קרבן העדה/פסחים/ה/ח

קרבן העדה פסחים ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלא שהכהנים מדיחין את העזרה. שאמת המים מהלכת בעזרה וכשהן רוצין להדיח העזרה פוקקין את נקב יציאתה והמים פושטין והולכין על גדותיה ומדיחין את כל העזרה שרצפה של שיש היתה כולה ואח"כ פותחין הנקב והמים יוצאין ובע"פ מתוך שהדמים מרובין היו מדיחין אותה והכהנים היו מדיחין אותה בשבת שלא ברצון חכמים:

מדם התערובת. המוטל על הרצפה:

גמ' לא כל שבות התירו במקדש. בא לתרץ הא דתנן שלא ברצון חכמים היו עושין אע"ג דאינו אלא שבות משום דלא כל שבות התירו במקדש אלא דוקא שבות הצריכה התירו וזהו שבות שאינה צריכה:

כיצד היו עושין. הלא הבגדים מטושטשין בדם ואם עבד בהם עבודתו פסולה:

ומשני מסטויות היו עושין להן. אצטבאות של בניין היו עושין להן והיו הולכין עליהן וכיון שהן בבנין דינם כרצפה עצמה:

תמן תנינן. בכריתות רפ"ה:

ר"י מחייב. כרת בדם התמצית דדם מעליא הוא:

דם התמצית. שמתמצה מתוך הגוף לאחר מיתה:

ור"י מחייב בדם התמצית ל"ג:

לא ריבה אותה ר"י. לדם התמצית דדם מעליא הוא אלא לחייב עליו כרת אבל לא לכפרה דהיינו זריקה שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר:

מתניתא כן. מברייתא מוכח דמודה ר"י שאין דם התמצית ראוי לכפרה:

ודם התמצית פסול מע"ג המזבח. ומדלא השיב ר"י לחכמים ש"מ דאף הוא מודה דדם התמצית פסול מע"ג המזבח. ופריך ועוד מן הדא השיבו חכמים לר"י:

ורובו. של דם התערובות לא נתקבל בכלי ונתבטל זה שנתקבל ברוב. ואית לר"י דם מבטל דם. בתמיה הא תנן בפרק כל הזבחים נתערב דם קדשים בדם בהמת חולין רואין את הפסול כאלו הוא מים ואם יש בכשר כדי להיות בהן מראית דם כשר ואם לאו פסול רי"א אין דם מבטל דם ולמה לא השיב לחכמים אלא דלא חש להשיב:

כמה דלית לי'. הא דהשיבו שנתבטל דם הכשר ואפ"ה שתיק כן לית ליה נמי דדם התמצית פסול מע"ג המזבח ואפ"ה לא השיב להם:

מתניתא אמרה כן. דמודה ר"י בדם התמצית שפסול מע"ג המזבח:

אין לי. שחייבין כרת על הדם:

אלא במוקדשין. דבי' כתיב כרת בפ' אחרי מות:

ודם התמצית בין בחולין בין במוקדשין. שחייבין עליו כרת:

ה"ג ת"ל וכל דם. וברייתא מני ר"י דמחייב כרת בדם התמצית ואפ"ה תני רישא אין לי אלא דם הנפש במוקדשין דבר שהוא ראוי לכפרה שמע מינה דסבירא ליה דדם התמצית אינו ראוי לכפרה:

וכל דם שהוא אצל נפש וכו'. סתמא דש"ס מפרש טעמא דר"י דפוסל דם התמצית משום דבכל מקום שהוא מזכיר בכתוב כפרה מזכיר דם הנפש ש"מ דאתי למעוטי דם התמצית אע"פ שחייבין עליו כרת פסול מע"ג המזבח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף