קרית ספר/מקוואות/א

קרית ספר ‏ מקוואות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קפח לטבול כל טמא במי מקוה וכל הטמאים טומאה של תורה אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקוין בקרקע וכל רחיצת בשר וכיבוס בגדים שבתורה אינו אלא טבילה במקוה דאיתקש כיבוס בגדים לרחיצה זימני טובא מה רחיצה טבילה אף כיבוס טבילה ודרשינן בתורת כהנים וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וכו' גבי זב מקיש כיבוס לרחיצת גופו מה רחיצת גופו בנקיות אף כיבוס בגדים בנקיות הא למדנו שיש חציצה בכלי' ומדלא כתי' ורחץ בשרו ובגדיו במים חיים דרשינן בשרו במים חיים פרט לבגדיו שהם ככל הטמאים במי מקוה ובכלי מדין נמי כתיב וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם וגו' ודרשינן מלמד שהן טעונין הזייה אחר טבילה וזה שכתוב וידיו לא שטף במים היינו כל גופו כדתניא בת"כ מה תלמוד לומר ידיו יכול אף בית הסתרים ת"ל וידיו מה ידיו בנראה אף כל בשרו דכתיב ורחץ בשרו במים בנראה פרט לבית הסתרים וה"ה לכל הטמאים כדכתיב במים יובא וטמא עד הערב וטהר בנין אב לכל הטמאים שיבואו במים וכדאמרינן.

ג

כל הכלים יש להן טהרה במקוה כדילפינן וכלי חרס אין לו תקנה אלא שבירה כדכתיב גבי זב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים וגבי טומאת שרץ נמי כתיב וכל כלי חרש וגו' ואותו תשבורו לימד שאין לו טהרה במקוה וכלי זכוכית טומאתן מדרבנן שמונים שנה קודם שחרב הבית כדאיתא פרקא קמא דשבת ומדרבנן נמי אין להם טהרה אלא שבירה ככלי חרש דתחלת ברייתן מן החול.

ד

מפץ אין לו טהרה במקוה כדאיתא פרק ר' עקיבא אי משום דאינו בכלל כלים הכתובים בתורה בטהרת מקוה דכתיב וכל כלי עץ ישטף במים ומפץ אינו בכלל אלו כפי' הראב"ד ז"ל אי משום דאין לו טומאה וטהרה בפירוש בתורה ולכך לא נתרבה לטהרת טבילה.

ה

הזב אין לו טהרה אלא במעיין כדכתיב ורחץ בשרו במים חיים וכדאיתא בתורת כהנים הזב טעון ביאת מים חיים ואין מצורע טעון ביאת מים חיים אף על פי שטעון הזייה מים חיים קל וחומ' לשאר טמאים שאינם טעונים הזייה וזבה נמי לא כתיב בה מים חיים אלא וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר דהיינו מקוה בטהרת טומאת נדתה דאיתקש זיבה לטומא' כדכתיב כימי נדת דותה תטמא.

ו

כל חייבי טבילות טבילתן ביום חוץ מנדה ויולדות כדילפינן מדכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השביעי ואיתקש טבילה להזאה דכתיב בסיפיה דקרא ורחץ במים וגו' וה"ה לזב וזבה אבל בנדה כתיב שבעת ימים תהיה בנדתה השבעה כולן תהיה בנדתה וטובלת בלילה וגבי יולדת זכר כתיב נמי שבעת ימים ויולדת נקבה שבועיים ואיתקש נמי לנדה וכדאמרינן פרק האשה בפסחים וכדכתיב פרק ד' מהלכות איסורי ביאה. בעל קרי טובל והולך כל היום כולו כדכתיב והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש ישוב אל המחנה וכתיב ברישא כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה וגו' והיה לפנות ערב וגו' והא דכתיב מקרה לילה דבר הכתוב בהווה דיום נמי ילפינן מדכתיב אשר לא יהיה טהור.

ז

כל הטובל צריך שיטבול כל גופו בבת אחת כדכתיב כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר מדלא כתיב וטמא עד הערב אלא ובא השמש דרשינן בת"כ מה ביאת שמשו כולו כאחת אף ביאת בשרו במים כולו כאחת ומשם נלמוד לכל הרחיצות שבתורה שיהיו כאחת ושערו היינו כגופו דכתיב בזב והנוגע בבשר הזב ודרשי' נגיעת שער שהוא כבשר וגבי מת נמי מרבינן טומאה בשיער כדכתב פרק קמא דהלכות טומאת מת ואין חציצה בטבילה לבוש בגדים.

ח

לא בעינן כוונה לטבילה לחולין אלא לתרומה וקדשים וכדתנן גל שנתלש ובו מ' סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים קתני אדם דומיא דכלים מה כלים דלא מכוונה אף אדם דלא מיכוון וממאי דילמא וכו' ותניא בין נתכוון בין לא נתכוון ידיו טהורות וכדאמרינן נמי פ"ב דחולין גבי זרק סכין לנעצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה רב נתן מכשיר וחכמים פוסלין דנהי דלא בעינן כוונה לשחיטה לחתיכה בעינן ולרבי נתן דלא בעינן כוונה אפי' לחתיכ' דכותא הכא אם נפלה מן הגשר שלא נתכוונה כלל לרחוץ הויא טבילה ולרבנן אם ירדה להקר ולא לטבול ונפלה כולה לתוך המים הוי כנתכוון לחתוך ושחט דכשרה ובשחיטה ילפינן דחולין לא בעו כוונה מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים דפסול כדכתיב לרצונכם תזבחו לדעתכם זבוחו מכלל דחולין לא בעו כוונה ולתרומה ולקדשים אינה טהורה עד שתכוין דומיא דשחיטת קדשים דבעו כוונה כדאמרינן.

י

בית הסתרים ובית הקמטין אינם צריכין שיבואו בהם המים דכתיב וידיו לא שטף במים איברים הנראים בלבד ובפרק קמא דקידושין אמרינן לשון לענין טבילה כטמון דמי ואין צריך ביאת מים בתוך הפה כדכתיב ורחץ בשרו במים מה בשרו מאבראי אף כל מאבראי ולא שיכניס מים לתוך הפה ואף להוציא כל הלשון אינו יכול וטבילה למקצת לא אשכחינן ואף על פי כן צריכין להיות ראוין שיבואו בהן המים ולא יהיה דבר חוצץ וכתבו שם בתוספתא דילפינן בטבילה דבעינן ראוי מדכתיב ורחץ את כל בשרו במים דמשמע אפילו בית הסתרים וכתיב וידיו לא שטף במים וגו' מה ידיו מאבראי וכו' למעוטי בית הסתרים וכיון דאיכא כל דמרבינן אפי' בית הסתרים איכא למימר לכל הפחות דלהכי מרבינן דבעינן ראוי לביאת מים כדרבי זירא כל הראוי לבילה וכו' וכדאמרי' נמי פרק תינוקת אשה טובלת דרך גדילתה כאורגת וכמניקת את בנה וכדתניא בתורת כהנים לענין נגעים לכל מראה עיני הכהן פרט לבית הסתרים מכאן אמרו האיש נראה כמוסק וכו' והאשה כאורגת וכו'.

יב

דבר תורה דבר חוצץ על רובו ומקפיד עליו חוצץ כדא' פרק קמא דעירובין ופרקא קמא דסוכה ורחץ את כל בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין המים והיינו ברובו כדאמרינן:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.