קרבן העדה/שבת/טז/ב
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' תיק. כמו כיסוי של עץ:
ואע"פ שיש בתוכן מעות. דמשום כבוד הספר עבדינן עמו הצלת המעות:
אף למפולש. היינו מפולש משני הצדדים וכדמפרש בגמרא:
גמ' מתני'. דתני מצילין תיק הספר עם הספר היינו אפי' כשאין התיק מחובר לספר דאי במחובר דהיינו שהס"ת בתוכו פשיטא דמצילין ל"א בטפול לו שהתיק עשוי מתחלה לס"ת פשיטא דמצילין:
ניחא תיק הספר עם הספר. כלומר השתא ניחא דתני במתני' עם הספר ולא תני מצילין הספר בתיקו אלא ודאי שלא היתה הס"ת בתוך התיק רק עכשיו מביא לתיק זה ליתן הספר בתוכו וכן התפילין ל"א הניחא תיק הספר שמצילין עם הספר אפילו בשאינו טפול לו משום דאי אפשר לטלטלה בלא התיק אבל למה מצילין תיק התפילין עם התפילין והמעות הא אפשר שיטול התפילין מתוך התיק ויניח התיק ולא יציל ולשון זה הגון בעיני:
שמע לה מהדא. דמותר להציל תיק התפילין אף על פי שאינו צריך אלא לתפילין דכי היכא דעל ידי שהמלאך אצל יריאיו מצילם הכי נמי תפילין להיותם אצל התיק מצילן:
באדין גובריא וכו'. וכתיב בסיפא שאף בגדיהם לא נחרכו שהצילן הקב"ה ה"ה תיק תפילין שמצילין בזכות התפילין:
ייבא כיי דמר. אתיא כי הא דאמר:
דיסקיא. שק של עור:
בכל אתר את אמר וכו'. דמפרש למתני' דמצילין מביתו לבית שבמבוי ועלה קשיא למה לא יציל לבית שבמבוי המפולש דמאי איכא שמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר כיון דמהלך אינו כמניח אינו אלא איסור דרבנן דהא בעינן הנחה ברה"ר ומפני כבוד התורה והתפילין יש להתיר:
וכא. והכא אתה אוסר להציל למבוי מפולש ש"מ דס"ל דמהלך כעומד דמי דאסור מדאורייתא:
אלא בזורק. כשא"א להציל אלא בזריקה והלכך דוקא לשאינו מפולש אבל לא למפולש:
ופריך תמן את אומר הזורק פטור. דהכי תנינן בריש פ' הזורק הזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר"ע מחייב וחכמים פוטרין והלכה כחכמים:
כשלא עירבו. איירי מתני' והלכך אסור להציל לבית שבמבוי מפולש דאיכא תרתי מפולש וגם לא עירבו ואסרו חכמים:
דתנינן תמן. בפ' כל גגות:
גשרין המפולשין. שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדין:
מטלטלין תחתיהן בשבת. דסובר ר"י דמדאורייתא בב' מחיצות סגי אלא מדרבנן הצריכו לחי או קורה והכא גבי דליקה התירו ואוקמוה אדאורייתא הלכך מצילין למבוי המפולש:
גמ' דרבי נחמיה היא. מתני' דאוסרת להציל יותר מג' סעודות אע"ג דבהתירא קטרח מידי דחזי ולחצר מעורבת משום דר"נ דאמר אין מטלטלין אלא דבר שהוא צורך שבת:
טעמא דרבנן. כלומר לעולם כרבנן נמי אתיא מתני' והא דמתירין התם לטלטל כל הכלים משום דכל מה שבבית מוכן הוא:
ברם הכא. אבל כאן אם אתה מתיר לו להציל כל מאי דבעי יציל מן היום למחר והא ודאי איסורא איכא לכ"ע:
ה"ג מתני' דרבי הונדקס דאמר אוכלין בשבת ד' סעודות. וה"פ מדקתני נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות וקס"ד דנפלה דליקה לאחר שאכל בלילי שבת ואפ"ה מציל ג' סעודות ש"מ שביום לחוד צריך שיאכל ג' סעודות והיינו דרבי חידקא ולא כרבנן:
עד שלא אכלה. ומתני' כרבנן אתיא דעם הלילה הוי ג' סעודות:
על דעתיה דרבנן לא יציל כלום. בשלמא לרבי יוסי דאמר יום הוא שחייב בשלש סעודות אף על פי שכבר אכל מציל ה"ה ביום הכפורים מציל (שנים) אבל לרבנן שאינו מציל אלא מה שצריך לאכול היום וביה"כ שאינו צריך לאכול כלום וכי לא יציל כלום ומה יאכל בערב:
ומשני כל עמא מודיי. הכל מודים ביום הכפורים שמציל סעודה אחת למוצאי יום הכפורים:
מפני הסכנה. כדי שלא יסתכן מפני הצום שני ימים זה אחר זה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |