קרבן העדה/שבת/יז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כל הכלים נוטלין בשבת ודלתותיהן עמהן. כל הכלים שיש להם דלתות כגון שידה תיבה ומגדל ניטלין בשבת ודלתות שיש להם בצדן ניטלות עמהן:

אף על פי שנתפרקו. הדלתות מן הכלים ניטלין ואין דומין לדלתות הבית שאין ניטלין לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן לטלטל שאינו כלי אבל אלו הן כלי אגב אביהן:

גמ' דלתות הבית דרובה. לרבותא קתני וכן דלתות הכלים נקט לרבותא וכדמפרש בסמוך:

שאף על פי שנתפרקו מערב שבת. נמצא שהיה דעתו מאתמול לעשות כן ולא הוה כבונה אפ"ה אסור:

שאף על פי שנתפרקו בשבת. וסד"א שבודאי שלא להחזירו פרקו דמה לו לפרוק ולהחזיר בשבת קמ"ל דאפ"ה שרי:

ואין תשמישן אלא ע"ג קרקע. לפיכך אינו מן המוכן דלאו כלי נינהו:

כיון שנגדרו. והחמירו באיסורי שבת היו מתירין להן אחת לאחת כשנזהרו יותר עד שהתירו להן הכל:

הציפרין. הם היתדות החדים שחוקקין בהן על הברזל ואדם מקפיד על חדודו:

ההוגין. הם ברזלי' גדולי' שמשליכין אותן בחבל לתוך הים ומעמידי' בהן הספינ':

קודם להתרת כלים. מניין האחרון שהותרו כולן נשנית מדוכ' דלאח"כ הכל שרי:

תמן תנינן. מסכת כלים פי"א:

קלוסטרא. נגר שראשו עב וראוי לדוך בו שום ונועלין בו דלת:

שומטה מפתח זה ותולה בחבירו. ואף ע"ג דצריך לגופו לתלותו בחבירו ולנועלו בו שומטה ע"י גרירה אבל טלטול גמר לא ואע"פ שמלאכתו להיתר לא שרו לו לצורך גופו:

בחצר שלא עירבו. שהרבה בתים פתוחים לה ולא עירבו דכלים ששבתו בבתים אסור להוציאן לחצר וששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר שהחצר כולו רשות לעצמו הוא והבתים מיוחדים לכל איש ביתו ולאחר התרת כלים נשנית דתוך הפתח שנטל הנגר משם כלפנים דמי וקא מטלטל מנא דבית בחצר הלכך שומטה אין דטלטול מן הצד היא אבל טלטול גמור לא:

ופריך אם בחצר וכו'. עדיין קשיא סיפא דרבי טרפון אמר דהרי היא ככל הכלים המיטלטלים בחצר הלא כל הכלים נמי אסורים לטלטל מן החצר לבית:

ופריך אי קודם וכו'. נמי קשיא בסיפא הא כל הכלים נמי אסורים לטלטל קודם התרת כלים:

ומשני כג' כלים. המותרים לטלטל אף קודם התרה:

סכין קטנה. שחותכין בו לחם ובשר ואוכלין:

ומקצוע של דבלה. איזמל שמחתכין בו דבלה [מלשון] יעשהו במקצועות:

וזומי ליסטרא. כף גדולה שמסלקין בו זוהמא של קדרה:

חצוצרות תוקע השלישית. לאחר תקיעה השלישית שתוקעין בע"ש ושובת תניא בתוספתא מניח החצוצרות בראש הגג וקשיא ליה למה מניחה בראש הגג יביאנה לביתו דהא כלי היא:

ומשני אמר רבי יודן. ברייתא זו דחצוצרת קודם להתרת כלים נישנית:

קנים. דתנן במנחות לא סידור קנים שהיו נותנין במערכת לחם הפנים בין חלה לחלה להפרידן ליכנס הרוח ביניהם שלא יתעפשו ולא נטילתן מן המערכה הישנה דוחין את השבת נשנית קודם היתר כלים:

ומקלות. הא דתנן בפסחים מקלות חלקים דקים היו שם מניחן על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט אר"א י"ד שחל להיות בשבת נותן ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתפו ותולה ומפשיט:

לווחין של ספינה. נסרים שמונחים בספינה:

ה"ג אמר ר' לא:

אף על גב דתימר בכיסוי כלים שמותר לטלטל כיסוי כלים דוקא בשיש עליהן תואר כלי אבל בלא"ה אסור:

בארבעה ובחמשה. שצריך ד' או ה' בני אדם לטלטלו מחמת כבדו אסור אע"פ שיש לו תואר כלי:

מה דמר וכו'. כלומר מהא דא"ר מנא שמעינן דאפי' ד' וה' בני אדם נמי שרי:

הוון טלייא וכו'. היו נערים נושאים ספסלו דר"י בן פזי וגם זקנים היו מסייעים להן לפי שאין הנערים היו יכולים לשאת אותו לבדו הרי שאפילו הרבה בני אדם נמי מותר כל שיש תואר כלי עליו:

קרון. עשוי לבני אדם:

ופריך ולאו כלי הוא. ומאי קמ"ל פשיטא דשרי:

ומשני. שלא תאמר הואיל ואין עשויין לתשמיש אלא במקום שעומדים שם מפני כבדן קמ"ל דאפ"ה מותר לטלטלו:

וסוגין גדולים. הם קופות גדולות העשויים מן הקוצים:

מכבש מטות. מכבש מטות של טרסיים:

כובד העליון והתחתון של אורגים מטלטלין אותן. אע"ג שהן כבדין ואדם קובע להן מקום אפ"ה שרי:

חוץ מן העומדין. היינו עמודים נקובים שהנשים אורגות בהן ול"נ העמודין הם הדפנות שהכובד העליון והתחתון מונחים בהן:

ה"ג הדא דתימר בעומדין ששם בקרקע אבל בעומדין שבבנין מותר. וה"פ הא דאוסר רב בעמודין דוקא כשהן תחובות בקרקע וכשחולצן מן הארץ מזיז העפר ועביד גומא מקום העמוד אבל אם העמודין תחובין בחור שבבנין דלא שייך גביה הזזת עפר שרי:

קוריים. הן כלי אורגים:

מה דר"י וכו'. מהא דר' יוסי שמעינן דמטלטלין דהכי א"ר יוחנן:

ר"י בן פזי לא אמר כן. אלא פליג ארבי יוסה:

מפני שאין מטלטלין. שאף בחול אין מטלטלין מפני כבדן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף