קרבן העדה/עירובין/א/ה

קרבן העדה עירובין א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' היתה של קש וכו'. ר"י קאמר לה ובא להוסיף שאפילו אינה ממין שבריאה לקבל בניין כזה אפ"ה כשר:

עקומה. שאין אריח יכול לעמוד עליה:

עגולה. ואין אריח יכול לעמוד עליה אבל עבה היא שאם תחלק יהא רחבה טפח:

רואין אותה כאלו היא מרובעת. וחלוקה. ואיזו היא מדת עגולה להכשיר כל שיש בהיקיפה ג"ט. שצריכה חוט ארוך ג"ט להקיפה סביב בידוע שיש בה רוחב טפח אם תחלק:

גמ' למי נצרכה. סיפא דהיתה של קש וכו' לר"י וכדפרישית במתני' ד"ה היא. וקמ"ל אם היא בתוך המבוי ועקמומיתה חוץ למבוי דלא חיישינן דלמא אתי לאמשוכי בתרה:

ה"ג כל שאלו יגוד ויש בין זו לזו ג"ט וכ"ה לעיל בפירקין. וה"פ דבפחות מג' אמרינן לבוד ולא מעכב מידי:

עוד היא. אף סיפא זו כר' יהודה אתיא:

מן הים למדו. דכל שיש בהיקיפו ג"ט יש ברחבו טפח:

ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו יקו שלשים באמה יסוב אותו סביב. וכיון דמשפתו עד שפתו דהיינו חללו לבד מעובי דופנותיו יו"ד אמות וכתיב וקו שלשים באמה יסוב אותו מבפנים אלמא לכל אמה רוחב בעיגולא איכא ג' אמות היקף:

איפשר לומר עגול. אי אפשר לומר שהיה כולו עגול:

שכבר נאמר מרובע. דכתיב ופקעים מתחת לשפתו סביב סובבים אותו עשר באמה מקיפים את הים שפירושו עשר באמה לכל רוח משמע שהיה מרובע:

ה"ג אין תימר מרובע נמצאת אומר קס"ו ושתי ידות טהרה הוא מחזיק אין תימר עגול קכ"ה ידות טהרה הוא מחזיק. וה"פ אם היה מרובע עשר על עשר הרי ק' אמות וחמש אמות היה גבוה הרי ת"ק אמות ושיעור מקוה טהרה אמה על אמה ברום ג' אמות נמצא ת"ן אמות הם ק"ן מקואות וחמשים אמות הם ט"ז מקואות ושתי שלישי מקוה הרי קס"ו ושתי ידות מקואות טהרה:

ואין תימר עגול. צריכין לחסר מן הת"ק אמות רביעית שהמרובע יתר על העיגול והם שע"ה אמות שהן קכ"ה מקואות ואנן בעינן שיהא מחזיק ק"ן מקואות וכדמסיק:

נמצאת חומר מאה וחמשים ידות טהרה היה מחזיק. דג' אמות תחתונות שהם מרובעות הם שלש מאות אמה הרי מאה מקואות ושתי אמות עגולות שלמעלה אלו היו מרובעים היו מחזיקין ר' אמה עכשיו שהן עגולות אין מחזיקין רק ק"ן אמה שהן חמשים מקואות הרי ק"ן מקואות:

אלפיים בת יכיל ובת היא ג' סאין הרי שהוא מחזיק ששת אלפים סאה וק"ן פעמים ארבעים סאה הן ששת אלפים סאה:

אלפיים בלח. כשאתה מודד דבר לח אין בו גודש לפיכך אינו מחזיק אלא אלפיים בת:

שהן שלשת אלפים ביבש. דבדבר יבש יש בו גודש וגודשה כחצי הנמדד כשהוא מחוק:

שהן כוריים ביבש. שהכור שלשים סאה הרי מן ארבעים נעשים ששים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף