קרית ספר/פרה אדומה/ו

קרית ספר ‏ פרה אדומה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מי חטאת אין ממלאין אותן אלא בכלי מן המעיינות הנובעין או מן הנהרות המושכין דכתיב ונתן עליו מים חיים אל כלי ותניא בספרי ונתן עליו מים חיים במי מעיין הכתוב מדבר או אינו אלא במים שהם חיים לעולם כדכתיב וימצאו שם באר מים חיים תלמוד לומר ונתן עליו מים חיים במי מעיין הכתוב מדבר ונהרות המושכין הוו נמי מי מעיין.

ב

הכל כשרין למלאת ולקדש חוץ מחרש שוטה וקטן כדתנן פרק ה' לרבנן דרבי יהודה ומייתי לה פרק קמא דערכין וקאמר דלרבנן הכל לאיתויי אשה דכשרה לקדש דהיינו עירוב אפר במים ואמרינן פרק טרף בקלפי ואסף איש טהור והניח איש להכשיר את הזר משום דלעיל מיניה איירי בכהן כתיב הכא איש להכשיר את הזר טהור להכשיר את האשה דאי למעוטי טמא פשיטא דחטאת קרייה רחמנא והניח מי שיש בו דעה להניח יצאו חרש שוטה וקטן וכתיב בתריה ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת זו היא עבודה של אחר אסיפה וכתיב ולקחו אותם שנאמרו באסיפת האפר דפסולים פסולים נמי לקדש והנך דאכשרי לך באסיפה זר ואשה אכשרי לך בקידוש והא דלא כתיב ולקח לשון יחיד כדכתיב לעיל ואסף והניח דאי הוה כתיב ולקח ונתן הוה אמינא עד דשקיל חד העפר והוא עצמו יתנהו על המים כתיב ולקחו דאפילו תרי ואי כתב ולקחו ונתנו הוה אמינא עד דשקלי תרי ויהבי תרי כתב רחמנא ולקחו ונתן דאפילו שקלי תרי ויהב חד ומילוי נמי בעי' שיהא בו דעה ולא חרש שוטה וקטן דבהאי קרא כתיב נמי מילוי כדכתיב ונתן עליו מים חיים. ואין ממלאין ואין מקדשין אלא בכלי כדתנן פרק קמא דידים וכתיב אל כלי ואין מזין אלא מכלי פ"ק דידים ופרק ה' דפרה וכתיב בתר כלי וטבל והזה דמשמע מן הכלי והמילוי והקידוש כשרין בלילה דדוקא הזאה הוא דבעינן יום כדכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השביעי וטבילת אזוב איתקש להזאה כדכתיב פרק הקורא את המגילה ופי' ריב"א בעל טבילת אזוב הוא משום דקתני לא טובלין ולא מזין טבילה ברישא ורש"י פי' טבילה דטמא דכתיב ורחץ במים בסיפיה דקרא.

ג

בכל הכלים ממלאין ומקדשין ומזין אפילו כלי גללים וכו' דתניא בספרי מים חיים אל כלי מגיד שעשה בה כל הכלים ככלי חרס דהוי אמינא כלי חרס דוקא בסוטה דמיא ועפר מקדשים נמי בה וכתיב בה כלי חרש להכי כתיב אל כלי להגיד שעשה כל הכלים ככלי חרש דנראה אי זה כלי שיהיה דלא כתיב הכלי אבל לא בדופן הכלי וכו' כדתנן פרק ה' דפרה דכלי מיהא בעינן והני לאו כלי נינהו וביצת היוצרים הוי כלי אדמה וכשר כתנא קמא דרבי יוסי במתניתין וביצת תרנגולת לא הוי כלי כחכמים דפליגי ארבי יהודה במתני'. שולי הכלים ומגופה שתקנם הוו כלי כדתניא בתוספתא ביצת הנעמית כשרה לקדש כדתניא בתוספתא וכל שכן למילוי והזאה.

ה

כלי שחברו בארץ או בסלע אפילו חברו בסיד מקדשין ומזין ממנו כדתנן במתניתין פרק ה' וטעמא דהוי תלוש ולבסוף חברו דהוי כתלוש מדאוריתא. עשה טיט עטרה סביב לכלי והמים צפין אם נוטלת העטרה עם הכלי הוי העטרה ככלי אדמה וכשר כדתנן התם אם היה בריאה כדי שינטל עמה כשר.

ו

כלי חרש שניקב בכונס משקה אין ממלאין ואין מקדשין בו כדאיתא סוף פרק המצניע במימרא דרבא דחמש מדות בכלי חרס וכו' ניקב בכונס משקה בטל לו מתורת כלי לענין מי חטאת. ניקב מלמטה וסתמו בסמרטוט פסול מן הצד כשר כדתנן פ"ה דפרה וטעמא לפי שהם נחים בהקף כלי שהנקב היה מן הצד.

ח

הזולף מים מן המעיין שלא על ידי כלי פסולין אף על פי שנתנן אחר כך בכלי כדתנן פרק ו' זילף את המים וכו' בתוספ' זילף בידיו וכו' פסולין שלא נתמלאו בכלי דכתיב מים חיים אל כלי שינטלו בכלי ממקום חיותן זה הכלל אם סייע שיתמלאו המים בדבר המקבל טומאה פסולין ואם לאו כשרים דכתי' מקוה מים יהיה טהור ודרשי' בפ' שני דזבחים הוייתן על ידי טהרה דאף על גב דהאי קרא גבי מקוה כתיב ילפינן מיניה כל הויות דהכי משמע הוייתן של מים המטהרים על ידי טהרה תהא כלומר בדבר שאינו מקבל טומאה. המפנה את המעיין לתוך הגת או לתוך הגבא שם במשנה פסולין לקדש מהן מי חטאת שלא נתמלאו בכלי דגת וגבא לאו כלי נינהו ונעשו מי מקוה דצריך שתהיה לקיחת המים מן המעיין תחלה בכלי דכתיב מים חיים אל כלי. הים הגדול כמקוה כדתנן פרק ה' ואפי' לר' יוסי פסולין לתורת מים חיים דהכתוב קראה מקוה ונהרות פסולין כדתניא בתוספתא פרק ט' ובמשנה פרק ח' מי קרמיון וכו' שהם נהרות שבארץ ישראל פסולין מפני שהם מי בצים עפר וטיט מעורב בהם וכתיב מים חיים אל כלי והכא איכא חציצה בין מים לכלי ושאר הימים כמעיין כשאינם זוחלין אבל זוחלין פסולים כדתנן במתניתין פרק ח' ופי' הרב ז"ל בפי' המשנה שמושכים אפילו (הכי) נובעים אינם נקראים מים חיים והר"ש ז"ל כתב ושמא משום דיש להם שם לווי.

יב

מים מלוחים או פושרים ומכזבין פסולין מפני שהן מי תערובת כדתנן התם וכיון דמעורבים מיני פסולים בכשרים לאו מים חיים מיקרו אבל שתיהם כשרים מים חיים איקרו. מים שנשתנו מחמת עצמן כשרים כדתנן התם דאכתי מים חיים היו ונעשו עכורין על ידי חרסים או אדמה אין צריך להמתין עד שיצלו כר' עקיבא דפליג ארבי ישמעאל במתני' נפל לתוכה שטף מי גשמים ימתין עד שיצלו דהכל מודים דצריך להמתין עד שיחזרו לכמות שהיו כדתניא בתוספתא משום דמים מתערבים טפי מחרסיה ואדמה.

טז

אמת המים הבאה מרחוק מן המעיין בלי הפסק כשרה כדתנן במתני' לת"ק דרבי יהודה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.