קרית ספר/שחיטה/ה
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
פרק חמישי וששי ושביעי ושמיני ועשירי דיניהם מן התורה הלכה למשה מסיני. ושמנה מיני טריפות נאמר לו בסיני ואלו הן דרוסה נקובה חסרה נטולה פסוקה קרועה נפולה ושבורה סימנים נ"ח נק"ד נפ"ש. ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה דכתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו והיא שטרפה חית היער ונטת למות ועדין לא מתה ועתידה למות כדכתיב לכלב תשליכון אותו דהיינו שיעשה אותה בשר הראוי לכלב שאי אפשר לה לחיות דאם מתה כבר היינו נבלה וכשם שלא תחלוק בנבלה בין מתה מחמת עצמה בין שאר מאורעים שמתה בהם כך לא תחלוק בטרפה בין נטרפה מחמת ארי בין נולד בה טרפות אחד מן הטרפיות היא בכלל שענין הכתוב בשר שנטרף ועדין הוא חי אלא שסופו למות מחמת טרפותו ולהיות נשלך לכלב אבל לא נתבארו בכתוב הדברים הטורפים המביאים לידי מיתה ונאמרו למשה בסיני ומקובלות בידינו נמצא שעיקר הדבר מפורש בתורה ופי' פרטיו הלכה למשה מסיני. ומפני שהדריסה היא מפורשת בתורה יש בה חומרא בספקא שהוא אסור ושאר הדברים הטרפים יש בהם ספקים מותרים כמו שיתבאר. ונראה דאף על גב דכולהו טרפיות נכללו בכלל טרפה דקרא כיון שלא נתפרשו אלו השבעה אלא בתורה שבעל פה לא אסרו כל ספקן ואפשר דהכי גמירי להו בקצת ספיקן מותר כדאמר בערלה דגמירי לה וודאה אסור ספקה מותר. ודריסה גמירי לה בציפורן ושיאדים הבשר כנגד בני מעים ובסימנים שיאדימו הם כל שהו.
ונקובה י"א איברים שאם ניקב אחד מהם לחללו בכל שהו טרפה. ובני מעים שנתהפכו אע"פ שלא ניקבו טרפה ובכלל נקובה היא דטעמא משום דסופו לינקב ולירקב וכתיב נמי הוא עשך ויכוננך מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם שאם נהפך אחד מהם עליונו לתחתיתו או עגולה זו למעלה מכמות שהיה זו למעלה וזו למטה אינו יכול לחיות עוד. וכל שנטרף בנקיבה אם ניטל כלו טרפה דהוי בכלל נקובה וכן אם נברא בשני איברים מאותו אבר טרפה שכל היתר כנטול דמי והרי הוא כנקוב.
וטרפיות הריאה במראי' וה' מראות הן והם בכלל נקובה הרי הוא כנקוב שאותו הבשר כמת הוא חשוב וכאלו הבשר הנהפך אינו מצוי וכן הוא אומר ומחית בשר חי בשאת וביום הראות בו בשר חי יטמא מכלל ששאר הבשר אינו חי כיון שנשתנה והורקת והאדמת בני מעים של עוף וחילוף עורות של וושט בין כבהמה בין בעוף הוו נמי בכלל נקובה.
וטרפות חסרה הוו ב' איברים שאם חסר ממניינם טרפה וכן אם נתוספו שכל יתר כנטול דמי וחתיכה ושבירת העצם בכלל חסרה.
נטולה הם שלשה איברים שאם נטלו טרפה אף על פי שאין בהם דין נקב וחסרון וכל שהיה חסר טרפה כך אם נטל אבל אבר שנאמר בו אם נטל טרפה אינו נאסר אלא אם נחתך אותו אבר אבל אם נבראה חסרה אותו אבר מותר שאל"כ החסרה והנטולה א' וכל שניטל מותרת ק"ו אם נבראת חסרה הקטינה או לקתה הכוליא או נמצא בה ליחה סרוחה טרפה.
פסוקה בחוט השדרה טרפה קרועה בבשר החופה את רוב הכרס טרפה ושבורה ברוב צלעותיה טרפה ועקירה ושמיטה טרפה בכלל שבורה. כל אחד משבעים טרפיות שאפשר שימצאו בעוף דינם בבהמה חוץ מטרפות שבכוליא ושבטחול ושבאונות הריאה. ושתי טרפיות יש בעוף יתר על הבהמה ואין להוסיף על הטרפיות כלל ואין לך אלא מה שמנו חכמים שנאמר על פי התורה אשר יורוך.
ופרק י"א רובו מדרבנן וכל שהיתה ספק טרפה וחיתה י"ב חדש יצתה מידי ספיקא ובנקבה עד שתלד וסירכות היה נראה דלא אסירי בלא בדיקה אלא מדרבנן ואפשר דהוו ספיקא דאורייתא דהא חוששין שמא ניקבה והר"ד ז"ל כתב בתשובה שכיון שמחמת נקב נאסרה הסירכא הרי היא דבר תורה שהריאה שניקבה היא הל"מ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |