קרבן העדה/עירובין/א/ז

קרבן העדה עירובין א ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אפילו בדבר שיש בו רוח חיים. כגון אדם או בהמה שמתוחה בחבלים למעלה שאינה יכולה לברוח ולא לרבוץ שתהיה פחותה מי' טפחים:

ור"מ אוסר. דחייש שמא תמות והיא מתכווצת ומתמעטא בפחות מי"ט ולא יהיב אדעתיה וסמיך עלה:

ומטמא משום גולל. אם עשאו גולל לקבר כמו מצבה מטמא לעולם באהל כמת עצמו ואפי' ניטל משם דכתיב כל אשר יגע ע"פ השדה לרבות גולל ודופק:

ר"מ מטהר. דמוקי להאי קרא לרבות עובר שבמעי אשה:

ור"י הגלילי פוסל. טעמא מפרש בגמ' עושין אותו דופן. לסוכה:

גמ' חד תנא הוא. כלומר דופן סוכה ולחי שוים דחד טעמא לשניהם וליתא לברייתא:

תרין תנאין אינון. וברייתא מתרצתא היא:

שאלו ישמט אינו מרגיש. בתמיה הלא מיד רואה הוא שנשמט לכך עושין אותו דופן לסוכה:

שאלו ישמט הוא מרגיש. בתמיה וכי עיניו בלחי תמיד הלכך אין עושין אותו לחי:

ה"ג קם ר' יושוע דרומיא עם תלמידוי דר' יוסה:

אמרין דבתריה. תיקשי סיפא דברייתא דפליגי אדברי רבכם דמ"ט דחכמים דהשתא דכשר ללחי מכ"ש דנכשיר לדופן:

ה"ג הוי תרין תניין אינון על דר' יוסה היכמא דתימר תמן תרין תניין אינון על דר' אחא כן את אמר אוף הכא תרין תניין אינון על דר"י. וה"פ הרי דאף לר' יוסה תרי תנאים הן כמו דאומר ר' יוסה:

ור"מ מטהר. דכיון דאינו קבוע לעמוד שם לעולם ויש לחוש שמא תברח הלכך אינו מטמא משום גולל:

ור"י דאהלות. דתנן בפ"ח דאהלו':

הבית שבספינה. אפי' האהיל על המתו על הכלים שבספינה אינו מביא את הטומאה דלא חשיב אהל דלא קביע:

והפריחתה. ועקרה לסוכה:

היכן סוכתך. ואפי' לא נעקרה יש לפסלה דהא אפשר שתעקר ה"ל כאלו אינה קבועה ולאו שמה דירה:

ספר. וכתב לה ספר כריתות וספר משמע קלף כדכתיב ואני כותב על הספר בדיו והדר קרי לה מגילה כדכתיב אחרי שרף את המגילה:

אף כל דבר שהוא תלוש. לאפוקי מחובר לקרקע ואפילו רוצה ליתן לה גם הקרקע:

ידות אוכלין כאוכלין. ואסור לכתוב עלייהו או לאו כאוכלין הן:

נישמעינה מן הדא. כמו תא שמע:

על קרן צבי. שחוט או מת:

וגדדו. פי' חתכו:

מפני שגדדו. טעמא שחתכו תחילה קודם החתימה ולא כתב במחובר לצבי אלא התורף:

הא אם חתמו ואח"כ חתכו לא. מ"ט הא לאו חי הוא אלא משום שהקרן מחובר לאוכלין ש"מ דסובר ר"י הגלילי ידות אוכלין כאוכלין הן:

והוא. דפוסל ר"י הגלילי בכותב על קרן הצבי:

שכתב. הגט על זכרותו של קרן שהוא מחובר בגוף הבהמה:

אבל אם כתב על נרתקו. שהעצם מחובר בגוף והוא השופר שחלל כשפופרת מפני העצם שבו:

כפרוש הוא. מן הבהמה וכשר הגט:

אף לענין הכשר זרעים כן. או לא:

היך עבידא. היכי דמי:

אוף הכא כן. דנימא דוקא זרע דהוא אוכל אבל לא על הבהמה:

או שנייא היא. או שאני התם:

בשל כלי יטמא. בכל ריבויי' הוא אפילו בעלי חיים:

ופריך מעתה אפי' חישב שירדו. הגשמים לבורות שיחין ומערות נמי נימא דמכשירין מבכל דריבויי' הוא:

ומשני שנייא היא. שאני הכא דכתיב כלי דמשמע מיעוטא ממעטין בורות שיחין ומערות דלא דמיין כלל לכלי שאינן תלושים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף