קרבן העדה/קידושין/ג/ט

קרבן העדה קידושין ג ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' גדול'. כת הראשונה:

קטנות. כת שניי':

כולן מותרו'. דלא מחית איניש למימר מלתא דליתיביה לידי שאילה לחכמים וכי אמר גדולה ודאי גדולה שבגדולה קאמר:

גמ' דאית לי' תריי מן תריי. שיש לו שתי בנות מן שתי נשים כלומר מכל אחת מנשיו יש לו שתי בנות שאין כת פחותה משתים:

מתניתא בשיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים. הוא דפליגי ר"מ ור"י דאיכא למימר כל כת ראשונה עביד איניש דקרי גדולה לגבי כת שני' וכל כת שני' עביד איניש דקרי קטנה לגבי כת ראשונה:

אבל אין לו אלא כת א'. שנולדו מאשה אחת:

ואם אמר קטנה לא קידש אלא קטנה. אבל אמצעי' בשמה קרי לה ואומר פלונית בתי ואין קורא לה לא גדולה ולא קטנה:

תמן תנינן. נדרים פ"ח:

עד לפני הפסח. אמר קונם יין שאיני טועם עד לפני פסח:

רמ"א עד שיגיע. ומשיגיע אין כאן פני פסח ואע"פ שכל יום ויום של פסח פני הוא לחבירו לא מחית איניש נפשי' לספיקא שיהא צריך לשאול איזה הוא וכי קאמר פני קמא דכולא קאמר שהוא פני שבכולן:

רבי יוסי אומר עד שיצא. דכל חד וחד הוי פני לחבירו ולא ידעי הי נינהו ואפי' אחרון הרי תחלתו פני לסופו:

מחלפה שיטתיה דר"מ וכו'. קשיא דר"מ אדר"מ ודר"י אדר"י ולא מפרש הש"ס רק קושיא דר"י אדר"י:

תמן. בנדרים הוא אומר עד שיצא שמע מנה דקסבר מחית איניש נפשיה לספיקא א"כ ה"נ כולן נכנסות בספק גדולה חוץ מן הקטנה שבקטנות ובסיפא כולן נכנסות בספק קטנה:

והכא אמר הכין. דגדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות אסורות והשאר כולן מותרות דלא מחית איניש לספיקא וה"נ קשיא לר"מ דהכא סבר מחית איניש נפשיה לספיקא והתם קסבר איפכא:

אמר ליה. תנן סוף סוטה משמת בן עזאי וכו':

בטלו השקדנים. אנשים השוקדים על דלתי בית המדרש לילה ויום:

לא עמד שוקד. לא היה אדם שיודע להקשות כך מתנייתא אהדדי עד שעמד ר' ירמיה ובדרך קנתור אמר כן שודאי כבר עמדו על קושיתו וראו שאין בה ממש:

והוא וכו'. ולמה הוא מקנתר לי' וכי לא הקשו קושיא זו הרי עולם כלומר גדולי ישראל וכדמסיק שריש לקיש הקשה כן לר"י ושני ליה ר' יוחנן דלא קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר ורבי יוסי אדר"י אלא מתני' דנדרים בטעות נשנית והכי קתני רבי מאיר אומר עד שיצא ורבי יוסי אומר עד שיגיע:

ותני דבי ר' כן. בברייתא דנדרים נמי תני הכי:

א"ל. ר' זעירא אנן בעיי עד לפני במתני' תנן נדר עד לפני רי"א עד שיצא למה נדחוק לפרש כן אלא אר"ז לשון ניותי היא אנשי ניות כשרוצין לומר עד לאחר הפסח קאמרו עד לפני פסח והיינו עד דמיפני פיסחא כלומר שיהא הפסח פונה ועובר מלשון כי פנה היום והשתא לא צריכין להחליף מתני' דנדרים דהתם בלישנא דעלמא קמיפלגי מ"ס לשון בני אדם עד קמי פיסחא ומ"ס עד דמפני פיסחא ולכך הייתי מקנתר לר' ירמיה:

הכל מודין בפסח. אם אמר קונם יין עד לפני פסח שהוא מותר ביין שודאי לא היתה כוונתו אלא עד שיגיע שבפסח חייב בשתיית יין ד' כוסות:

מה פליגי. כי פליגי כשאמר עד לפני פרוס הפסח דהיינו ט"ו יום קודם פסח דר"מ סובר שאסור ביין עד שיגיע פרוס הפסח ור"י סובר עד שיצא פרוס הפסח והיינו עד ליל פסח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף