קרבן העדה/תענית/ד/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שבת שחל תשעה באב. שבוע שחל ט"ב להיות בתוכה:

אסור לספר ולכבס. כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:

ובחמישי מותרין. כשהיו מקדשי' ע"פ הראיי' וחל תשעה באב להיות בע"ש מותרי' בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:

שני תבשילין. ודוקא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי אבל דבר הנאכל כמות שהוא חי אפילו בישלו מותר לאכול שני תבשילין:

ישנה. בגמרא מפרש:

בכפיי' המטה. שכופה המטה על פניה:

גמ' הדא דאת אמר. אמתני' דפ"ק קאי דתנן ממעטין בבנין ובשמחה וקאמר לא אמרן אלא בבנין של בית שמחה:

אבל אם היה כותלו. של בית שמחה:

גוהה. נוטה ליפול:

כותלא דגנא ביה. כותל ביתו שהוא ישן בו אבל כותל של בנין שמחה אף אם נוטה ליפול אסור לבנותו:

שלא לעשות סעודת אירוסין. בע"ש:

הא לארס. בלא סעודה מותר אפי' בע"ש:

מושיב יחידים ביתה. מכאן שארבעים יום קוד' יצירת הולד בת קול יוצאת בת פלוני לפלוני:

במאזנים לעלות המה מהבל יחד. דרשו בויקרא רבה עד שהן עשוין הבל בתוך מעי אמן הם יחד שמעי' דמהם כבר יצאו הזיווגי':

וכא הוא אומר הכין. וכאן הוא אומר דאיכא למיחש שמא יקדמנו אחר ויקחנה אלא שמא יקדמנו אחר בתפלה. דתפלה משנה הגזרה:

אפילו כן לא קיימה. אם זכה בה ע"י תפלה אינה מתקיימת לו וימו' הוא או היא:

מרוח ומלבוש. לכבס וללבוש:

ברם. אבל לכבס ולתקן לאחר ט"ב שרי:

ה"ג ר"ש אמר כן אנן אמרין וכו'. וה"פ רב ששת פליג ארבי יונה וסובר דאפילו לכבס ולתקן אסור שהרי אנן אומרים דהאי כובס אסור לו לעשות מלאכתו בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה ש"מ דאפי' לתקן אסור:

ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. למאי אילימא לכבס וללבוש מיד מאי כבוד השבת איכא אלא להניח ובחמישי הוא דמותרין אבל השבת כולה אסור וקשיא לר' יונה:

לתספורת הושבה. הא דתנן במתני' בחמישי מותרין מפני התספורת הוא דנקט דדוקא בה' מותר ובכל השבוע אסור אבל לכבס ולהניח שרי:

לאחריו מהו. כגון שחל ט"ב בג' בשבת אם מותר ביום ד' וה' שלאחריו בכיבוס ותספורת או לא:

דרשה רחב"ב. לאנשי ציפורי כר"י דלאחריו אסור:

ואין בן אחוי וכו'. וכי אין בן אחיו של ר"ח הגדול פליג ארץ בר בא ויפה עשו אנשי ציפורי שלא קיבלו:

מה עביד לה רשב"ל. למתני' דתנן שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס מדנקט סתמא משמע דאפילו לאחריו אסור:

פתר לה. מפרש למשנתינו כשחל ט"ב בשבת והלכך כל השבת כולה אסורה:

מן דהוה וכו' כשיצא ט"ב היה מכריז:

יפתחון ספרייא. אומנים יפתחו החנות שיבואו בני אדם לספר:

חגה. מר"ח שנקרא חג החמירו על עצמן באיסור כיבוס:

חדשה. כל חדש אב נהגו באיסור כיבוס:

שבתה. אינן נוהגין איסור אלא בשבוע שחל ט"ב בתוכה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

בז' נכנסו. העכו"ם לבה"מ:

מקרקרי'. רוקדים וצועקים בו:

ולילי עשירי. שבלילה ההוא נשרף הבה"מ כולו:

לעקור תשעה באב. קס"ד לגמרי רצה לעקרו דאין צרה ואין שלום רצו מתענין וא"כ אין בזה ביטול דברי ב"ד שתקנו לצום בט"ב שכך התנו בתחלה:

ולא כך איתאמרת. שרצה לבטל ט' באב לגמרי אלא אותה שנה לחוד רצה לבטל מפני שחל בשבת:

וגזי ליה. ובהיפך מעשה דהכא הוה התם דר"א טעה ושכח ורבי בא הזכירו דתנינן תמן. יבמות פ"ו:

אלא היתה תובעת להינשא. כגון שבאת מחמת טענה ואומרת מי לא בעיא האי איתתא חוטרא לידה ומרא לקבורה הוא דכופין בעלה שאינו מוליד להוציא אבל אין כופין אותה לקיים פריה ורביה דלא מיפקדא:

טובים שנים מן האחד. אילו לא שמעת גם אתה הייתי טועה בדבר עכשיו טוב לי שהזכרתני וכן בהיפך בדין האשה:

מהו ישנה. דקאר"ג:

יחלף. ימעט:

אין הוה וכו'. אם היה רגיל לאכול ליטרא בשר בסעודה יאכל חצי ליטרא ואם היה רגיל לשתות מדה של יין ישתה מחציתו:

ובלבד עיקר סעודת תשעה באב. והיינו סעוד' שמפסיק בה הוא דישנה:

ובלבד משש שעות ולמעלן. דהיינו לאחר חצות הוא דישנה אבל קודם חצות לא:

תרתיהון לקולא. דוקא לאחר חצות ובסעודה שמפסיק בה אבל בחדא מינייהו א"צ לשנות וכן לת"ק מותר לאכול שני תבשילין:

משש שעות ולמטן. היינו קודם חצות:

אבל סעודתו של כל יום. ודעתו לאכול עוד אחריה:

כסעודת שלמה בשעתו. בשעה שהיה בתוקפו שהיתה סעודתו ששים כור סולת וגומ':

רב לאחר שאכל כל צרכו היה טובל פרוסת לחם באפר ואמר זו היא עיקר סעודת תשעה באב:

ופריך יאות אר"י. שפיר קאר"י ומ"ט דרבנן דפליגי עליה:

ומשני עשו חכמים לאבילו' דתשעה באב כאונן שמתו מוטל לפניו שפטור מכפוית המטה וישן על מטה שאינה כפויה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף