קרבן העדה/קידושין/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הרי את מקודשת לי. בפרוטה זו ע"מ שאתן לך מאתים זוז:

והוא יתן. ומשיתן מקודשת למפרע דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:

ה"ז מקודשת ויש לו. אם יש עדים שיש לו ואם אין עדים מקודשת מספק שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:

אם הראה על שלחנו. כגון שהיה שולחני והראה לה מעות שאינן שלו והן על השלחן אינה מקודשת שלא נתכוונה זו אלא לראות משלו:

גמ' תמן תנינן. גיטין פ"ז:

לא הספיקה ליתן. מאתים זוז עד שמת הבעל מהו שיהא גט דקאמרה אנא הא קאימנא:

נותנין לאביו וכו'. דס"ל לי ואפי' ליורשי משמע וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי הלכך כשנותן לאביו או לאחיו הוי ליה למפרע גט משעת נתינה וא"צ חליצה וייבום:

כרשב"ג. לדברי רשב"ג בגירושין אף בקידושין אם מת ונתנו לה אביו או אחיו מאתים זוז הרי זו זקוקה לחליצה וייבום דה"ל קידושין למפרע:

סדר הסמפון כך הוא. פי' שטר התנאים וכל דבר המבטל דבר קרוי סמפון שלו כגון שובר הוי סמפון של שטר וכאן קורא סמפון דבר המבטל את הקידושין:

מיקמת פלוני. סך ממון זה כפי הכתוב בשטר והממון נקרא יקום כדכתיב וכל היקום אשר ברגליו:

ומכניסיניך. וזמן הנישואין יהיה ביום פלוני ואם יבוא היום הקבוע ולא אנשאך לא יהיה לי כלום עליך והקידושין בטלים למפרע:

אירע לו אונס. שלא כנסה לזמן הקבוע מהו:

אונסא כמאן דלא עבד. דאין טענת אונס בקידושין אע"ג דיש טענת אונס בגיטין שאני גט שאין הדבר תלוי אלא בו לא נתרצה לגרש אלא אם יעבור על התנאי ברצון אבל אונס רחמנא. פטריה אבל קידושין דבעינן גם דעת האשה אפי' לא נתקיים התנאי באונס פטורה היא מקידושיו דאונס רחמנא פטריה אמרינן אבל אונס חייביה רחמנא לחייב האשה שתהא אגידא ביה לא אמרי':

אונסא כמאן דעבד. כאלו לא עבר על התנאי דיש טענת אונס בקידושין כמו בגיטין:

היך צריך למיעבד. איך יכתוב סמפון שלא וכל לטעון שנאנס:

ולא הויתי כנסה לי. שהאשה לא תתרצה בנישואין הקידושין בטלים וכשיבא זמן הקבוע ולא ישאנה אף היא תחזור בה וממילא נתבטלו הקידושין:

ר"י דמיך. כשמת ר"י צוה לבנותיו כשיתקדשו בתנאי יכתבו סמפון כר"ל דשמא יבא ב"ד אחר ויפסקו כר"ל והם יסמכו על דברי אביהן וינשאו בלא גט נמצא בניהן ממזרים לדברי אותו ב"ד:

הגיע הזמן. שקבע בסמפון והוא אומר שקיים התנאי הכתוב בו והיא אומרת שלא נתקיים:

מכיון שהוא מבקש. להוציא ולבטל את הכתוב בסמפון שהוא מסייע לאשה והסמפון כמלוה כתובה בשטר ועליו להבי' ראיה:

ופריך הגע עצמך דלא הוה סמפון. אמור לנפשך אם אין כאן שטר תנאין אלא תנאי בעל פה מי נאמן:

מכיון שהוא מבקש לאסרה. שלפי דבריו שטוען שקיים התנאי נתקיימו קידושיו והיא אשת איש ואסור' לעלמא הלכך עליו להביא ראי' שקיי' כיון שהתנאי הוא בקום ועשה כדאמרי' בסמוך:

ה"ג הגע עצמך שכנסה בתוך זמן הסמפון וכ"ה גי' הריטב"א. וה"פ שכנסה בתוך הזמן שקבע לקיים התנאי וכשהגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי מהו אחרי שכבר נאסר' וגם אין התנאי כתוב בשטר אלא תנאי בעל פה הוא:

ופשיט אתא עובדא וכו'. מעשה כזה שכנס' בתוך זמן הסמפון ואמר נתתי בא לפני רבי אבהו:

א"ל. ר"א להבעל זיל הב לה שאינו נאמן לומר שקיים התנאי אע"פ שכנסה ונוסף עליו החיוב מחמת שכנסה שכופין אותו לקיים עכ"פ:

א"ל. הבעל לר"א רבי כיון שאין אתה מאמין לי שנתתי א"כ אינה מקודשת ולמה אתה כופני לקיים התנאי שהרי המעשה תלוי בתנאי ואין לכוף על קיומו אלא שיתבטל המעשה:

אר"א מימי לא שחק בי אדם אלא זה. שהדין עמו:

חזר. ר"א ואמר שהדין כדבריו הראשוני' דכיון שכנסה לאו כל כמיני' לחזור בו שמשעת כניסה מסתמא בטלו לתנאי שלא יהו הקידושין תלוין בו כדי שאם לא יתקיים לא יהא בעילתן בעילת זנות מיהו נשארו המעו' עליו חוב שע"מ כן נתרצו לכנוס וכיון שכן הבא לחזור בו שלא לקיים התנאי שעליו כופין אותו ואינו יכול לחזור בו לא הוא ולא היא ומי שהתחיי' ליתן חייב לקיים אפילו אחר שככסה ואינו נאמן לומר שפרע דה"ל כאומר פרעתיך תוך זמנו:

אין חזר וכו'. אם הוא חוזר חייב ליתן ואם היא חוזרת צריכה ליתן כפי התנאי:

ופריך והלא הדא היא קמייתא. והלא אלו הם דבריו הראשונים של ר"א וחזר בו מפני טענת הבעל א"כ ליכא למפשט מדברי ר"א:

ומשני חזר ר"א ועשאו מעשה ב"ד. כיון שהודה לדברי האיש ואח"כ ראה שבטעו' חזר בו והדין כדבריו הראשונים חזר וקיי' אותם ועשה מעשה ב"ד כדבריו הראשונים להוציא מדברי האיש:

הדא דאת אמר. הא דאמרת דלאחר שכנסה כופין אותו לקיים התנאי אבל הקידושין קיימי' היינו דוקא כשאין שניהן מודים אלא שיש הכחשה ביניהם שהוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי:

אבל אם היו שניהן מודים. שלא נתקיים התנאי נאמנים והאיש או האשה יכולין לחזור בהן והרי היא מותרת לעלמא בלא גט ופליג אמ"ד לעיל שבשעת הנישואין בטלו לתנאי א"נ לא פליג והכא איירי קודם הנישואין:

כהדא. כהא דתניא ביבם ויבמה לאחר שכנסה שלשים יום ורוצה להוציאה והוא אומר בעלתי והרי היא יוצאת בגט והיא אומרת לא נבעלתי וצריכה חליצה:

לא הכל ממנו. לאו כל כמיניה להוציאה בחליצה לחוד אלא צריכה נמי גט שכבר אמר בעלתי וגם החזקה מסייעו דעד תלתין יומין מוקי' איניש נפשיה טפי לאמוקי' נפשי' מיהו צריכה נמי חליצה דהא איהי שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא שאינה מותרת בלא חליצה:

אבל אם לא אמר משעה ראשונה בעלתי. אלא שאמ' נמי מיד לא בעלתי:

ה"ג שניהן יכולין לעקור חזקה ול"ג היא וכ"ה ביבמו'. וה"פ שהן נאמנים ופטורה בחליצה לחוד' בלא גט אע"ג דאיכא לנגדם חזקה דלא מוקי אינש נפשי' טפי מתלתין יומין אפ"ה נאמני' ה"ה כאן בקידושין נאמנים לומר לא נתקיים התנאי ועוקרין הקידושין אע"ג דאיכא חזק' דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות:

והחתן חתום בכתב ידו. על הסמפון מי הוה סמפון או לא דאין דרך החתן לחתום על הסמפון:

קידושין. ודאי החתן חתם השטר לשם קידושין שכן היה מנהגם שהחתן חותם שטר קידושין והא דבירר עד אחד משלו ועד אחד משל הכלה אני אומר שסבר הי' שמותר באחותה עד שיהיו השטר קידושין נכתב מדעתו ומדעתה לכך בירר אלו שני עדים:

היו מדעתו. שכותבין השטר לשם סמפון והוא כמו שאנו כותבין תנאי':

ומדעתה. שכותבין השטר לשם קידושין:

סמפון. ואם לא נתקיים התנאי שבסמפון אין הקידושין כלום:

קידושין. כיון שלדעתה קידושין הם אין הסמפון כלום:

מתרס כליו. כלומר העמיד מגן דמתרגמי' תריס נגד ר' חגיי והשיב על דבריו דכיון שהבעל אומר שלא כיון לשם קידושין למה לא יהא הסמפון קיים:

קבל חגיי. נגד חגיי דחגיי אינשא שמרקדין בני אדם היש תקוה לקיים דבריו ודרך מליצה אמר הכי כלומר שאין הלכה כר' חגיי. חגיי מלשון ויחוגו וינועו. וסבירא כמו שברו על ה':

ה"ג ומר ר"ז. וה"פ ואמר ר"ז באדר הראשון מת רבי הילא ובאדר שני בא מעשה לפני ר"ח בסמפון מדעתו וקידושין מדעתה ורצה לעשות הלכה למעשה כרבי חגיי דהוי קידושין ודאי:

לא יאות. לא יפה א"ר הילא שאין תקוה לקיים דברי רבי חגיי ולית לן למפסק הלכתא כוותי':

מתניתא. לקמן בפירקין:

מסייעא ליה. לר' זעירא:

קידשתני. היא אומרת קידשתני והוא מכחישה ואומר לא קידשתיך:

והיא אסורה בקרוביו. דשויא אנפשה חתיכא דאיסורא ה"נ דמדעתה קידושין אסורה בקרוביו דלדידה הוי קידושין:

ואם אף בסמפון כן. שהוא מותר בקרובותיה או דלמא סמפון ספק קידושין דחיישינן שמא מחלה לתנאי ומספיקא אסור בקרובותיה:

א"ל לית סמפון ספק. אין בסמפון שום ספק אלא כשמקיים התנאי הן קידושין גמורים וכשאינו מקיים התנאי שבסמפון הרי זו כאלו לא נתקדשה מעולם:

קידש בתוך סמפון. בתוך ימי הסמפון נתן לה קידושין אחרים בלא תנאי:

הרי אלו קידושין גמורים. דלא גרע מאלו חזרו מהקידושין בתוך זמן הסמפון דאמרי' לעיל שהקידושין ראשונים בטלים כ"ש הכא שנתרצו שניהם לקידושין גמורים שהתנאי הראשון בטל:

גירש. בתוך זמן שקבע בסמפון מהו שיהיו גירושין ואסורה לכהן וקרוביו אע"פ שלא קיים התנאי לזמן שקבע או לא הוי גט:

נגעו בה גירושין. יש בסמפון חשש ספק גירושין וכדס"ד דר' בורקי בסמוך:

לא נגעו וכו'. דאפי' ריח הגט אין בה וכדמסיק:

כד דמך. כשמת ר"י חזרו תלמידיו מדבריהן ועשו כר"י:

אמרין. אמרו כיון דלאחר ל' יום כלומר הזמן שקבע בסמפון אם לא קיים תנאו הרי היא יוצאת בלא גט שכך כתוב בסמפון לא יהוי לי כלום כדאמרי' לעיל ואיך נאמר אם גירשה תוך זמן הסמפון שיהא בו ריח הגט שהרי כשלא קיים תנאו ה"ל כאלו גירשה איש זר אלא אין כאן חשש גירושין:

מת מתוך הסמפון. בתוך הימים שקבע לקיום התנאי מת החתן מהו שתהא אסורה להנשא עד לאחר זמן שקבע דאולי יקויים התנאי ע"י אחרים א"נ משום חשש השומעים שהיא אסורה להנשא עד זמן פלוני והם לא ידעו שמת החתן:

מותרת לינשא. שהרי א"א לקיים התנאי ולית ליה הא דארשב"ג אביו או אחיו נותנין לה והיא זקוקה ליבם אלא כרבנן דפליגי ארשב"ג קיי"ל וגם לחשש השומעים לא חיישי':

ר' מנא שאל. לבית. אביו של ר"י האיך נהיג ר"י למיעבד עובדא בכה"ג שמת החתן תוך ימי הסמפון:

א"ל. אם היה התנאי לזמן מרובה כגון שאמר לקיים התנאי תוך י"ב חדש ועדיין לא עבר אלא מקצתן:

ה"ג הוה אמר תלך ותינשא מיד.. ואינה צריכה להמתין שכבר נתבטלו הקידושין שהרי א"א לו לקיים תנאו:

כדו. כשהוא התנאי לזמן מועט היה אומר שתמתין עד שיעבור הזמן דמה בכך אם נחוש לדברי רשב"ג:

שליח דברים בתוך סמפון. אם שלח בעל פה וביטל הסמפון:

ר"מ אמר סמפון. דלאו כל כמיניה של א' מהם לבטל הסמפון:

קידושין. לאותו שביטל הסמפון ואם בטלו שניהם כבר אמרנו דהוה ביטול:

שליח דברים בתוך סמפון. אם ביטל הסמפון בדברים בתוך הזמן מי הוה ביטול או דלמא לא אתי דבור ומבטל הכתב:

וחששין להדא דר' מנא. כלומר אפי' לדברי ר' מנא והצריכוה קידושין אחרים דקידושין ראשונים בטלים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף