מראה הפנים/שבת/ט/ז

מראה הפנים שבת ט ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למי נצרכה לר"א וכו'. התוס' בדף צ בד"ה המוציא קופח הרוכלין כתבו ור"י מצא בירושלמי וכו' ופי' דס"ד דתמחויין מחלקין וכו'. ומיהו היה לו להזכיר ר' יהושע. ובלאו הכי אין זה במשמע הדברים שלא תאמר מינים הרבה יעשו כהעלמות הרבה ואין כאן רמז מתמחויין והעיקר הוא כדפרישית דמה שהוקשה להם בפשיטות ואפי' לר"א דאמר קצר וקצר וכך כך הוא לפי האמת. אבל מהו דתימא לר"א הרבה מינין בהוצאה אחת הוי כקצר וקצר שעושה ר"א כהעלמות הרבה ואפי' עשאן בהעלם אחת קמ"ל דאף ר"א מודה בה:

הדא דאת אמר בטהור וכו'. הרמב"ם לא הביא לזה בביאור ופשוט הוא דאוכלין כגרוגרת שאמרו בראוין לאכילה אלא שלא ביאר השיעור האמור כאן ואפשר דדעתו שהוא בכלל נבלה שאמרו שיעורה בכזית:

תמן אמרינן וכו'. בכל מקום חמן אמרין היינו בבבל ובבבלי שלהי פרקין קאמר ועבדי ליה לחוכמא וכו'. ואין זה סובל לפרש להא דקאמר מאן דבעי נפרוש מן דרך הארץ. וכן הא דקאמר אסור ומותר אין במשמע להא דקאמר התם ואם נפרש אסור משום סכנתא וכו'. מ"מ פרישות דרך הארץ קשה לפרש על החכמה ושמא דתרווייהו איתנהו ביה:

הדרן עלך פרק רבי עקיבא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף