קרבן העדה/קידושין/ד/יא

קרבן העדה קידושין ד יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עם שתי נשים. מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחו' להתפתות ולא תירא זו מחברתה שאומרת אף היא תעשה כמותה:

עם ב' אנשים. שהאחד בוש מחבירו:

וישן עמהם. האב עם בתו הקטנה והאם עם הבן הקטן כדמפרש בגמרא:

גמ' בד"א. דאשה מתיחדת עם שני אנשים דוקא בכשרים:

ה"ג אפי' במאה אנשים:

כחתן שלם. כבנו גמור ליורשו וליטמא לו ולפטור את אמו מן היבום:

ויוצא בחיק. וא"צ לכבדו במותו להוציא לקברו במטה או בכליבה אלא מוציאו בחיק:

ונקבר באשה אחת ובב' אנשים. וא"צ רבים ללוותו אלא ג':

מסתברא ר"ש. דמתני' דאמר אף איש אחד וכו' מודה לאבא שאול בקבורה דכ"ש הוא וכדמסיק. אבא שאול לא מודה לר"ש. דדוקא בקבורה מתיר אבא שאול שאין יצה"ר מצוי בבה"ק דלבו נשבר:

אמך בסתר. משו' דקשי' לי' וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא ה"ק קרא בן מצוי אצל האם בסתר וכן הבת מצוי אצל האב בסתר אבל שאר כל האדם אסור לייחד ודר עמה. בתמידות:

ואינו דר עמה. בתמידות אבל מותר להתייחד עמה באקראי:

בת שלש שנים ויום אחד. שאז ביאתה ביאה וכן הבן קודם ט' שנים ויום א' אין ביאתו ביאה כדתנן ביבמות:

זה מתכסה בכסות עצמו. שלא יהא לבו רואה את הערוה ושלא יגע באיברי התשמיש בחבירו:

וקורא. ק"ש אבל אם נוגע בחבירו אסור:

תמן. בבבל אומרים איש ואשתו מותרים לקרות ק"ש אף על פי שנוגעים זה בזה דאשתו כגופו דמיא:

לאיש ואשתו נצרכה. מיבעיא לן אי שריא או לא ולא איפשטא:

מתני' רווק. פנוי בלא אשה:

סופרים. מלמדי תינוקות כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מלמד תינוקו' מצויות להביא את בניהן אצלו לבית הספר:

אף מי שאין לו אשה. בגמרא מפרש מאי היא:

גמ' עבד חד. מלמד תינוקו' שהיה לו אשה ובנים במקום אחר ולא חש להא דר"א:

ופריך יאות אר"י. שפיר קאר"י כי היכי דחששו לאשת איש ניחוש נמי לבהמה וזכור ומ"ט דרבנן דמתירין:

ומשני ח"ו וכו':

ופריך והתנינן לא ילמד רווק סופרים. וקס"ד משום חשש התינוקות:

ומשני משום שאמו או אחותו של התינוק באה עמו לבית הספר ואיכא חשש יחוד דאשה:

מתני' לא יתייחד עם הנשים לעולם. ואפי' עם הרבה נשים לפי שלבן גס בו ומחפו' עליו ואלו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן לעיל דלא יתייחד אבל עם ג' וד' שרי:

אומנות בין הנשים. שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו:

אומנות נקייה. תופר בגדים קרועים שאין בהן גזל ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:

אומנות ליסטים. כשלנים בדרכי' לוקטין פירות ועצים משדה אחרי' ועוד שנשכרין לבני אדם וע"פ רוב עוברי' על תנאם:

קדר. עושה קדרו' אף הוא שוכן בשדה לחפור עפר וליבשם:

רועה. בהמות שלו שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרי':

חנווני. מלומד באונאה להטיל מים ביין וצרורות בחטין ולגנוב דעת הבריות:

רובן רשעי'. מפני לסטיות:

הגמלי' רובן כשרים. שפורשין למדברו' למקו' גדודי חיו' ולסטי' ויראי' לנפשם ומשברי' לבם למקום:

הספני' רובן חסידים. שפורשין למקום הסכנה ותמיד הן ברעדה יותר מן הגמלים:

לגיהנם. אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות שיש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:

כשר שבטבחים. ספיקי טרפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן לישראל:

גמ' קרר. המוליך קרנות:

רוב ממזרים פקחי. שדומין לאביהן שהם בעלי ערמה לפתות הנשים ולהסתיר מעשיהם מבני האדם ונ"מ להזהר מהם:

ה"ג רוב עבדים גאים. דע"פ הרוב בזויין משפחה גאים הם ונ"מ שלא לבזותם כי יותר מקפידים מחשובים:

בני אבות. מיוחסים:

ביישני'. יותר משאר העם ונ"מ לתת להם בצנעא ושלא לחרפם בשום דבר:

דומין לאחי האם. לפי שאוהבת אותם ומחשבת' תמיד עליה' ונ"מ שהנושא אשה צריך לבדוק באחיה:

הכשירה שבנשי'. שמראות עצמה כשרה וחסידה יותר מדאי:

אשרי מי שעושה רצון המקום. שאין מעשיו חוץ מגדר העולם רק כל מעשיו לעשות רצון המקום:

מ"מ אדם מתפרנס. שהקב"ה נותן לחם לכל בשר:

הוריו. יולדיו וילדיו:

קטנה. קלה:

ארי סבל. נושא משאות כלו' אע"פ שכחו רב א"צ לסגף עצמו להיו' נושא סבל:

קייץ. קציעות תאנים בשדה:

והן מתפרנסין שלא בצער. שאין מזונותיהן תלויין בידי אחר כבני אדם שזה סבל וזה חנוני ודומיהן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף