קרבן העדה/עירובין/ו/ב

קרבן העדה עירובין ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בצדוקי. מתני' חסורי מחסר' והכי קתני צדוקי הרי הוא כעכו"ם ר"ג אומר אינו כעכו"ם ומעשה בצדוקי וכו':

מעשה בצדוקי שהיה דר עמנו במבוי. וביטל לנו רשותו:

מהרו והוציאו כליכם למבוי. והחזיקו בו כיון דקדש היום מיד כדי שלא יחזו' ויזכה בו קודם שזכיתם בו אתם ויאסור עליכם וש"מ דאינו כעכו"ם דאי כעכו"ם ודאי דאגירי מיניה היכי מצי למיהדר אע"ג דאפיק לא אסר דהא נקיט דמי:

ור"י אמר בלשון אחר. דלעולם צדוקי הרי הוא כעכו"ם ס"ל לרבן גמליאל ואותו מעשה אינו ראיה:

מהרו ועשו צרכיכם במבוי. מבע"י דבשבת לא מהני לכו ביטולו:

עד שלא יוציא. היינו עד שלא יצא היום ויאסור קאמר ר"ג ובגמ' איכא אוקימת' אחריתי:

גמ' ופריך דלא כן. אם לא דאמר כהנא אין הלכ' כר"י ה"א דהלכ' כר"י בתמיה הא ר"י וחכמים פליגי ולמה תהא הלכה כר"י ודאי דהלכה כחכמים והא דכהנא ל"ל:

ומשני אלא בגין וכו'. לכך הוצרך לומר דאין הלכה כר"י משום דה"א דהלכה כדברי המיקל בעירוב:

ומדרב נחמן ב"י אמר בשם ר' יהושע בן לוי דהלכה כריב"ן. דחפצי הפקר קונין שביתה:

וקשיינן עלי'. דרנב"י:

ולא כן ארנב"י הלכה כריב"ן. והא תו ל"ל דהא ריב"ן מיקל הוא:

ה"ג ומתרצינן עלה סברין מימר וכו'. וה"פ הא דהלכה כדברי המיקל בעירוב דוקא יחיד נגד יחיד אבל יחיד נגד רבים לא הלכך איצטריך לאשמועינן דהלכה כדברי ריב"ן אע"ג דרבי' פליגי עליו:

ה"ג אתא רנב"י בשם ריב"ל הלכה כריב"ן:

וכא תהא וכו'. כלומר והדרא קושיא לדוכתא ל"ל דכהנא מהיכא תיסק אדעתין דהכא הלכה כר"י הא חכמים פליגי עליו ונגד רבי' אין הלכה כדברי המיקל בעירוב. ל"א ה"פ והכא סד"א דהלכ' כר"י דמיקל אע"ג דרבי' פליגי עלי' להכי איצטריך דכהנא:

חצר שיש לה שני פתחים. לשני מבואות:

בישראל את מהלך אחר הרגיל. ואינו אסור במבוי שאינו רגיל לעבור בתוכו:

ובעכו"ם את מהלך אף אחר שאינו רגיל. ואוסר בשני המבואות דשמא ימלך בשבת לצאת בפתח שאינו רגיל:

היה בית של ישראל מכאן וכו' ועכו"ם באמצע. כיון ששני הישראלים והוא רגילין בפתח אחד לא חיישינן שיצא העכו"ם בפתח השני בשבת דנגרר אבתרייהו:

ביטל. הישראל רשותו הרגיל נמצא שאין לו רשות במבוי זו אוסר במבוי שאינו רגיל שעכשיו פתח זו רגיל הוא שהרי ביטל השני וכן הדין בהשכיר רשותו הרגיל:

עירב. עם בני המבוי שאינו רגיל לא הותרו בני המבוי הרגיל דסד"א כיון דעירב עם שאינו רגיל נעשו הרגיל כאינו רגיל ומותרים קמ"ל דלא דלחומרא הוא דאמרינן הכי ולא לקולא דבעינן עד שיערב עם שאינו רגיל שלשה פעמים:

בגילוי פנים. בפרהסיא:

הקסטור. שם פקידות הוא כמו סרדיוט והוא שוטר:

אוסר מיד. כשבא לישב שם בחצר:

ואכסנייא. חיל של מלך:

ברגיל. לבא לשם וגם מחוייבי' להניחו לשכון שם הלכך אוסר מיד כא' מבעלי בתים שבחצ':

ה"ג באילין דעאלין ברשות. שהקסטור נכנס ברשות המלך הלכך ה"ל כבע"ה:

באילין דעיילין בלא רשות. המלך אבל הנכנסים ברשות המלך כדידהו דמי:

ביטול רשות ביניהון. בין ת"ק דמתניתין דהוא רב מאיר ובין ר"י יש לו ביטול רשות צדוקי יכול לבטל רשות כישראל:

ופריך רמ"א יש לו ביטול רשות. א"כ למה אמר ר"ג מהרו והוציאו וכו' כיון שכבר ביטל רשותו:

ומשני אע"ג וכו'. מודה הוא שצריכין לזכות במבוי דכשיוציא חוזר ואוסר עליהן:

ופריך ותני כן. והא לא תני הכי:

כיני מתניתא וכו'. סיומ'. דקושיא היא דמוקמינן למתני' דר"מ סובר בין בשוגג בין במזיד אינו אוסר א"כ קשיא למה אמר מהרו ל"א דפריך כיון דאר"מ דבין בשוגג בין במזיד אוסר א"כ מאי מהני שזכו תחלה ומשני דכן היא מתני' דאינו אוסר:

כל עמא מודיי. הכל מודים שיש לצדוקי ביטול רשות:

ה"ג רמ"א מבטל רשותו ואינו חוזר בו רבנן אמרי מבטל רשותו וחוזר בו:

ה"ג רמ"א מבטל רשותו ואינו חוזר בו ואת אמר מהרו. וה"פ כיון דאינו חוזר בו ל"ל למהר:

מודה הוא שצריכין לזכות במבוי תחלה. גבי צדוקי:

ותני כן. ותניא נמי הכי דמבטל רשותו ואינו חוזר בו דימיא דישראל כדמוקמינן מתני' אליבא דר"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף