קרית ספר/כלאים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כל שיש טפח בין ירק לירק אפילו בין שורה לשורה לא אסיר מדאוריתא אלא מדרבנן משום דמחזי כערבוביא בהני גווני דמייתי הרב ז"ל. וכן כשבא לזרוע תבואה אפילו אצל דלעת אין צריך להרחיק מן התורה אלא ששה טפחים אלא דרבנן גזרו עד בית רובע משום המשכת העלין. לא גזרו חכמים שלא לזרוע בתלם עמוקה טפח שלשה מיני זרעים וכן ארבעה מינים לתוך גומא ומהפך עלין לד' רוחותיה והפוך העלין בעינן אפילו מדאוריתא דאי לאו הכי הא איכא יניקה וערבוב דהוי כלאים מדאוריתא. ואם הרחיק בין משר ומשר של שני מיני תבואה ששה טפחים אע"פ שמיצר והולך עד כל שהו בסוף התחום נראה דלא אסיר אלא מדרבנן וכן בין קרחת לקרחת.

ט[עריכה]

ערוגת ששה טפחים על ששה זורעין בתוכה חמשה מינין בארבע רוחות ובאמצע וערוגה שהיא ששה נפקא לן מדכתיב לחייו כערוגת הבשם ומשמע לחייו לשון לוחות והם היו ששה על ששה מכלל דערוגה נמי כן הוא וה' זרעונין נפקא לן מדכתיב כי כארץ תוציא צמחה תוציא חד צמחה חד זרועיה תרי תצמיח חד הרי ה' ומנא לן דבערוגה מיירי קרא ולא נימא בפחות מערוגה דקים להו לרבנן דחמשה מינין בשתא לא יניקי מהדדי ואל תתמה לומר מי הודיע את הבריות שיעור יניקה ואיך יוכלו לעמוד על כן דהא כתיב לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים ליטע סמוך למצר להכחיש קרקעו כשיעור אשר גבלו ראשונים שהם אמוריים וחוים שהיו בקיאים בכך כדאשכחן בבני שעיר דכתיב בני שעיר החרי יושבי הארץ אטו כ"ע יושבי רקיע נינהו אלא שהיו בקיאים בישוב של ארץ שהיו אומרים מלא קנה זה ראוי לגדל זתים וזה לתאנה בריחה וטעמה וממילא שהיו בקיאין בשיעור יניקה. ולדעת הרב שאין מלקות בירק וירק אלא א"כ הם קרובים בתוך טפח נראה דכל הני קראי הוו אסמכתא בעלמא ומדרבנן דלא ליזרעו טפי מה' מינין בערוגה בת ששה משום דהוו כנטועים בערבוביא דמדאוריתא כל שהרחיק בין ירק לירק אחר אפילו בין שדה ושדה טפח לא לקי ואיסור נמי מדאוריתא לא אשכחן בהא עד דליהוו תוך טפח ולא יהו מובדלין בצורת הזריעה אבל אי מובדלין בצורת הזריעה אפילו תוך טפח או אינם מובדלים בזריעה ורחוק זה מזה טפח לא וא"כ מן התורה היו יכולין לזרוע י"א מינין בערוגה בי"ח טפחים מה' לו' שבערוגה אחד זרוע ואחד חלק כזה ואם נרצה להרבות במינים ובזריעה נוכל לזרוע עוד ט' טפחים וי"ח מינים אחרים תוך כל טפח חלק על טפח מרובע אחד של חצי טפח על חצי טפח זויותיו נוגעות באמצע צלעות טפח על טפח אלא שריבוי מינין במקום צר נראה ערבוב וכלאים דאוריתא או י"ג מינין בערוגה בת ששה עשרה בסביבות ושלשה באמצע ויהיה שיעור הנזרע בה י"ח טפחים כזה עשרה טפחים בסביבות טפח זרוע וטפח חרב וששה עשר טפחים שבאמצע השמנה טפחים הם נזרעים ששה טפחים מה שבין שני אלכסונים של מרובע ג' וחומש על שלשה וחומש וטפח מה שבין אלכסון מרובע טפח על טפח לאלכסון מרובע בטפחים פחות חומש על שני טפחים פחות חומש וכן בצד האחד טפח הרי הם שמנה עשר נמצא בין זרע לזרע שיעור טפח חלק שהרי בין אלכסון ג' על ג' וחומש לאלכסון שניה על ב' פחות חומש יש טפח אחד ואם נרצה להרבות יותר במינים ובזריעה נאמר שאפשר לזרוע עוד שבעה טפחים בארבעה עשר מינים אחרים שנעשה בכל טפח חלק מרובע חצי טפח על חצי טפח זויותיו נוגעות באמצע צלעות של טפח על טפח החרב כזה אלא שאפשר לומר שכיון שיש יניקה וריבוי מינין במקום צר כזה הוי ערבוב וכלאים דאוריתא אבל י"ח או י"ג מינין בערוגה נראה דלא אסיר אלא מדרבנן כדאמר כיון דאיכא בין זרע לזרע שיעור טפח דאוריתא ואם היתה ערוגה שיש לה גבול גבוה טפח היה יכול מן התורה לזרוע מינין הרבה ג"כ ובעיגולין שבתוך הערוגה היה יכול מן התורה לעשותה בערוגת חמשה על חמשה או ארבעה על ארבעה אלא מדרבנן הוא דלא התירו אלא בערוגת ששה דבבציר מהכי לא הוה חשיב עיגול הנראה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.