קרבן העדה/תענית/א/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הגיע י"ז במרחשון. וכבר עברו ג' זמנים שהן ג' וז' וי"ז מרחשון:

היחידים. מפרש בגמ' ופריך מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא מתפלל ונענה. בתמיה וכי מה טיבו עביד שיהא נענה:

גמ' ומשני אלא כיון וכו'. ונמצא נאמן בעבודת הציבור ומוסר נפשו לעמוד בפרץ להגין עליהם כדאי הוא שיענה לו מן השמים כשמתפלל בעד הציבור:

חד בר נש וכו'. אדם אחד היה מדקדק להוציא מעשרותיו כראוי:

א"ל רבי מנא. ביום התענית של הגשמים שיאמר בערתי הקדש מן הבית וכו' השקיפה ממעון קדשך וכו' עד סוף הפרשה:

א"ל רבי זכה עמי. תן לי צדקה שתזכה על ידי:

א"ל ולא הוה לאביך פריטין. כלומר והלא אביך עשיר היה ולמה אתה רוצה ליהנות מן הצדקה:

א"ל גביי וכו'. א"ל קריבוי דר' ינאי אצלי הם מופקדין מעותיו של אביך טול אותן:

א"ל שמעתי עליהן. שהן ממעות גזל ואינני רוצה ליהנות מהן:

סרקין. גזילה:

א"ל קריבוי דרבי ינאי. לאיש זה שלא רצה ליהנות ממעות אביו משום חשש ספק גזל ואע"פ שלא היה לו תובעין כדאי אתה שתהיה מתפלל על הציבור ותהיה נענה מן השמים:

איתחמי לרבנן. נראה לחכמים בחלום בשעה שהיו צריכין לגשמים:

פלן חמרא. פלוני מנהיג החמרים שהוא צדיק ויתפלל וירד המטר:

שלחון. חכמים והביאוהו:

א"ל מה אומנך. עבידתך:

א"ל ומה מעשים טובים עשית:

א"ל חד זמן וכו'. פעם אחת השכרתי חמורי לאשה אחת:

והוית. והיתה בוכה בתוך הדרך ואמרתי מה לך שאתה בוכה:

אמרה לי בעלה. הוא חבוש בבית האסורים:

ואנא. רוצה לראות מה לעשות להוציאו כלומר שדעתה להשכיר עצמה לזנות כדי להוציא בעלה:

וזבנית חמרי. ומכרתי חמורי ונתתי לה הדמים ואמרתי לה הא לך מעות ופדה בעלך ולא תחטא בזנות:

א"ל חכמים כדאי את שתתפלל ותהיה נענה:

איתחמי וכו'. נראה לר"א בחלום אדם ששמו פנטקקא יתפלל ויבא המטר התפלל וירד המטר וי"מ פנטקקא חמש רעות בלשון יון ועל שם חמשה עבירות שהיה עושה בכל יום כדמסיק נקרא כן:

ה"ג א"ל מה אומנך א"ל חמש עבירן ההוא גוברא עביד בכל יום:

מוגיר זנייתא. משכיר זונות:

משפר תייטרון. מייפה ומכבד ומתקן מקום השחוק ומושב הלצים וכן בל"א נקרא תייטרו"ם:

מעיל מניהון לבני. מכניס בגדיהון של הזונות לבית המרחץ:

מטפח ומרקד קדמיהון אף הוא בעצמו מרקד לפניהם ומקיש בכלי זמר:

בבבוייא. כמו אביב והוא החליל:

א"ל חד זמן. פעם אחת הייתי מייפה התייטרון ובאתה אשה אחת והעמידה עצמה אחורי העמוד שבתייטרון ובכתה:

ואמרתי לה מה לך. שאתה בוכה:

א"ל בעלה. הוא חבוש בבית האסורי' ואני רוצה לראות להשכיר עצמה לזנות לוקח ממון לפדות בעלי:

וזבנית ערסי ופרוס ערסי. ומכרתי מטתי והמצע שעליה ונתתי לה דמיה וא"ל הא לך מעות אלו ופדה בעלך ולא תחטא בזנות:

א"ל. כדאי את להתפלל על הגשמים דמזה נראה שכל מעשיך לשם שמים שלא יחטאו בנות ישראל בזנות:

איתחמי לרבנן. נראה לרבנן בחלום שחסיד שבכפר אימי יתפלל וירדו הגשמים:

סלקון. עלו החכמים אצלו:

א"ל בני ביתו. לחכמים שהוא כעת בהר:

נפקון לגביה. יצאו אליו להר:

א"ל אישר. חזק כדרך שאומרים לפועלים:

ולא אגיבון. ולא החזיר להם שלום:

יתיב מיכול. כשישב לאכול לא אמר להם בואו ואכלו עמי:

מי עלל כשנכנס עשה חד משא של עצים ונתן סודרים על גב המשא שלא כדרך נושאי המשא שנותנים הסודר על הכתף ואח"כ המשא על הסודר:

עאל וכו'. נכנס ואמר לאשתו אלו חכמים באו לכאן ורוצים שאתפלל על הגשמים:

ואין אנא וכו'. ואם אני מתפלל לפניהם והגשמי' יורדין גנאי הוא לחכמים שהם גדולים ממנו והתפללו ולא ירדו הגשמים:

ואין לא. נתפלל יש בזה חילול שם שמים שהעכו"ם יודעין שאין בהם מגשימים כי אם ישראל אף בהיותם בארצות העכו"ם נענים בהתפללם על ירידת הגשמים:

אלא. בוא אני ואתה נעלה לגג להתפלל ואם ירד המטר בתפלתינו נאמר להן כבר נעשה לכם ניסים מן השמים ואינכם צריכין ואם לא ירדו נאמר להם אין אנחנו כדאי להיות נענה בתפלתינו שכבר התפללנו ולא ירדו. וסלקון וכו'. ועלו והתפללו וירד המטר:

נחת לגבון. ירד אצל החכמים:

א"ל למה. הטרחתם עצמכם לבוא לכאן היום הזה:

אמרין ליה רוצים אנו שתתפלל שירד המטר:

א"ל. ולתפלתי אתם צריכין בתמיה כבר נעשה לכם נסים מן השמים:

למה. כשהיית בהר ואמרנו לך איישר לא השבת לנו שלום:

א"ל דהוינה. עוסק בפעולתי ואני שכיר יום וכי אני רשאי להסיח דעתי מן עבודתי:

אמרו ליה ולמה. כשישבת לאכול לא אמרת לנו לאכול עמך:

א"ל דלא היה אצלי אלא פרוסה אחת מה הייתי אומר לכם שתאכלו עמי כחונף וכגונב דעת:

א"ל למה. כשרצית לכנוס לעיר נתת הסודר ע"ג המשא שלא כדרך נושאי הסבל:

דלא הוות דידי. אלא שאולה היתה להתפלל בה ואם הייתי נותנת אותה תחת המשא היתה נקרעת:

ולמה. כשהיית בהר היתה אשתך מלובשת בגדים צואין וכשנכנסת מן ההר הייתה לובשת בגדים נקיין:

א"ל. כשאני הייתי בהר היא לובשת. בגדים צואין שתתגנה שלא יתן שום אדם עיניו בה וכשאני נכנס מן ההר היא לובשת בגדים נקיים כדי שלא אתן עיני באשה אחרת:

א"ל. כדאי אתה להתפלל ותענה מן שמים:

מותר. לאכול בלילה כשמקבל עליו להתענות למחר וה"ה בכל תענית שאוכל משתחשך עד שיאיר המזרח:

ה"ג מה ת"ל עד קריאת הגבר קרא תרנגולא. וה"פ אע"ג דהא דתנן במתניתין דיומא וסוכה קריאת הגבר היינו קרא גברא זהו דוקא בעניני המחדש אבל כאן שהוא לסימן לכל אינו אלא קריאת התרנגול:

ישן. לאחר אכילת הלילה ועמד אפילו קודם קריאת הגבר אסור:

בשלא התנה. קודם השינה שרוצה לאכול אחר הקימה הוא דאסור לאכול אבל אם התנה מותר לאכול לכ"ע עד שיאיר המזרח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף