קרבן העדה/שבת/ט/ז

קרבן העדה שבת ט ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' רוכלין. מוכרי בשמים לקישוטי נשים ויש להן קופות קטנות לצרורות בשמים:

אינו חייב אלא חטאת אחת. דכולה חד הוצאה היא:

זרעוני גינה. הם הזרעים שאינן ראויים לאכילה:

פחות מגרוגרת. דאע"ג דכל האוכלין שיעורן כגרוגרת הני כיון דלזריעה קיימי בפחות מגרוגרת נמי מיחייב ושיעורו קרוב לגרוגרת:

זרע קישואין. חשוב הוא וחייב בשני גרגרין וד"ה הוא ולא מדברי ריב"ב:

כל שהוא. ואפי' קטן ביותר:

מת. הרי כשאר אוכלין וחייב בכגרוגרת:

צפורת כרמים. לקמיה מפרש מה הוא ומאי רפואתו:

שמצניעים אותו לקטן וכו'. ות"ק מהאי טעמא נמי מחייב ליה בחגב טהור ומיהו אטמא פליג דלא מצנעי ליה לשחק דלמא אכיל ליה:

גמ' כלום הוא חייב אלא א'. כ"ש במוציא מינין הרבה בבת אחת שאינו חייב אלא א' ומאי קמ"ל פשיטא הוא:

ומשני למי נצרכה. כלומר לא צריכא אלא לר"א. שלא תאמר מינין הרבה יעשו כהעלמות הרבה כי היכא דא"ר יהושע תמחויין מחלקי' ה"נ נימא לר"א מינים מחלקים ויהא חייב על כל א' וא' קמ"ל דאינו חייב אלא אחת:

שכן דרכן להיזרע בערוגה. כדתנן ערוגה שהיא ו' על ו' טפחים זורעין בתוכה ה' זרעונין וסובר דמתני' לאו בממלא כל הקרנות איירי אלא זורע גרעין מכל מין:

חיטים מדיות. שבאין ממדינת מדי:

עשו אותן כשאר זרעוני גינה שאינן נאכלין. דליחייב על שתי חיטין אע"פ שאין בהן כגרוגרת ולא קרוב לגרוגרת אלא עשו אותן כקישואין ודילועין:

סטיפה. מין חולי:

מאן דבעי נפרוש מן דרך ארץ. מי שהוא רוצה לפרוש מעסקי עולם ולהיות חכם בתורה א"נ שרוצה שלא יתאוה לנשים:

אכיל פלגא. של צפור כרמים ומניח המחצה ממנו:

של שמאל. המחצה שנצד שמאל אסור לאכול שסכנה הוא לו:

אבד כל שהוא. מן המחצה של שמאל לאחר שאכל המחצה של ימין:

אין לו תקנה עולמית. דמשתכח תלמידו:

כיצד הוא עושה. באותו פלג של שמאל שלא יאבד ממנו דבר:

יהיב לה וכו' מניחו בתוך צלוחית של דבש שהדבש ממהר לכלות ולמחות דברים הנחתכים והנופלים בתוכו וכשהוא כלה אין בו חשש יותר א"נ לרוב חריפותו הדבש מעמידו כמו שדרך הדבש להעמיד הדברים שלימים הנופלים בתוכו והראשון נראה:

הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת שאין מצניעין אותו לשחוק דר"י לשיטתו:

התשחק בו כצפור. גבי לויתן כתיב ולויתן דג טהור הוא:

ומשני לא הותר מן כלל איסור הוא. פי' לויתן אע"פ שדג טמא הוא הותר מכלל איסור שאר דגים טמאים ובהיותו בחיים דינו כאוכלים טמאים שמשחקים בהם:

והא כתיב כצפור. משמע דצפור נמי מותר לשחוק בו וסתם צפור טהור הוא:

מכיון שהצפור מחוסר שחיטה. כאוכלין טמאין הוא דהא אסור הוא ומותר לשחוק בו:

הדרן עלך פרק רבי עקיבא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף