מראה הפנים/שבת/יז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל הכלים ניטלין בשבת. דלתות הבית דרובה וכו' כדפרישית ובבבלי ריש פרקין מפרש אביי דה"ק כל הכלים ניטלין וכו' ואעפ"י שנתפרקו בחול ניטלין בשבת וכדפרישית במתני'. ומשום דקשיא ליה לישנא דמן המוכן דהסיפא דמשמע מינה דברישא טעמא דהיתרא משום דמן המוכן הוא וא"כ מאי אעפ"י שנתפרקו בשבת דקתני אדרבה בשבת מוכנין הן ע"ג אביהן. ולהאי תלמודא לא דייק ליה לישנא דמן המוכן דאין פירושו כמוכן דבעלמא אלא שאין תשמישן מוכן לכך כ"א להשתמש ע"ג קרקע כדמפרש להסיפא לקמיה וא"כ בכל הכלים דרישא מתפרש האעפ"י כפשוטו אעפ"י שנתפרקו בשבת. וסד"א מכיון דדלתות הכלי אין תשמישן אלא אגב הכלי לא קמ"ל כמבואר בפנים. ומיהו לדינא אין נ"מ בין הסוגיות. דלתרוייהו דלתות הכלים ניטלין הן בין נתפרקו בשבת בין נתפרקו קודם השבת ודלתות הבית אין ניטלין בין נתפרקו קודם השבת ובין נתפרקו בשבת. ויש קצת ראיה לפי' דהאי ש"ס במן המוכן מהאי דתנינן בפ"ג דביצה גבי בכור שנפל לבור ר"ש אומר כל שאין מומו ניכר מבעוד יום אין זה מן המוכן וכפי פירש"י ז"ל דאין זה משום מוקצה דהא ר"ש לית ליה מוקצה אלא דנראה כמתקנו והוה כדן דין והתוס' לא הסכימו לפי' זה משום דבפ' כירה משמע דמשום מוקצה הוא וע"ש וזהו לפי שיטת הבבלי נמי בהא דהכא:

כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות הדא הוא דכתיב בימים ההמה וכו' ואסרו להן הכל. מהכא משמע להדיא דלאו משום הוצאה כלחוד הוא שהחמירו עליהן בימי נחמיה בן חכליה דהא ימים טובים נמי קאמר ועוד דסתם מחללין קאמר וכדמביא ראיה מן הכתוב שהיו דורכים גיתות ומפני שראו שמחללין בכל מיני חילול גזרו עליהן אף טלטול הכלים מפני גדר. ומכאן תשובה למה שרצה הראב"ד לפרש להא דאמרו ג"כ התם בדף קכ"ג בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו וכו' שמפני חיוב הוצאה אסרו בטלטול מה שאסרו כדכתב בהשגה בפרק כ"ד בהלכה י"ב וע"ש:

קודם להתרת כלי' שנו וכו'. הכא מדחי להא דר' ינאי דקאמר בחצר שלא עירבה מיירי דא"כ מ"ט דר"ש דקאמר הרי היא ככל הכלים וכו' והתם מדחי להא דר"א דאמר קנין וכו' וגלוסטרא ומדוכה קודם להתרת כלים נשנים וכו' גלוסטרא כדר' ינאי וכו' ור' יהושע סבר תוך הפתח כלפנים ור"ש סבר כלחוץ וכעין הא מדחי לקמן דאיכא למימר דבשלשה כלים וכו' הוא דקאמר שמטלטלין בחצר וכההיא דתוספתא שהבאתי ובחצר המעורבת קאמר ומשום דאידחי הא דר' ינאי ולא בעי לאוקי פלוגתייהו כדאוקי התם. אמר ר' זעירא מכיון דאת אמר בשנים מותר אפילו בארבעה ובחמשה מותר. כלומר שהרי אפי' בשנים שיהא עליהן תואר כלי בעינן כדאמרי בימי ר' אילא ומכיון שכן מה לי בשנים ומה לי ביותר ונמצינו למדין דכל שיש תורת כלי עליו ניטל אפילו בהרבה בני אדם זהו שכתב הרמב"ם בפכ"ה בהלכה ו' אבן גדולה או קורה גדולה אעפ"י שהוא נטלת בעשר בני אדם אם יש תורת כלי עליה מטלטלין אותה. והה"מ הביא כאן שיש שהקשו מההיא דרבה ורב יוסף סוף פ' במה מדליקין גבי כוורת וכו' עד ומדברי ההלכות ורבינו שלא הזכירו כלל להא דבמה מדליקין נ"ל שהן סבורין שמימרות אלו חלוקות ורבה ורב יוסף הוא שמחמירין בטלטול ואין הלכה כמותן עכ"ל. האמת הוא דרבה מחמיר בטלטול וכדמשמע מפירושו בדף קכ"ד לפלוגתא דר' נחמיה ורבנן במתני' לקמן כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך וכו' ורבא פליג עליה כדמפרש התם אלא דהוא גופה טעמא בעי מפני מה פסקו הרי"ף והרמב"ם כרבא לגבי רבה דהוא רביה וכדביאר הרמב"ם שם לעיל בהל' ג' וד' ואנן חזינן דבעלמא פסקו כרבה לגביה דרבא כההיא דפ' המוציא דף פ' הוציא חצי גרוגרת וכו' אמר רבה והוא שיש חיוב חטאת ביניהן וכו' והבאתי זה לעיל בפ"ק בהלכה א' בד"ה מה דאמר ר' יוחנן וכו' וע"ש וכן מצינו בהרבה מקומות דפסקו כרבה לגביה דרבא. ונראה דטעמייהו כאן משום דקאמר התם בסוף הסוגיא דהאי פלוגתא דר"נ ורבנן ואף רב ס"ל להא דרבא וכו' וכן משמע מהכא מהסוגיא דלקמן בהלכה ד' על האי פלוגתא דקאמר ר' יוחנן ורבנן דתמן חד אמר וכו' דנמי פליגי כעין פלוגתא דרבה ורבא דהתם בפירוש פלוגתייהו דר"נ ורבנן דמתני'. וכבר ביארתי בכמה מקומות דכל היכא דלא קאמר הש"ס בכל כה"ג ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא כדרכו בשאר מקומות דנראה דדברי ר' יוחנן הוא דאמר כהאי וחרנא אמר לצורך לצורך גופו ולצורך מקומו וכו' וזהו נמי כהאי דרבא דהתם. וא"כ קמו רב ור' יוחנן בשיטתא דרבא:

כובד העליון והתחתון מטלטלין וכו'. אבל בבבלי פ' אלו קשרים דף קי"ג גריס בהאי בעיא דר' יוחנן לר' יהודה בן לוי כלי קיואי כגון כובד העליון וכובד התחתון מהו לטלטלן בשבת ופשיט ליה דאין מטלטלין וכ"פ הרמב"ם בריש פ' כ"ו דאף כובד העליון והתחתון אין מטלטלין לפי שאינן ניטלין מפני שהן תקועין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף