פני משה/קידושין/ד/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




פני משה TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:

אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. שהאחד בוש מחבירו:

בזמן שאשתו עמו. מותר להתייחד מפני שאשתו משמרתו וכן הלכה אבל בלאו הכי אסור להתייחד אשה אחת עם שני אנשים וכל שכן איש אחד עם שתי נשים אלא אם כן היו נשים צרות או יבמות או אשה ובת בעלה או אשה וחמותה מפני ששונאות זו את זו ואין מחפות זו על זו וכן עם אשה שיש עמה תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה להביאה שהיא מתייראת מפניה שמא תראה ותגיד ומותר להתייחד עם הבהמה ועם הזכור שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:

ואם הגדילו זה ישן בכסותו כו'. והוא שתהיה הבת מי"ב שנה ויום אחד והבן מי"ג שנים ויום אחד ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה אפי' בפחות מכאן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:

רווק. פנוי בלא אשה לא ילמד סופרים לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים מלמדי תינוקות מפני אמותיהן של תנוקות שמצויות אצלו להביא בניהן אל הספר:

ולא תלמוד אשה סופרים. לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות מפני אביהם שבאים אצלה להביא את בניהם:

אף מי שאין לו אשה. אע"פ שאינו פנוי ויש לו אשה אלא שאינה שרויה עמו לא ילמד סופרים ואין הלכה כר' אליעזר:

וחכמי' מתירין. והלכה כחכמים שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:

כל שעסקו עם הנשים. שמלאכת אומנותו נעשית לנשי' והנשים צריכות לו:

לא יתייחד עם הנשים לעולם. ואפי' עם הרבה נשים לפי שלבן גס בו ומחפות עליו ואלו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן ולא שלש וארבע שפיר דמי:

ויתפלל לפני מי שהעושר שלו. ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:

חמר גמל ספן. שכל אלו אומנות. לסטות לפי שלנין בדרכים ונכנסים ולוקטים פירות ועצים מן הכרמים ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:

רועה. בהמות שלו שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:

חנוני. מלומד באונאה להטיל מים ביין וצרורות בחטין:

ר' יהודה אומר. משמו של אבא שאול:

החמרין רובן רשעים. מפני לסטיות:

הגמלין רובן כשרים. שפורשים למדבריות למקום גדודי חיות ולסטים ויראים לנפשם ומשברין לבם למקום:

הספנים רובן חסידים. שפורשים למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:

טוב שברופאים לגיהנם. אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואיני משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:

כשר שבטבחים שותפו של עמלק. לפי שספיקי טרפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן ועוד שהוא אכזרי כעמלק:

גמ' בד"א בכשירין. אשה מתייחדת עם ב' אנשים:

כחתן שלם. להיו' מתאבלין עליו:

אלא אפי' יצא ראשו ורובו בחיים. לאו כנפל הוא ומתאבלין עליו. ובפ' יוצא דופן מוקי לה בדקים ליה שכלו חדשיו:

ויוצא בחיק. ולא במטה ולא בכליבה:

ונקבר באשה אחת ובשני אנשים. דאין בזה משום יחוד כת"ק דמתני':

מסתברא ר"ש. דקאמר במתני' אף באיש אחד עם ב' נשים אין בו משום יחוד מסתברא הוא דמודי לאבא שאול דנקבר באיש אחד וב' נשים דהא אפי' בעלמא ס"ל אין כאן יחוד אבל אבא שאול לא מודיי לר"ש דס"ל בעלמא יש בו משום יחוד והכא טעמא שאין יצה"ר מצוי בבית הקברות:

אמך בסתר בתך בסתר. כלומר רמז רמזה התורה עם אמך ועם בתך תוכל להיות בסתר ולהתייחד עמה אבל אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה:

זה מתכסה בכסות עצמו וקורא. ק"ש כלומר מחזיר פניו ומתכסה כדאמרי' פי' הי' קורא:

אם היו בנו ובתו קטנים. שמותר לישן עמהן בקירוב בשר וליכא משום הירהור מותר:

תמן. בבבל אמרי איש ואשתו נמי מותר כשזה מחזיר פניו כו' דאי לאו הכי אסור משום הרהור:

לאיש ואשתו נצרכה. מיבעיא לן אם מותר דהואיל ורגיל בה ליכא הירהור כולי האי או לא:

אף מי שיש לו אשה ואינה עמו. לפרושי מילתא דר"א קאתי כדפרישית במתני' ובנים אגב גררא נסבה:

עבד חד ומתניין הכן. מלמד תינוקת אחד עבד כר"א שלא היתה אשתו שרויה אצלו ולא רצה ללמד עמהן עד שהביאה אצלו:

והתנינן לא ילמד רווק סופרים. וקס"ד משום חשש משכב זכור דתינוקות ומשני משום אמו ואחותו של התינוק שבאה עמו להביאו לבית הספר הוא דחששו:

תני לא ילמד כו'. ומוסיף בברייתא קרר והן בעלי קרנות שמשכירין עצמן לילך ממקום אל מקום ואומנתן אומנת לסטים שהם נשכרין ומעבירין על תנאם:

רוב ממזרים פקחין. שהן דומין לאביהן בעלי ערמה ומתנכלים בתחבולות לפתות הנשים ולהסתיר מעשיהם מבני אדם:

רוב עבדים גאים גרסינן. שע"פ הרוב הגאוה מצויה בהן וכמו בכל בזויי המשפחות:

רוב בני אבות. המיוחסים ביישנים הן דומים לאבותיהם ונ"מ מהני דקחשיב אם יש לעז עליהם ורואה בהן סימנים הללו יש להתרחק מהן:

ורוב בנים דומין לאחי האם. והנושא אשה צריך שיבדוק באחיה כדאמרינן ביש נוחלין:

טוב שבנחשים. אע"פ שנראה בן תרבות ורגיל בבית אין לבטוח בו וכן הבטחה שבנשים אין להאמין בה. בטלת כשפים. כדאשכחן במעשה דבנתות דר"צ בפ"ד דגיטין. א"נ דהרמז בזה שמראה עצמה כשיר' ומחזקת בחסידו' ובזה מסתרת מעשיה מבנ"א כדרך בעלי הכשפים:

אשרי מי שעושה רצון המקום. משום דקחשיב הכא מהמראין עצמן לבני אדם לכשרים ואינם לכך אמר אשרי מי שעושה רצון המקום באמת ובתמימות:

מ"מ אדם מתפרנס. כלומר כמה וכמה אומנות יש ובאיזו שיהי' יתפרנס:

אשרי מי שרואה את הוריו. ילדיו באומנות מעונה שמתפרנס ממנה בלי שום עבירה:

אומנות קטנה. כלומר נקיה וקלה כדאמר בבבלי מחטא דתלמיותא מעשה מחט על שם שהתפירות עשויות כתלמים תלמים:

ארי סבל. נושא משאות:

קייץ. מייבש קציעות בשדה:

והן מתפרנסין בלא צער. שאין מזונותיהם תלוים בידי אחרים כבני אדם שזה סבל וזה חנווני כו' והכל מזונותיהם תלוים בידי אחרים שישאו ויתנו עמהן וישתכרו להן וזה דבר קשה מאד לפי שכל א' עינו רעה בשל חבירו ואם שהוא משתכר על ידו ואפי' מי שאינו צריך לאחרים כגון חורש וקוצר וכיוצא בזה מצטער הוא במלאכתו הכבדה והקשה ועל זה נאמר בזעת אפך תאכל לחם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף