו ועי' בפ"ב הנ"ל בהלכה ח' וט' מש"כ הרמב"ם ז"ל שם וכבר הערתי בדבריו לעיל במכילתין:
ותו איכא למידק בשמעתין הא דמשמע לב"ש אם נתן מתנה אחת לא כיפר בחטאת ואמאי הא אפילו נתן על הכבש או שלא כנגד היסוד או שלמעלה למטה ושלמטה למעלה כיפרו בעלים כיון שהגיע דם למזבח אפילו שלא במקומו כדאמר שמואל לעיל וכן פסק הרמב"ם ז"ל כוותי' ונהי דהזבח נפסל אבל בעלים אמאי לא נתכפרו וכן יקשה מניתנין בפנים שנתנן בחוץ שכתב הרמב"ם ז"ל דבעלים נתכפרו א"כ אם חיסר אחת מן המתנות אמאי הוי כאלו לא כיפר הא אם נתן אפילו בחוץ כיפרו בעלים. ובהא י"ל דדווקא כשהגיע דם למזבח אפילו שלא במקומו הוא דכיפרו בעלים כדכ' ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר אבל הזאות שעל הפרוכת אם חיסר אחת כאלו לא כיפר אבל חטאת אמאי לא כיפר במתנה אחת כיון דאפי' שלא במקומו כיפר. ודוחק לומר דשלא במקומו צריך ג"כ שתי מתנות דווקא כיון דנפקא לן מקרנות ב' לעכב ואם הקרן לא מעכב לענין זה לכפרת בעלים ב' מתנות ג"כ לא לעכבי. ועוד קשה היכי מצינן למימר ניתנין שבפנים שנתנן בחוץ כיפר א"כ הא דבפר ושעיר נאמר חוקה דאפילו הסדר מעכב ולמאי הוי עיכובא כיון דאפילו לא נתן אלא בחוץ כיפר ולקמן בפ' התערובות יתבאר יותר בזה בס"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |