קרבן העדה/עירובין/ב/ח

קרבן העדה עירובין ב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אפי' היא כבית כור. דלא דמי לבקעה דבקעה לא מסיימין מחיצותיה אלא בדרך מדרון נכנס ויוצא ממנה אבל בגינה וקרפף דיש להם מחיצות מעלייתא אע"פ שלא נעשו לדור בהם מטלטלין בהו אפילו הן כבית כור:

אנשי חצר ששכח וכו'. ולמחר ביטל רשותו לחבירו שהיה אוסר עליהן מלהוציא ולהכניס מבתיהן לחצר:

ביתו אסור להכניס ולהוציא. לחצר לצרכו:

אבל להן מותר. להביא כלי בתיהן לביתו דרך חצר:

בערקבנין. שם מרור:

ובקשתי לי חבר. לג' דברים הללו אם שמען מפיו ולא מצאתי:

גמ' במחלוקת סאתיים מבית כור היא מתני'. דודאי אף רבי אילעי לא קאמר דמתיר ר"א יותר מב"ס אלא דפליג את"ק ואומר דמתיר ר"א לטלטל בית סאתיים בקרפף שהוא גדול כבית כור ודלא כדפרישית במתניתין:

וכן שמעתי וכו'. ולהן מותר וקשיא ליה הא תנן לקמן בפרק הדר ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו ולהן דהמבטל רשות ביתו לא ביטל רשות חצירו. ומשני תמן רבנן מתני' דהתם רבנן אבל מתני' דהכא ר"א כדא"ר אילעי שמעתי מר"א:

ה"ג רבנן אמרי אדם מבטל רשות חצירו ואין אדם מבטל רשות ביתו רא"א כשם שאדם מבטל רשות חצירו כך מבטל רשות ביתו. וה"פ דלא פליגי ר"א ורבנן אלא במבטל רשותו סתם לרבנן מסתמא לא ביטל רשות ביתו והלכך ביתו אסור אף להן ור"א סובר מסתמא ביטל גם רשות ביתו הלכך להן מותר:

ופריך ויעשה כאכסניא. לגבייהו ויהא מותר להשתמש גם בביתו כי היכא דמותר בחצר משום לאחר שביטל ה"ל כאורח ה"נ נימא בבית:

קנס קנסו ר"א. לפי שלא עירב עמהם לפיכך יהא אסור להוציא מביתו:

רבי שמי. פריך דבר שהוא מדרבנן כגון עירובי חצרות אם עבר עליהן בשוגג מי קנסינן ליה בתמיה ל"א מיבעיא ליה לר"א מי קנסינן לכל מי שעבר על איסור דרבנן או לא:

רבי בא וכו' בעי. אם אמר בפירוש הריני מבטל רשות ביתי מי מודין רבנן לר"א דאסור וכי פליגי בסתם וכדפרישית או דלמא טעמייהו דרבנן משום דלא עביד איניש דמסלק נפשיה לגמרי מבית וחצר ויהיה כאורח לגבייהו והאי כי אמר מבטילנא בטלה דעתו אצל כל אדם:

אמר הריני מבטל רשות חצירי. בפי' דמשמע דאינו מבטל רשות ביתו אפי' ר"א מודה דאינו מבטל רשות ביתו ולא אמרינן דחצירי דקאמר לאו דוקא:

הוינן סברין מימר. סברוהו למימר דהא דקא"ר אילעאי ולא מצאתי לי חבר על שיוצאין בערקבנין לחוד קאי אבל על מה שאמר משמו שאפי' בית כור ושביתו מותר להן מצא חבר:

אשכח. ברייתא דתני בה מפורש דעל כל מה דאמר ר' אילעי משמיה דר' אליעזר במתני' לא מצא חבר וכדפירשתי במתניתין:

הדרן עלך עושין פסין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף