קרבן העדה/שבועות/ג/ה

קרבן העדה שבועות ג ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עילה היה רוצה. זה האיש היה רוצה למצוא עלילה להורות לעצמו שיגרש את אשתו לכך אמרינן שכיון על כל האכילות שבעולם:

מתני' אחד דברים של אחרים. כדמפרש שאתן לפלוני:

שאין בהם ממש. תרי גווני משמע כגון שינה ומשמע שאין בהם הנאה כגון שאזרוק צרור לים:

שאתן. מתנה לאיש פלוני עשיר:

שלא אישן. היום:

רי"א כו'. בגמרא מפרש במאי פליגי:

אם כן. דדייקת להרע או להטיב כו':

מריבוי הכתוב. לכל אשר יבטא:

גמ' ה"ג ונמצא שלא נתן פטור:

מאחר שאין בידו לבא. שאין בידו לשבע שיתן פלוני או שלא יתן שהרי אין פלוני ברשותו:

הרי תפילין אין בהן. להבא שאם נשבע שלא להניח תפילין אינו חייב משום שבועת ביטוי שאין נשבעין לעבור על המצות כדילפינן לקמן מקרא:

ויש בהן לשעבר. דתניא לא הינחתי תפילין היום משביעך אני ואמר אמן חייב:

ה"ג א"ל תפילין ממקום אחר באו. כלומר לא בעינן לשעבר דומיא דלהבא:

יצא דבר איסור. שהתורה אסרה מלעשותו או דבר שהתורה חייבה לעשותו וכיון דקרא לא קאי אמצוה ה"ל כאלו אין כאן להבא וחייב על לשעבר לחוד:

ה"ג לכל אשר יבטא לרבות הגומר בלב. כגון שגמר בלבו להוציא פת חטים והוציא פת סתם:

האדם בשבועה. שיהא אדם בשעת שבועה שיהא לבו עליו:

פרט לאנוס. כגין בשבועה לשעבר וכסבור שנשבע באמת:

פרט למזיד. שאין קרבן שבועת ביטוי בא אלא על השוגג:

או יכול ונעלם ממנו החפץ. אע"פ שלא שכח השבועה יהא חייב כגון דאמר שבועה שלא אוכל פת חיטין והושיט ידו ליטול פת שעורים ועלתה בידו של חטים וסבר של שעורים היא ואכלה דזכור השבועה ושכח החפץ:

בשבועה ונעלם. דוקא שנעלמה ממנו השבועה:

ופריך ותו העלם חפץ כו'. כלומר מנ"ל דאינו חייב על העלם חפץ נאמר אי לאו קרא סד"א אינו חייב אלא על העלם שניהם חפץ ושבועה קמ"ל אפי' על חד מינייהו חייב ולעולם כי איכא העלם חפץ נמי חייב שתים:

ומשני ואין ביניהן. בתמיה וכי אין לחלק בין הך דכתיב בקרא להך דלא כתיב הא גבי קרבן טומאה דמקדש אמרינן בפרק דלעיל על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש ופטור לגמרי הוא ולא אמרינן שיהא חייב שתים כיון דכתיב ונעלם והוא טמא ה"נ כתיב בשבועה ונעלם:

ופריך כר' ישמעאל. לר"ע ודאי לא קשיא לי אלא לר"י דמחייב על העלם טומאה ומקדש שתים ש"מ דאמר לא בא הכתוב אלא לאשמועינן דלא בעינן העלם משתיהן ה"נ נימא הכי:

ומשני תמן כו'. התם בטומאת מקדש כתיב שני פעמים ונעלם כתיב ונעלם ממנו והוא טמא ונעלם ממנו והוא ידע דרשו מינייהו דחייב על העלם טומאה בפני עצמו ועל העלם מקדש בפני עצמו כדתנן ס"פ דלעיל רי"א ונעלם ונעלם ב"פ לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש אבל הכא בשבועה לא כתיב אלא פעם אחת ונעלם למעוטי קאתי דאינו חייב אלא על העלם שבועה ולא על העלם חפץ:

אוציא הנשבע להרע לאחרים שהוא פטור. שאין הרשות בידו כדמסיק:

בהוא כו'. כהאי דמשתבע שלא יתן לחבירו לאכול ורואהו שמשתנה פניו מפני חולי הרעבון ומסתכן שחובה עליו ליתן לי לאכול שלא ימות. היך כו'. ר"י דאמר אינו חייב על העתיד לבוא ומחייב על דברים שאין בהן הרעה והטבה איך מפרש לקרא:

ופריך והלא כו'. והא בפרט כתיב להרע או להטיב א"כ דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין:

אלא. כן היא דריש להרע כו':

ופריך פרט וכלל. קאמרת א"כ נעשה כלל מוסיף על הפרט ומרבינן הכל ואפי' לשעבר נמי חייב:

ופריך מה הפרט מפורש דבר שיש בו. הרעה והטבה נאמר בעינן דוקא דבר שיש בו הרעה והטבה מנ"ל אפי' דבר שאין בו הרעה והטבה:

בריבוי הכתוב. מכללא בתרא:

ה"ג אמר ר' הילא כו' ובהעלמן משום שבועת ביטוי א"ל ואית לך כו'. ונשתבשה הגירסא מסוגיא דריש פרקין וט"ס הוא. וה"פ כך השיב ר"י לר"ע איך נחייב על לשעבר היכן מצינו דבר שחייבין על זדונו משום לא תשבעו בשמי לשקר דהא כשנשבע לשעבר שקר הוא דבשעת השבועה ניכר שקרו ובהעלמו דהיינו בשגגתו יביא קרבן משום שבועת ביטוי דכי כתיב קרבן בביטוי הוא דכתיב נפש כי תשבע לבטא בשפתים א"נ ה"ק היכן מצינו בעברה אחת שלוקה על המזיד ומביא קרבן על השוגג דלשעבר במזיד לוקה על שבועת שקר ומביא קרבן על ששגג בקרבן אבל אוכל ולא אכל אינו במלקות אע"ג שעובר על בל יחל אינו לוקה דלאו שאין בו מעשה הוא ולא אוכל ואכל נמי לא לקי דשויין להדדי א"ל ר"ע לר"י ואתה מודה דמרבינן דברים שאין בהן הרעה והטבה אע"ג שאינן כתובין ולא מצינו כיוצא בהן א"כ אית לן לרבויי נמי לשעבר:

א"ל. ר"י לר"ע אע"ג דס"ל דחייב להבא אדברים שאין בהם הרעה והטבה והם אינן כתובין מ"מ אית בהן לאו דבל יחל כמו בהרעה והטבה:

ה"ג אית בהן כו' הא לשעבר לית. אבל בלשעבר אין בו משום בל יחל אלא משום בל תשקרו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף