קרבן העדה/שבת/יג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ר"א אתיא לפרושי שיעור אורג שמנו באבות מלאכות דתנן התם שני חוטין:

בתחלה. אם זו תחילת אריגתו של בגד:

ואחת על האריג. אם מוסיף הוא על האריג שיעורו באחת דמצטרף עם השאר:

גמ' מ"ט דר"א. דמצריך דוקא ג' חוטין בתחלה:

ע"י שלישי מלאכתו מתקיימת. שאין להוסיף עליו וכל שאין מלאכתו מתקיימת פטור כדתנן לעיל בריש הבונה:

ופריך מה ר"א כר' יהודה. מי נאמר דר"א כר"י ס"ל וכן ר"י כר"א:

דתנינן תמן. סוף כלאים:

רי"א עד שישלש. אינו חיבור לכלאים עד שיכניס ויוציא ויחזיר ויכניס ג' פעמים:

והשק והקופה מצטרפין לכלאים. סיפא דמתני' דכלאים היא ואגב רישא מייתי לה הכא:

ע"י שלישי מלאכתו מתקיימת. ה"ל מלאכה גמורה:

ברם הכא. אבל כאן:

פחות מכאן מסתתר. בתמיה הלא אף בשני תפירות יכול להתקיים:

אשכחת אמר. נמצאת אומר לדברי ר"א:

פעמים צריך שלשה. פעמים צריך שיארג שלשה חוטין דהיינו כשהוא בתחלת אריגת הבגד:

פעמים שנים. כשאחד ארוג מאתמול:

ה"ג פעמים אחד ע"ג שנים ארוגים מאתמול. אחד ע"ג שנים נמי מחייב ר"א דשנים ארוג הוה או דלמא אחד ע"ג ג' הוא דמיקרי אחד על האריג:

רבנן דהכא. שבארץ ישראל אמרי דאחד ע"ג שנים נמי מיקרי ע"ג האריג:

היתה טלית וכו'. לרבנן קאמר אפילו טלית גדולה בעי לרבנן שנים:

ובסוף. אם הוא בגמר הבגד אפילו בגד גדול חייב בכל שהוא משום מכה בפטיש:

ה"ג ט"ג הגס. וה"פ ע"ג אריג הרבה:

ע"ג אימרא. תחלת הבגד שאורגין בו ערב ממין אחר לאימר':

ה"ג ע"ג אימרא חייב ול"ג כל שהוא:

לצלצל קטן. חגורה קצרה שאינה רחבה יותר מג' בתי נירין:

ובנפש המסכת. חוטי הערב שהולכים בתוך המסכת כנפש בתוך הגוף:

כמאן דהוא בתחלה. וצריך ג' חוטין לר"א:

ה"ג בההן לבדא. פי' אלו לבדים העושה אותן אפילו בסוף כאריג בתחלה הוא וצריך ג' חוטין:

וההן לסוטה. והעושה רדידי' נמי לעולם בעי ג' חוטין אפילו על האריג:

הכל מודין בכותב את השם. אע"פ שכתב שתים או ג' אותיות ממנו אינו חייב עד שישלים כולו:

להשלים את הספר. אות אחרונה של א' מכ"ד ספרים:

רבי אליעזר מחייב חטאת. דה"ל כאחת על האריג דמחייב ר"א:

למה. פוטר ר"י:

או משום קיום מלאכה. שצריך שיעשה דבר שמלאכתו מתקיימת במקום אחר:

או משום שאינו ראוי להצטרף עמו. דכתב ישן עם כתב חדש אינו מתחבר יפה ומיחזי כמנומר:

איתא חמי. בא וראה:

שמא אינו פטור. לחכמים דמתני' דפליגי על ר"א והיינו ר"י דבעי דוקא ב' חוטין אפילו באמצע:

שמא אינו ראוי להצטרף עמו. בתמיה וכי אינו ראוי להצטרף חוט א' שאורג היום עם חוט שנארג מאתמול ולמה מצריך שתים אלא ודאי הטעם דפוטר ר"י בכתיבה משום דקיום מלאכה בעינן שתהא מתקיימת כיוצא בה במקום אחר:

כהיא דאר"י וכו'. הא דאמרת טעמא דר"י משום קיום מלאכה היא אתיא כהאי דאר"י וכו':

דלא כן כר"א. דאל"כ אלא שהטעם מפני שאינו ראוי להצטרף אף זו אינו ראוי להצטרף והיה ראוי שיהיה פטור אם לא שנא' דכר"א א"ר יעקב למלתיה אבל אי אמרינן דטעמא של ר"י מפני שמלאכתן מתקיימת כיוצא בה במקום אחר ה"נ חייב דהא אלו כתבן במקום אחר חייב השתא נמי חייב:

ר"א מחייב חטאת. דס"ל אפילו אות א' סמוך לכתב חייב:

ר"י דס"ל שבתות אינן מצטרפת אלא מחלקות:

ופריך איתא חמי. בא וראה הך פלוגתא דר"א ור"י משנה יתירה היא דהשתא כשכותב אות אחת בחול ואות אחת בשבת מחייב ר"א אע"ג שלא נכתבו שניהם בשבת ולא נכתבו בבת אחת כ"ש כשנכתבו שניהם בשבת אע"ג שלא נכתבו בבת אחת דמחייב ר"א:

ומשני מפני חכמים וכו'. איצטריך למיתני להודיעך כחה דהיתרא דחכמים דאפילו בכה"ג פטרו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף