קרית ספר/כלאים/ו

קרית ספר ‏ כלאים ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הזורע ירק או תבואה בכרם או המקיימו עד שאין במעט גדול הירק שגדל בהתר לבטל מה שגדל באיסור הרי זה מקדש [ומקיים בכרם ילפי' בת"כ (קדושים פ"ד פי' ט"ז) שדך לא תזרע מנין שלא יקיים ת"ל לא כלאים, לא אמרתי אלא משום כלאים, ובכרם נמי כתיב הכי ודרשי' בספרי (כי תצא פי' רל) מה אני צריך מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוין] ובפחות מכן נראה דלא נאסרו מדאוריתא אבל הירק או התבואה שהשרישה באיסור אף על גב דהכרם לא גדלה כלל קדשה ואסירי תרוייהו מדאוריתא כדכתיב הזרע דמשמע הזריעה שהשרישה מקדשה ושיעור מה שאוסר מן הכרם מדאוריתא נראה דהוי שמנה אמות לכל צד דהא עבודת הכרם ד' אמות שהיה בוצרים בשוורים ובעגלות ובעת החרישה חורשים אותה בשוורים הילכך אותם ד' אמות ככרם דמו ואם זרע תוך ד' אמות פחות משהו מד' אמות מן הכרם הרי זה קדש שתי שורות שבכרם דכתיב ותבואת הכרם ולא מיקרי כרם בפחות משתי שורות גפנים נטועות מארבע אמות בין שורה לשורה שהוא שיעור הפחות שבין שורה לשורה נמצא שמקדש עד סוף שמנה ואם כן כשזרע ירק או תבואה באמצע הכרם הרי הוא אוסר שמנה אמות לכל צד שהיא עגולה שיש באלכסונה ששה עשר אמות ומשום דפחות משהו מששה עשר אמות בקרחת הכרם מצטרף לשלא יביא זרע באמצע וחשיב כרם אמרינן דמקדש מ"ה גפנים כשהן נטועות על ארבע ארבע או על חמש חמש או ששה עשר אמה לכל רוח כשהן נטועות על שיעור יותר והוי מדרבנן דאמרינן בירושלמי אמר רבי יוסי אין לוקין אלא על עיקר הכרם דמשמע דעל מה שמצטרף לכרם לאסור זריעה באמצע כקרחת הכרם אין לוקין אלא על עיקרה שהיא ח' אמות כדפרישית ואמרינן נמי בירושלמי אמר רבי אלעזר מד' אמות ועד שמנה אסור ומקדש משמנה ועד שש עשרה אסור ואינו מקדש ומתני' דהיו נטועות על שש שש ועל שבע שבע מסייעא ליה לרבי אלעזר כדאמרינן התם פ' קרחת ופ' כרם שחרב משמע דשמנה על שמנה הוי דאוריתא וששה עשר על ששה עשר הוי דרבנן מטעמא דאמרן.

ג

ואם זרע חוץ לכרם וסמוך לו מקדש שתי שורות של גפנים אפילו הן רחוקות זו מזו פחות כל שהו משמנה אמות דאיקרו כרם וחוץ לזרע ד' אמות ומתקדש מן הזרע ארבע אמות רוחב באורך כל השורה של כרם שכיון דמקדש חוץ לכרם בארבע אמות פחות כל שהוא מתקדש נמי כי האי שיעורא ואם זרע בצד גפן אינו מקדש הזרע אלא ששה טפחים לכל רוח כשיעור ריחוק הזרע מגפן יחידית שהוא ששה טפחים והני שיעורין בכלל הלכה למשה מסיני.

ד

ילדה פחות מטפח אינה מקדשת הזרעים והיינו שאר זרעים דלא אסירי אלא מדרבנן ובכי הא כרם שתים כנגד שתים ואחד יוצאה זנב לא גזור רבנן אשאר זרעים אבל כולי כרם גדול שהיא שפלת קומה הואיל וחשיבא גזור עליה וכן פרש"י ז"ל התם אבל קנבוס ולוף דאסירי מדאוריתא נראה דאפילו ילדה יחידית פחות מטפח מקדש להו ששה טפחים אי הוו תוך עבודת גפן דהוי ששה טפחים.

ה

ב' גנות זו על גב זו זורע העליונה עד שהוא מגיע לאויר עשרה טפחים קרוב לאויר הכרם ואיפשר דמדאוריתא בג' טפחים סגי דהוי רשות בפני עצמו.

ז

המבריך את הגפן בארץ חוץ לששה טפחים מעיקרה מותר לזרוע על גבה אם היה עליה שלשה טפחים עפר ונראה דהוי מדאוריתא משום דבבציר משלשה טפחים הוי מרכיב ירק באילן דאסיר מדאוריתא אבל המבריך בתוך הדלעת שיבשה או בתוך סילון נראה דלא בעינן שלשה טפחים אלא מדרבנן.

ט

הבריך שלשה גפנים ועיקריהן נראין מצטרפין לשמנה אמות שבין שורה לשורה למיהוי כרם היו הגפנים פחות משלשה אינם מצטרפות לכרם אלא הוו כגפן יחידית.

יא

הזורע תחת השריגים והעלים קדש ואפילו רחוק כמה אמות וכן כתבו התוספות פ' הספינה. מותר האפיפירות ומותר האילן וקנים שהניחם שיהלך עליהם שריג היוצא ופרח היוצא מן העריס ומותח זמורה ומותח חבל באפיפירות איסור הכל מדרבנן כיון שהוא רחוק מעיקר הגפנים כדי עבודתן אם כרם ארבע אמות ואם גפן ששה טפחים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.