קרבן העדה/פסחים/ג/ב

קרבן העדה פסחים ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בצק שבסדקי העריב'. ועשוי לחזק שבריה וסדקיה:

וכן לענין טומאה. מפרש בגמ' בצק החרש. שמכין עליו ביד ואינו משמיע קול ודומה לחרש שקורין עליו ואינו משיב ל"א בצק החרם שהוא קשה כחרס ואינו ניכר אם החמיץ:

אם יש כיוצא בו שהחמיץ. אם יש עיסה אחרת שנילושה בשעתה וכבר החמיצה:

גמ' בנקלף כולו כאחת. הא דתנן אם יש כזית במקום א' חייב לבער לאו דוקא במקום א' אלא אפי' בשני מקומות שיש ביניהן חוט בצק המחברן שיכול לקלוף כזית בבת אחת חייב לבער:

עד כדון לח. הוא דשיעורו כדי שיקלף שהלח נקלף בנעילתו:

יבש. שהוא נפרר בנטילתו וא"א לקלפו מהו שיחברן חוט בצק שביניה':

ופשיט מאחר שאלו היה לח היה נקלף אף ביבש חייב לבער:

כסדר הזה. כלומר כדין לח:

אין הבית מצרף. דדוקא כלי מצרף שכן מצינו לענין קדשים שעושה כל מה שבכף אחת אבל בבית לא:

והא תנינן. במתני' פחות מיכן. שאין כזית במקום אחד בטל במיעוטו שמעינן דאפי' בכלי אין מצטרף:

כאן בתלוש. הא דמצטרפין היינו בתלוש:

כאן במחובר. מתני' איירי שהבצק דבוק בעריבה הלכך אין מצטרפין:

מהו. מיבעיא ליה הא דתנן אם יש כזית במקום אחד חייב לבער אם מיעטו מכזית מי אמרינן דבטל הנשאר ואין צריך לבער או דלמא מכיון שהיה בו כזית והיה ראוי לבער צריך לבער הכל ואפילו מעט אסור לשייר:

עד היכן. מצרפין בתלוש מה שבכל הכלי ל"א הא דתני אם יש כזית במקום אחד עד היכן הוה מקום אחד:

סברין מימר. סברוה בני הישיבה לומר עד רובה של עריבה אם הכזית הוא בתוך רובה של עריבה מצטרף אבל ביתר מרובה כגון שמונח כחצי זית מקצה מזה וחצי זית מקצה מזה א"נ שמתפשט ביותר מרובה של עריבה אין מצטרפין:

מה מיעט. מבעיא ליה אם מיעט שאין בתוך רוב עריבה כזית מי אמרי' דכבר נתבטל ותו א"צ לבער או דלמא כיון שנראה לבער צריך לבער הכל:

תמן אמר ר' ירמיה וכו' עד הכא ל"ג כאן אלא מקומו לקמן בפרקין ואגב שיטפא נקיט ליה הכא:

אם הקפיד עליו חוצץ. דתני במתניתי' היינו שחוצץ לטבילה ואין טבילה עולה לעריבה אם נטמאה:

היא טבילה היא הזייה. כמו שהדין לענין טבילה כך הדין לענין הזאה אם מקפיד עליו אם הזה על הבצק אין הזייה עולה לעריבה ואם אינו מקפיד עלתה הזייה לעריבה:

אינו חיבור לטומאה. בצק שבסדקי עריבה אע"פ שיש כזית במקום א' אם נגע הטומאה בו השאר אינו טמא:

מן הדא. כלומר מסיפ' מוכח דהאי וכן לאו ארישא קאי דהא קתני בסיפא דבקפידא תליא מילתא:

צואה. שדבוקה תחת הכסא שיושבין עליו:

חיבור לטומאה. שהוא מחזיק הכלי שלא תשבר:

ואינו חיבור להזייה. שאם הזה עליו אינו עולה להכלי:

אבר מדולדל. שנתלש ומעורה במקצת:

צפורן מדולדלת. ומעורה במקצ':

וחידוק קירויה. ודלעת יבישה חלולה וממלאין בה מים ומתוך שהיא קלה צפה על פני המים ונותנין בה אבן להכבידה ומהדקין האבן עד שנעשה כגופו של דלעת:

וכרויה. מה שמהדקין בכרים:

אף כשות שליקטו. ואח"כ נתגדל בו פרח כולן חיבור לטומאה וכו' אם נגע טומאה בא' מהן אף השני טמא אבל לא להזייה:

מה בין טומאה וכו'. למה לטומאה הוי חיבור ולא להזייה:

בהזייה כתיב וכו' ועל כל הכלים. משמע דוקא מה שהוא עיקר קיום הכלי כלומר שהוא עצמו הכלי:

ברם הכא. אבל הכא גבי טומאה כתיב טמא הוא לכם לכל שבצרכיכם וכל הני דקחשיב מ"מ הם לצורך הכלי:

טרקטא. הוא רקיקים דקים ובלילתו רכה והם סופגנין כדאמרי' בחלה פ"ק מאי סופגנין טריקטא:

הורי ר"י מיעבד חד. שרי:

תרי תלת אסור. דמתוך שבלילתו רכה מתדבק העיסה בידיו ומתחמץ השני:

אלא אין שזג וכו'. אא"כ רחץ ידיו במים בין זה לזה:

קיבטיות בירתיות. מי עשבים שמפררים בו פירורי לחם מצאתי:

פילולינא. פת ניפול שנופל מאיליו לפירורין מצאתי ול"נ שהוא מין מאכל ששמו כך ועיין בערוך ערך פלנין:

בצק שצינן. הא דתנן במתני' בצק החרש היינו שנצטנן ולישנא דקרא נקט רוח קדים חרישי' ומפרש חרישית לשון קר:

לא היה שם. בצק אחר כיוצא בו שהחמיץ עד היכן ישהה ויהא אסור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף