קרבן העדה/שבת/ג/ח

קרבן העדה שבת ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לקבל ניצוצות. מפרש בגמ' טעמא מאי:

ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה. ואי שרית ליה מע"ש אתי למעבד הכי בשבת והא דלא חיישי' הכי בשאר דברים כגון מצודות חיה ועוף ודומיהן שאני הכא כיון דממילא הוא לא חשיבא להו מלאכה:

גמ' ה"ג הכא אמר נותנין כלי וכו' והכא את אמר אין נותנין. וקשיין אהדדי מ"ש שמן מ"ש ניצוצות:

ומשני כאן שיש לו צורך בשמן. ואי אפשר לנערו מהכלי נמצא שמתבטל מהיכנו:

וכאן אין לו צורך בניצוצות. שיכול לנערן מן הכלי ולא מבטלו מהיכנו:

דר"י היא. בפ' כל כתבי הקודש תני עושה מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה ר"י אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים שאין יכולים לקבל האור והן מתבקעין ומכבין הדליקה הרי דס"ל גרם כיבוי אסור:

ה"ג אר"י הוינן וכו' מה פליגון רבי יוסי ורבנן. וה"פ סברוהו למימר הא דפליגו ר"י ורבנן בפ' כל כתבי:

בשעשה מחיצה מכלים. שיש בתוכן מים שאינו מכבה עד שיבקעו הכלים:

אבל עם עשה מחיצה של מים. כגון מחיצות שלג וברד דכ"ע לא פליגו דאסור:

מן מה דמר. מהא דאר"ש וכו':

הדא אמרה. מכאן מוכח אפי' עשה מחיצה של מים מחלוקת דהא כשנותנין כלי של מים לקבל ניצוצות למחיצה של מים דמי ואפ"ה מוקם לה כר"י ולא כרבנן:

הדרן עלך פרק כירה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף